סידור רש"י ת״י

א תנו רבנן כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב, אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה במדרש ובהלכות ובאגדות, אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל [לקרות ושונה במקום שאינו רגיל] לשנות, ותינוקות של בית רבן אינן בטילין, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אף אינו … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ט

א ובשבת שחל ט' באב בתוכה אסור לספר ולכבס, בין מלפניו בין מלאחריו ואפילו לכבס ולהניח, אלא בחמישי לאחריו התירו מפני כבוד השבת, אמר שמואל [אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד], אפילו עוברתא ומניקה מחייבינן למיתב בתעניתא בט' באב כדרך שמתענין ומשלימות ביום הכפורים ובין השמשות [אסור] וכן אמרו משום ר' יוחנן: הסבר … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ח

א למנחה קורין ויחל, ומפטיר דרשו, כשאר תעניות, ומתפללין נחם בבונה ירושלים, וערבית ושחרית מתפלל השליח [ציבור] ענינו בין גואל לרופא והיחיד בשומע תפלה, ויש שפורשים מבשר ויין גם בלילה הזה לאחר התענית, משום אנינות הלב ותוקפו של צום, ועוד דאמר ר' יוחנן בן זכאי אי הואי התם הוה קבענא ליה בעשירי, דעיקר שריפה בדידיה … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ז

א למחר גוללין ספר תורה במקומו, שלא למעט בכבודו, וקורין כי תוליד בנים כהן ולוי, וישראל שהוא שלישי מפטיר אסף אסיפם, וישיב ספר תורה למקומו ויגמור תהלה, ולמנצח, ובא לציון, [ואומרים] ואתה קדוש וסדר קדושה וקדיש שלם, וברינוס אין אומרין למנצח ולא תתקבל, ויושב לקינות לעגמת נפש הציבור וזכרון אבל, שוב עוסקין הכל באיוב ובדברים … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ו

א בתשעה באב כך הוא הסדר. ערב תשעה באב במנחה מקדימין לבית הכנסת, ומתפללין תפילת המנחה, ואין נופלין על פניהם, ויוצאין מבית הכנסת ואוכלין ושותין מבעוד יום וסעודה המפסיק בה ערב ט' באב לא ישב על השלחן, אלא על גבי קרקע כאבל, לא יאכל אלא פת במלח ומים במשורה, ויש פרושין אוכלין ביצה אחת לבדה … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ה

א וכך נמצא בתלמוד ירושלמי אמר מר הני נשי דידן דלא שתו חמרא משבעה עשר בתמוז עד ט' באב מנהגא היא, ורוב הגאונים שבלותיר נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין משנכנס אב עד ט' באב, וערב ט' באב פת במלח ומים, ויש שמקדימין משבעה עשר בתמוז לנהוג כן, והגאון ר' יצחק בר יהודה היה … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ד

א ואלו הן סימני הפטורות משבעה עשר בתמוז עד סוף האזינו, ד' ש' ח' נ' ו' ע' א' ר' ק' ש' ד' ש'. דברי ירמיהו, שמעו דבר ה', חזון ישעיהו, נחמו נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שובה ישראל, דרשו ה', שוש אשיש בה'. בשבת שלפני ראש השנה מפטירין שובה … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ג

א שבת שלאחר י"ז בתמוז מפטירין דברי ירמיהו, ומצמצמין, גורעין ומוסיפין, ומתקנין הפרשיות, כדי שתהא נקראת פרשת תחילת הספר שהוא אלה הדברים לשבת שלפני תשעה באב, כדי שיקראו בתורה איכה אשא לבדי, ומפטירין בחזון ישעיהו איכה היתה לזונה, ובשבת של אחר תשעה באב קורין ואתחנן כאותו סימן צומו וצלו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ב

א אחד בניסן הוא פסח, הוא שבעה עשר בתמוז, הוא תשעה באב וסימנך השביעני במרורים הרווני לענה (איכה ג' ט"ו): ב בשבעה עשר בתמוז מתפללין סליחות, בעניין חמשה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, נשתברו הלוחות, (ניטל) [ובוטל] התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל, וקדמונים פייטו בעניינם: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״א

א וזה אשר פסק הרב ר' יעקב ב"ר מאיר זצ"ל אמר רבא אמור רבנן בששים, ומפרש רבא בששים מין במינו דליכא למיקם אטעמא, אי נמי (מדקאמר בין) [מין] בשאינו מינו וליכא קפילא בששים. מדקאמר רבא (בין במינו) מין במינו דליכא למיקם אטעמא בששים, שמע מינה הילכתא היא דאי אמרת הכי אורחיה דרבא למיכלל מילי (ושינוה) … להמשך קריאה

סידור רש"י ת׳

א פס'. שתק ר' יהודה, דאע"ג דשתק קיימא לן כוותיה, דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה, דאי לאו הילכתא כוותיה מאי אתא לאשמעינן תלמודא דאמר סתם לן מר כר' יהודה, אלא ודאי הלכה כר' יהודה. והילכתא אנן האידנא משעת בדיקה מבטלינן בפה משום דאמר הבודק צריך שיבטל בפה ומברכין על … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ט

א רב פפי שרי בי ריש גלותא למימח [קדירה] בחסיסי, חסיסי פי' בערוך קמח של עדשים, ואינו מין דגן ואינן מחמיצין והאי דאיקפד רבא משום פריצתא דעבד דלא ליתו למיעבד הכי בקימחא דאבישנא דחיטי, ותניא לעיל אין מזלזלין את הקדירות, ואמר מר זוטרא נמי לעיל לא נימח אינש קידרא בקידרא דאבישונא וכו', ודקתני במתנית' אין … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ח

א האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין מעל האש לא יתן לתוכן תבלין דכלי ראשון מבשל, מהא רישא יש לדקדק שאם שפך מרותחין האילפס על התבלין דשרי, דחשיב ליה כלי שני בנפילתו מכלי ראשון על התבלין, ומיכן אני מתיר בדיעבד במליגת העוף היכא דשפך מים רותחין על העוף המונח בכלי שני שעל גבי הקרקע, משום דלא תיקשי … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ז

א דלף שנפל על הקמח על ידי טיף טיף, אפילו כל היום כולו מותר, ואם נח הדלף בינתים במקום השרייה הדלף אסור והשאר מותר, ותיקא הוא כמו שתיתא, במיא ובמילחא אסור, במשחא ומילחא שרי, משום דמי פירות אין מחמיצין, אבל מים מחמיצין, וכן מי שעורים שמרתיחין ומטילין לתוכו שעורים בין במי עיסה והיינו קמח על … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ו

א אסור לשרות מורסין בפסח לתרנגולת, אבל חולטין אותו על האש ברותחין כשירתיחו המים, אבל לא במים פושרין אפילו על האש כדי שלא תתחמץ. האפוי שביש(ו)לו כו' מצה משנאפת אינה באה לחימוץ אע"פ שמבשלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שצ״ה

א והילכתא אסור לצייר המצה בפסח, כדי שלא יבא לידי חימוץ ואם ציירה מותר לאכול. אין אופין פת מרובה ביום טוב של פסח, ובית הילל מתירין, הואיל וכשהפת נאפת יפה מותר, כדאמרינן בביצה ממלאה אשה וכו', וכשהתנור מלא והפת מרובה קרובים זה לזה מתחממים זה מזה ונאפת יפה וטורח הצריך הוא, אבל היכא דלא צריך … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ד

א וירד מצרימה אנוס על פי הדבור. אנוס היה יעקב אבינו שבאונס ירד לשם על פי הדיבור של הקב"ה, שאמר לו לרדת מצרימה, על פי גזירתו ירד לשם וירד משמע בעל כרחו, מדלא כתיב ויצא. הדיבור לשון מקרא הוא, כמו והדיבר אין בהם (ירמי' ה' י"ג), ויגר, לשון ללון ולגור בעלמא ולא קבוע ויושב. ויהי … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״ג

א כנגד ד' בנים דברה תורה, באפי נפשיה קאי, ואינו סמוך למה שכתוב למעלה כנגד ארבעה בנים דברה תורה אלא שרוצה לדרוש קודם לכן ברוך שנתן תורה לישראל, ואח"כ אמר כנגד ארבעה בנים, לפי שאינו מענינו שלמעלה הימנו. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שצ״ב

א רשע מה הוא אומר, בבא אל פרעה (שמות י"ב כ"ו) והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו, הרי כבן רשע האומר שהוא מתכוין להוציא את עצמו מן הכלל, לכם הוא העבודה ולא לו, הקהה את שיניו, כמו ושיני בנים תקהינה (ירמי' ל"א כ"ח), כלומר הכעיס עליו, ואמור לו כנגדך … להמשך קריאה

סידור רש"י שצ״א

א כנגד ארבעה בנים דברה תורה, מד' מקראות הכתובים בפרשה בד' מקומות, ובכולן אתה למד שלא דברה תורה אלא כנגד ד' בנים. חכם מה הוא אומר בסדר ואתחנן כתיב (דברים ו' כ') כי ישאלך בנך מחר לאמר, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם הרי בנך חכם אמור שיודע לדבר לשאול בלשון נכונה, … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״צ

א ואילו הן פירושי אגדה והוא במכילתא. ב הרי אני כבן שבעים שנה, לא בן שבעים היה, אלא שקפצה עליו זקנה, שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר חיווריתא, ואותו יום עמד בן זומא ודרש, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, ימי חייך היה לו לכתוב, כל למה לי, לרבות יציאת … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ט

א סדר ארבע כוסות. ב ארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבע לשונות גאולה הנאמרות בתורה, והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, בפרשת וארא אל אברהם (שמות ו' ו' וז'). ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה, דחמרא מיגרר גריר ליבא ואכיל ליה מצה לתאבון, אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה, פן … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ח

א ואינו צריך הסיבה באכילת מרור, אלא באכילת מצה ויין בלבד, מפני שמרור זכר לעבדות, אבל מצה ויין זכר לחירות, והסיבה היא דרך חירות, וכדין הוא שיהא מברך עכשיו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור, אבל לכך מברכין על הירקות קודם, כדי שיתמהו התינוקת וישתוממו על אכילת הירקות קודם סעודה, שהרי אין רגילין לאכול ירקות … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ז

א ואלו הן ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בעולשין בתמכא בחרחבינא, ומצטרפין לכזית, שהאוכל מכולן כזית מצטרפין לצאת בהם ידי חובתן, אע"פ שאינו מין אחד (שנאמר) [של] מרורים, ויוצאין בקלח שלהן בין לחין בין יבישין אבל בעלין אין יוצאין אלא בלחין, ושורה בחרוסת זכר לתפוח ולטיט, ושוקע משום קפא ואוכל. הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ו

א והקוראין צריכין שיהיו שלשה, כפי מה שמצינו במדרש שוחר טוב, כדי שיאמר אדם לשנים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ואומר הא לחמא עניא וכל האגדה, עד כאשר נשבע לאבותינו. ונוטלין כל אחד כוסו בידו, מפני שהן באין לפתוח בהלל ובשיר. ומצינו באגדה מפני מה אין אומרים שירה אלא על היין, שנאמר ותאמר … להמשך קריאה

סידור רש"י שפ״ה

א וחרוסת שאמרו, מין ירקות הכתושים יחד, ושמו חרוסת בלשון ארמי, ואמרו רבותינו שהחרוסת זה צריך שיעשנו עב ומסמיך זכר לטיט, ואף צריך לתפוח בו דברים קהוי, שנאמר תחת התפוח עוררתיך (שה"ש ח' ה'). ועוד נותן בו מיני בשמים כעין תבלין זכר לתבן שבחומר. והשלש מצות שאמרו, רשאי אדם להתחיל המצוה באיזה שירצה, מפני ששלשתן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן