סידור רש"י שפ״ד

א לאחר שיאכל מן הירקות נוטל אחת משלש מצות ובוצעה לשנים, ומניח חציה תחת המפה עד שיגמור סעודתו, ויאכלוה בסוף, זכר לפסח שכתוב בו על מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט' י"א) ולכך אינו אוכל מן המרור באחרונה, מפני כשיברך המוציא על השלימה [יהא נראה כבוצע מן הפרוסה כדרכו של עני, ולפי שברכת המוציא תדירה מברכין … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ג

א ומביאין לפניו קערה ובה שלש מצות וירקות שאינם מרים, כגון חסא כפני או איגרא חגא כרפסא אפיך או צרופיילא או כוסברתא איילנדרא או קפלוטות פורש, ושני תבשילין [אחד] זכר לחגיגה [ואחד זכר] לפסח, דג ובשר, או ביצה ובשר, אפילו ממין אחד, כגון שהאחד צלי ואחד מבושל, שהרי אמר רבינא אפילו עצם ובישולא חשובין שני … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ב

א וגם זה דרך ארוכה מבואר במדרשו וטעמיו ונסדר מפי רבינו יזכר שמו לטובה: ב ליל שמורים שחל להיות בשבת מוזג אדם כוס של יין ואומר עליו ויכולו, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו, ואינו אומר שעשה נסים, מפני שעתיד לאמור בהגדה אשר גאלנו, וכוס שאמרו צריך שיחזיק רביעית הלוג, ומוזג כוס לכל אחד … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״א

א והבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל ובהגדה וסדר ברכת מצה ומרור, יקדש וישתה כוס ראשון ויטבול טיבול ירק ראשון, ויאמר הגדה, וישתה כוס שני ויפרוס פריסת המוציא, ועל אכילת מצה, ויאכל, ויברך על המרור ויאכל, ויכרוך כהילל ויקום ויעשה כן בכמה בתים, וכן בביתו באחרונה, ויגמור סעודתו ויברך על מזונו, וישתה כוס שלישי, ויאמר … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״פ

א סדר ערוך שסידר רבינו [שלמה] מנוחתו כבוד. ב כשחל ליל הפסח להיות בשבת, אומר ויכולו בורא פרי הגפן, ואת יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים, ושהחיינו: ג ונוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, ועל הירקות בורא פרי האדמה, וטובל בחרוסת ואוכל כזית ונותן לכולם, ובוצע אחת מן … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ט

א רבי לא מצא חסא בפסח, והביא מוריא, או עיקר של פורפין, והם שנויין בפרק ערבי פסחים, ומברכין עליהן על אכילת מרור, ומה שמברכין על שאר ירקות בורא פרי האדמה לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה, וברכת המרור אין זו ברכה של ירקות, אלא [ברכת המצוה, ולפיכך אין מברך על אכילת מרור ובורא … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ח

א בליל שני ימים טובים הראשונים של פסח אין אומרים קידוש על היין בבית הכנסת, לפי שקידוש אחד מארבע כוסות הוא, ואין שותין אותו בבית הכנסת, ואם שתה נמצא ששתה חמש כוסות, לפיכך אין מקד(י)שין, שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו בפסח מפני שאין לך אדם מישראל הפוחת מד' כוסות, ואין זה דומה … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ז

א שאלו את רבי, ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות, מהו לומר לו [ישראל] טול אתה שבוע של פסח ואני אטול אחר כך כנגדך, ולאפות בשבת, ואמר רבי, מתנה ישראל קודם לפסח ונוטל ממנו דמים מאותה שבוע, ואינו דומה לישראל וגוי שיש להם שדה בשותפות, לא יאמר טול חלקך בשבת, ואני [אטול] חלקי בחול, לפי … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ו

א אין עושין מורסן לעופות בשני ימים טובים, לא בימים הראשונים ולא באחרונים, משום דכתיב לכם לכם לכל צרכיכם ולא לצורך בהמתכם, אבל בחולו של מועד שרי, ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי שלא יבא לידי חימוץ, הילכך צריך להכניס הסובין בתוך המים מרותחין כשהן בכלי על האור, וכל שעה יהא ממרס הסובין בתוך … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ה

א ואם יו"ט [של פסח הוא, ולש עיסה ביו"ט] כיצד יעשה, שאם מפריש תרומה ומברך עליה, לשורפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט, וא"ת שמעכבה עד אחר יו"ט ואח"כ שורפה, הרי היא באה לידי חימוץ ועובר עלה בבל יראה ובבל ימצא, אלא כיצד יעשה, יפריש אותה בלא ברכה מן העיסה ויעשה אותו כמו עוגה … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ד

א הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אקבו"צ להפריש תרומה דלהפריש חלה לאו ברכה היא, חלה היא עוגה וחררה ואינה שם הפרשה כלל וחלה תרימו תרומה (במדבר ט"ו כ') כתיב, והכי קאמר, [חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה, ומיהו תרומה נקראת] ותרומה שמה ואין לשנותה (אותו) ועושה אותו כזית שהפריש דק, ופושטו כעין חררה, … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ג

א ועל התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב הפסח והיו מברכין על אחת להפריש חלה, ועל השנייה להפריש [תרומה], ובטלתיה מפני שהיא לבטלה שאין ערב פסח חמור משאר ימים טובים, ופסוקה היא בבכורות, דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״ב

א חיטה שנמצאת [בתרנגולת] בפסח אין אדם שמתירה, לפי שחמץ בין במינו בין שלא במינו אסור, [ואוסר] בכל שהוא ואף רבי אומר שהיא אסורה, אבל יש להביא ראיה [להיתר] מטומאה, אם לא מפני שאין אנו יודעין אם למדים איסור מטומאה או לא, מפני ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול לאש ותשרף, דכיון שיהא האוכל בתוך … להמשך קריאה

סידור רש"י שע״א

א שאלו את רבי אם מותר ללוש קמח בביצים בפסח, אם יש בה משום חימוץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה אלא במים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר בה משום … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ע

א ואסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש, ואומר הגדה והלל, שנא' בערב תאכלו מצות (שמות י"ב י"ח) שיהא חביב עליו. והאוכל מצה בערב פסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה, בתלמוד ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שס״ט

א פסח שחל להיות באחד בשבת, אסור לאפות מצות מערב שבת, הראשונים אומרים משום הידור מצוה הוא, אבל מצינו בו איסורא מדאורייתא, דהא הוקשו מצות לפסח בשילהי פ' בתרא צלי אש ומצות (שמות י"ב ח'), ומה עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ואילך, אף מצות מצה אינה אלא משבע שעות ומחצה ואילך, ואכילת מצה … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״ח

א לפני הפסח כשטוחנין חיטה למצות, נוהגין לשלוח שם ישראל אחר הרחיים של גוי, להיות יושב ומשמר, דכתיב ושמרתם את המצות בעינן שימור לשם מצה, ואין ישראל צריך לעמוד אלא עד שיטחון, כפי מה שהוא צריך לשלש מצות של לילה הראשונה שהיא חובה, והן צריכות שימור לשם מצוה, אבל השאר אינן צריכות שימור: ב וגוי … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״ז

א אשה שלוותה מחברתה ככר קודם הפסח, צריכה לפורעה אחר הפסח ואין איסורא משום חמץ שעבר עליו הפסח, הואיל ולא היה בעין בשעת ביעור, ויש בה משום גזל, ומשום לווה ואינו פורע, ששנינו דבי ר' ינאי (אפילו) [יזפי] פירי (מעשים) [מעניים] בשביעית קודם זמן הביעור ופרעי לה בשמינית, ואמר ר' יוחנן יאות הן עבדין: הסבר … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״ו

א ואין לשין בפסח שתי מידות, כדי שלא תבא [העיסה] לידי חימוץ, ואף (הן) [אין] מקטפין, והלש אותן אינו יודע למה הוא מודד, ומה לנו מידה בפסח, אלא לא פחות ולא יותר ממ"ג ביצים וחומש ביצה כדי שלא להפקיע תורת חלה ממנה, ששיעור חלה בכך, וכן עולה חלה בגימטריא מ"ג, אבל אם היתה יתירה ד' … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״ה

א ואין לשין אלא במים שלנו בלילה, מפני שבימות [הגשמים] החמה מהלכת בשיפולי של רקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גובהו של רקיע, נמצא מעיינות הסמוכין לשפולי של רקיע רותחין וניסן לענין חמה עדיין מימות הגשמים הוא, שאין החמה הולכת בגובהו של רקיע עד לתקופת תמוז, הילכך כיון דמעיינות רותחין חשו חכמים לפי רוב עיירות, … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״ד

א עריבה צריך לגוררה שלא ישאר כזית במקום אחד, פחות מכן בטל במיעוטו, ואינו עובר בבל יראה [ובל ימצא], כדתנן בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, ואם לאו בטל במיעוטו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שס״ג

א והני מאני דצביעי בצריף שלועזין אלום בין שחורין בין ירוקין בין לבנים אסורין בפסח, ואפילו חלקין, דאמר אמימר חזינא להו למאני דקוניא דמידייתא, אע"פ דשיעי, והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מדי דופיו לעולם: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שס״ב

א וקדירות של חרס שנשתמשו בהן לפני פסח, מניחן עד לאחר הפסח ושוב עושה בהן כל צורכן, ואפילו במינן, ואין צריך לשוברן, ואע"ג דקיימא לן הילכתא כרב באיסורי בעלמא, הכא הילכתא כשמואל, דאמר לא ישברו, הואיל וכולהו תנאי קיימי כוותיה, ומפ[ס]קינן הלכתא כוותיה דאמר [רבא הלכתא] חמץ בזמנו בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור … להמשך קריאה

סידור רש"י שס״א

א והבא להטביל כלים, קודם [טבילתן יברך אקב"ו על טבילת כלים, ויש אומרים על הטבלת כלים, דכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן, ואחר כך טובלים במים פעם אחת ודייו: ב וקונייא פלומיר"א בלע"ז, הואיל ומתיכין עליהם עופרת ושועין עליהם, ככלי מתכות דמי ובעו טבילה, ואעפ"י שאין ניתכין אלא מגבם, וכי ההיא פלוגתא דקונייא דרב אחא … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ס

א וכפות [של גוים] של כסף שנשתמשו בהן [חמץ] שאוכלין בהן, צריכין גיעול ברותחין וצריכין טבילה. וכוסות של כסף, כיון שאין תשמישן במידי דמירתח, סגיא להו בטבילה לחודא, והני מילי בלקוחין וכגון מעשה דמדין שהיו שלהם, אבל שאולין שהשאילן מגוי, אין צריכין טבילה: ב וכלים של כסף המושכנין מיד גוי אין צריכין טבילה, ואם ישראל … להמשך קריאה

סידור רש"י שנ״ט

א וכלי זכוכית חדשים צריכים טבילה שהן ככלי מתכות, וכן כלי שטף חדשים שלקחן מן הגוי מטבילן במיים חיים, כדאמרינן בע"ז אמר רב עמרם אמר ר' אבא בר אבוה אפילו כלים חדשים צריכין טבילה, דילפינן ממעשה מדין, ואותה טבילה לא משום טהרה הוא, דהא כלים [ישנים] אחר שנתלבנו טהורים הם מן האיסור וכחדשים דמיין, ואפילו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן