סידור רש"י שנ״ח

א הסכינין מגעילן ברותחין בכלי ראשון, מפני שפעמים שתוחבין בהן שום דבר מן היורה (מתחת) [רותחת] שעל גבי האור, ואינן בכלל אשר יבא באש [תעבירו באש] (במדבר ל"א כ"ג) ואע"ג שתוחבין בהן בשר ונותנין כנגד האור לצלותו, מפני שאין זה דרך תשמישן ולא דבר הכתוב אלא בשפוד ובאסכלא שכל תשמישו באור עד שמתלבנין, ועכשיו אנו … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ז

א בא לטהר כליו שוטפן ומדיחן יפה יפה ואין צריך לגוררן אלא מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, וכל כלי מתכת כגון יורה ומחבת, וכל כלי שיש בו בית קבול, בין של ברזל בין של נחשת, יעשה להם שפה של טיט על שפתים, כדאמרינן בע"ז, ובעוד שהן רותחין ישפוך המים וישטפם במים קרים, ואחר כך יתן הכלים … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ו

א חמץ הנמצא אוכל ומאכיל עד למחרתו כל ארבע שעות ותולין כל חמש ובתחילת ששית מבערינו או באור או בכל דבר האבוד שלא יראה ברשותו, ואע"פ דאיתותב ר' יהודה במאי דאמר חמץ בפסח בשריפה, אפילו הכי עבדינן כוותיה, משום דסתם לן תנא כוותיה בפרק בתרא (דכריתות) [דתמורה] דתנן ואילו הן הנשרפים וכו', וקא חשב [חמץ] … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ה

א הילכות פסח. מבוארות בבית מדרשו של רבינו שלמה. ב אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובככר ראשון שמוצא מברך בא"י אלהינו מלך העולם אקבו"צ על ביעור חמץ, ואחר כך הולך ומחפש לכאן ולכאן, סיים לבדוק ובא להצניע מזון שתי סעודות ששייר לפניו, מבטל באמירה את הסמוי מן העין, דכתיב תשביתו שאור מבתיכם … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ד

א אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ וגו', (דה"א ט"ז ל"ג) אז ירננו והלא כל העולם כולו בפחד, שהקב"ה שופט את מי לחיים ואת מי למות בראש השנה, והם ירננו, עצי פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אחר ראש השנה מיד יעשו בהם מצוה, וסיפה דקרא … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ג

א כך שנינו במסכת סופרים באחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנן לשנים עשר יום, וכל אחד ואחד עשה ביומו יום טוב, לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות המתענין בערב פסח, והצנועין בשביל המצה שיכנסו בו בתאוה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ב

א אמר רבי שבת שלפני הפסח נהגו העם לקרותו שבת הגדול, ואינן יודעים על מה, שאינו גדול יותר משאר שבתות השנה, אלא לפי שבניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה, כדאמר בסדר עולם ומקחו של פסח שבעשר היה בשבת שלפני הפסח, אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו (שמות ח' כ"ב), … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״נ

א יש מקומות שאין נוהגין ציבור ליפול על פניהם משנכנס ניסן לפי ששנינו במגילת תענית מריש ירחא דניסן כו', ולא היא דבטלה מגילת תענית כדאמר במסכת ראש השנה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שמ״ט

א ופרשת האזינו קורין [אותה] כמו שהיו קורין אותה במקדש, והאיך אנו קורין [אותה], כך אמרו חכמים במוסף של שבת מה היו אומרים, אמר רב חנן אמר רב, ה' ז' י' ו' ל' ך' סימן, וכל שבת ושבת היה אומר אחת, ואמר רב חנן בר אבא אמר רב כדרך שחולקין אותה כאן כך חולקין בבית … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ח

א והקורא קללות שבתורת כהנים אינו מפסיק בהן, שכן שנינו אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן, מה טעם לפי שאין [אומרים] ברכה על הפורעניות אלא האיך יעשה, כך אמרו חכמים כשהוא מתחיל [מתחיל] בפסוק שלפניהם, וכשמסיים [מסיים] בפסוק שלאחריהם, ואמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל [קללות] של משנה תורה פוסק, … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ז

א ראש חדש ניסן הבא בשבת מפקי שלש תורות, וקרי שיתא בעניינא דיומא, וחד קרי ובראשי חדשיכם, ומפטיר בהחודש הזה, ובנביא בראשון באחד לחדש, ולא ליפטר בהשמים כסאי, אלא היכא דקרי איהו בראש חדש, לעולם קורין צו את אהרן קודם הפסח, ופרשת וידבר תחילת הספר קודם עצרת, וצומין בט' באב קודם ואתחנן, ופרשת אתם נצבים … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ו

א ראינו בני אדם שנוהגין בפורים לחלק מתנות לעבדים ושפחות בבתי ישראל, והיה הדבר קשה בעיני [רבי] כקוצים, לפי שנאמר ומתנות לאביונים, (אסתר ט' כ"ב) בישראל נאמר ולא בגוים, וזה הנותן פרוטה לעבד גוזל לעניים, ומראה עצמו כאילו מקיים עכשיו מצוות מתנות לאביונים הנאמרה באביוני ישראל, לפי שמתחילה התחילו עניים המתביישים לשלוח את התינוקות שלהם … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ה

א מעשה שהיה ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הציבור להתענות בחמישי לפני השבת, דהכי עמא דבר, ובאתה אשה לרכוב ולילך אחרי השלטונה, ושאלה לרבי אם אפשר שתתענה למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך, ואמר רבי אעפ"י שאין זה תענית ציבור קבוע לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא [מנהגא] בעלמא שנהגו העם, שהרי אותן תעניות … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ד

א וזה הוסד מפי רבינו תנוח נפשו בצרור החיים. ב איש יהודי וגו' ומרדכי יצא, ליהודים היתה אורה וכי מרדכי היהודי, שנהגו העם לומר בפה אחד בשעת מקרא מגילה אינו חובה ואינו מנהג אלא שמחת תינוקות, אבל מקרא שלש עשרה מידות שנהגו העם לומר בשעת קריאת התורה בתענית, מנהג כשר הוא לפי שהן דברי חנונים … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ג

א ודוכתא דלא נהיגי למיעבד מלאכה בפורים, לא ניבדל בהדייהו, דרב (חייה) [חזייה] לההוא גברא דזרע כיתנא בפורים ולטייה ולא צמח כיתנא מיכדי לא קיבלו עלייהו אמאי לטייה, [משום] דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ומנלן דמנהגא מילתא היא, אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא שמע בני מוסר אביך ואל תטוש … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״ב

א תני רב יוסף שמחה ומשתה ויום טוב, שמחה [שאסור בהספד, משתה שאסור בתענית], ויום טוב שאסור בעשיית מלאכה, רבה בריה דרבא אמר הספד ותענית קיבלו עליהם, מלאכה לא קיבלו עליהם, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט' י"ט), ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה (שם שם כ"ב) ואילו יום טוב לא כתיב, דיום טוב … להמשך קריאה

סידור רש"י שמ״א

א וכשהוא קורא את פרשנדתא ואת דלפון, עשרת בני המן בן המדתא חייב לקרותם כולם בנשימה אחת ולא יפסיק בהם, דאמר ר' זירא דמן יפו עשרת בני המן [ועשרת] צריך למימרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא כולהו נפקי נשמתייהו בשעה חדא: ב וצריך שיהא ארוך ו' של ויזתא, דאמר ר' יונה אמר ר' זירא צריך (דמתחיה) … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״מ

א אמר רב מגילה בזמנה ביחיד, שלא בזמנה בעשרה, [ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה] הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי והילכתא כרב אסי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י של״ט

א ועדיף משמע מקרא מגילה [בזמנה] ממיגרס באורייתא דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתן ולויים בדוכנן וישראל במעמדם כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. [מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה]: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י של״ח

א כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת הלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפילת מוסף, זה הכלל כל שמצוותו ביום כשר כל היום כל שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, והיכא דלא קרי ליה מפניא קרי ליה [כולי לילא, והוא דלא עלה עמוד השחר, וביממא נמי היכא דלא קרייה מצפרא קרי לה כולי יומא ושפיר דמי: ב … להמשך קריאה

סידור רש"י של״ז

א והיכא דשמע ליה מחרש שוטה וקטן לא נפיק, דתנן הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן ור' יהודה מכשיר בקטן, ולית הילכתא כוותיה, כיון דלאו בני חיובא נינהו, לא מפקי אחרים ידי חובתן. ולא שנא קרי לה חד גברא, ולא שנא קרי לה כמה גברי בהדי הדדי כמאן פרשתא דמי, דתנן הקורא … להמשך קריאה

סידור רש"י של״ו

א והיכא דאיכא מגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, לא מיבעי ליה למקרי בה, והני מילי בציבורא. אבל ביחיד נפיק ידי חובתו, דאמר ר' אבא אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, הני מילי בציבורא, אבל ביחיד נפיק ידי חובתו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

סידור רש"י של״ה

א והיכא דקרי ליה מסיפא לרישא, לא נפיק ידי חובתו, דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא, ומתבעי ליה למקרייה כולה, דאמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכא כדברי האומר כולה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י של״ד

א ומגילה שאינה משורטטת אין אדם יוצא בה ידי חובתו: ב קרא סירוגין ומתנמנם יצא, סירוסין לא יצא, ר' מונא אומר משום רב יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, והכי אמר רב נטרונאי ריש מתיבתא בהלל ובמגילה ובקריאת שמע אם פסק כדי לגמור את כולה אינו חוזר, דאמר רב יוחנן … להמשך קריאה

סידור רש"י של״ג

א הקורא את המגילה בציבור, כורך וקורא אותה בספר תורה, ואינו פושטה כאיגרת, שבשתי ישיבות ובבית רבינו שבבבל ובכל מקומות [ארץ] ישראל קורין כספר תורה, וכן מנהג: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

דילוג לתוכן