סידור רש"י תל״ו

א ובמוסף מוציאין שתי תורות, באחת מהן בפרשת משכו, עד מארץ מצרים על צבאותם, וקורין חמשה, ואין פוחתין מהן, אבל מוסיפין ובשנייה קורא מפטיר, בפרשת פנחס בחדש הראשון עד סוף הפרשה, והשליח [ציבור] אומר קדיש דאמירן, ומפטיר ביהושע ויאמר יהושע עד ויהי שמעו בכל הארץ, אשרי עד דאמירן ועומדין למוסף, ומפסיקין האזכרה, העובר לפני התיבה … להמשך קריאה

סידור רש"י תל״ה

א בא לביתו טרם יסעד מקדש על היין, ועושה סדרו כתיקון רבותינו ולמען אשר לא ישנה בסדרו יגרוס לו מסורת זה הטעם ר' יוסף הגדול, גפן קדוש, זמן, נטילה, ירקות, אדמה, וטבל, וכסא, בצע, עניא, כסא, ונשתנה, נטילה, שלימה, מוציא, ופרוס, אכיל מצה, אכיל עמה וחסא ומרור, טבל ברך וסעד, בצוע מפטיר ונוטל, שלישי למזון, … להמשך קריאה

סידור רש"י תל״ד

א בפסח בערבית בשחרית ומנחה מתפלל אדם אבות וגבורות וקדושת השם ואומר אתה בחרתנו, יעלה ויבא, והשיאנו, עד מקדש ישראל והזמנים, ואם חל בשבת מזכיר של שבת ואומר ותתן לנו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה וחותם בשל שבת בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים, … להמשך קריאה

סידור רש"י תל״ג

א פיטום הקטורת כיצד כו', ברייתא היא בכריתות בפרק [קמא] הקטורת הצרי והצפורן וכו', עד שאין מכניסין מי רגלים מפני הכבוד, ועוד ברייתא שנוייה שם תנו רבנן הקטורת היתה נעשה שלש מאות וששים ושמונה מנה, שלש מאות וששים וחמשה כמניין ימות החמה כו', אלא המסדר שתיקן לאומרו בכל ערב פסקו ושנו בעניין זה. פיטום הקטורת … להמשך קריאה

סידור רש"י תל״ב

א ונראה (לומר) [לרבי] סדר הקדושה עצמה בשעת השמד תקנוה, שגזרו שלא לעשות קדושה בשמונה עשרה, ולאחר שהלכו האורבים משם היו אומרים מקראות הללו של קדושה, לייחד את השם, ואף קדושה רבה של מוסף שבת ויום טוב מפורש בסדר רב עמרם לכך קבעו בה שמע ישראל שגזרו שלא לקבל מלכות שמים, וידעו המינין זמן קריאת … להמשך קריאה

סידור רש"י תל״א

א מה שאין שליח צבור מקדש לאחר קריית ספר תורה במנחה כדרך שהוא מקדש ביוצר, זהו סברו של דבר, אם יאמר קדיש על המגדל במה יתחיל להתפלל בלחש אם הקדיש כבר, אלא בעלילה זו שמאחר הקדיש עד שאומר לפני התיבה פתחו הציבור צקון לחשם אבל ביוצר שזקוק לומר אשרי יושבי ביתך, מתוך שהוא צריך לשהות … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ל

א ברכנו בברכה [המשולשת בתורה] בגזרת אם [בבהמה] הטמאה (ויקרא כ"ז כ"ז) בלחם הקלוקל (במדבר כ"א ה') במקום הזה שמייחד הדיבור בשתי תיבות וכן לשער הצהוב (ויקרא י"ג ל"ו) ריש שין למה פותח כדי לייחדו בשתים בשיעור ובצהוב וישם לך שלום ושים שלום ואין אומר ושמו את שמי על בני ישראל דמשמע כשאתם משימים את … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ט

א וכשיכנס אדם על מיטתו לישן צריך לקרות קריאת שמע, דאמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת צריך לקרותו על מיטתו, אמר רב יוסי מאי קראה, דאמר קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהלים ד' ה'), ותלמידי חכמים כיון שכל היום עוסקים בתורה ומשכימין ומעריבין אין צריכין … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ח

א ולפי ששנינו תפלת ערבית רשות, לכך הוסיפו ראשי ישיבות שבבבל ברכה זו המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו ועל כל מעשיו, להודיע שתפלת ערבית רשות, ואין צריך לסמוך גאולה לתפלה וקבעו שם שבח זה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו', וחתימתו שיש בהן י"ח אזכרות שבשמונה עשרה, לכך תיקנו אנשי בבל את אלה ושלחום לאנשי … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ז

א לכך אומר בלילה אמת ואמונה לפי שכתוב להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (תהלים צ"ב ג') ואיזו אמונה יש כאן, לפי שאין לך [אדם] שאין נפשו כאבה עליו בלילה, מרוב עמל וטורח שטרח ביום, וכשעולה לרקיע הנשמה בלילה, אין הנשמה רוצה לשוב עוד בקרבו. אמר לה הקב"ה שובי למקומך בתוך האדם, והיא אומרת איני רוצה … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ו

א והקורא את שמע אומר שתים לפניה ושתים לאחריה, תניא מאימתי מתחילין לקרות קרית שמע של ערבית משעת שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, וסימן לדבר צאת הכוכבים, ותניא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו, ואם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, לפיכך חובה עלינו … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ה

א [למעריב] תקנו לומר והוא רחום יכפר עון, לפי שאין במעריב קרבן לכפר עון, אבל ביוצר ומנחה שיש [הקרבת] תמידין שמכפרין אין צריך לאמרו מפי ר' אליעזר הגדול דאמר שכן נהגו העם החוטאים ללקות בשעת מעריב ואחר שקיבל הדין ושלקה אומר שליח ציבור והוא רחום, והם המלקים, אומרים ג' פעמים והוא רחום, והם ארבעים חסר … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ד

א הגיע שעת המנחה כשנכנס לבית הכנסת אומר פסוקי של מעלה, ואני ברוב חסדך, וצריך להשהות שעה אחת קודם תפילתו, ומקראי נפקא לן במסכת ברכות, ועומדין ומתפללין, וכששליח ציבור מסדר ברכות במנחה אינו אומר ברכת כהנים, שכך שנינו שיכור לא ישא כפיו, ובשעת מנחה שכיח שיכרות, ונופלין בתחנונים ואנחנו לא נדע ואומר קדיש כו': הסבר … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ג

א אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע של רביעית הלוג, כלומר יין חי של רובע, כדי שימזגנו שלשה חלקי מים ואחד יין, ויעמוד על רביעית הלוג: ב משלשה ועד עשרה המברך ברכת המזון מתחיל נברך, ואינו מזכיר שם, מעשרה ואילך אומר נברך אלהינו, ואומר ברכת המזון ומברך ברכת היין ושותין וחוזרין … להמשך קריאה

סידור רש"י תכ״ב

א ולאחר גמר סעודתו נוטל ידיו מפני מלח סדומית שמסמא את העינים, ואינו מברך ומוזג כוס יפה, הוא כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו בעיטור ועיטוף בהדחה ושטיפה חי ומלא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תכ״א

א שנים שאכלו על שלחן אחד, המברך על הלחם צריך ליטול רשות מהם על כל הסעודה, אף על היין הוא אומר [ברשות רבותיי, והן עונין ברשות שמים, בא להם יין בתוך המזון אינו צריך ליטול רשות משעה שבירך על הלחם, אבל צריך לומר סברי מרנן, כלומר גם אתם תכוונו ותסכמו לברכה זו] וכך השיב ר' … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״כ

א דיני סעודה. ב וכשאדם בא לסעוד, נוטל ידיו תחילה ואח"כ מברך על נטילת ידים, ובוצע פיתו בשתי ידיו, ומברך המוציא לחם מן הארץ, עשר תיבות הללו כנגד עשר מצוות התלויות בתבואה, לא תחרוש, זריעת כלאים, לקט, שכחה, ופאה, חלה, תרומה, מעשר ראשון, ושני, ועני, וכנגד עשר תיבות שבמקרא זה מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״ט

א ובמקום שפוסק בשבת שחרית משם מתחיל במנחה ובשני וחמישי ובשבת הבאה, והקורא צריך שיגלול ספר תורה לאחר שקרא בו ואוחזו ביד ומברך ברכה אחרונה ואמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדברי הלכה, שנאמר (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם (נחמי' ח' ה') ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״ח

א ובשני וחמישי שבית דין של מעלה ושל מטה שוין, מרבין בתפלה ובתחנונים, ולאחר סיום שליח ציבור שמונה עשרה אומרים והוא רחום וכו', ונופלים על פניהם, ואומרים תחנונים. ואחר כך מתחיל שליח צבור ואומר ה' אלהי ישראל שוב וגו', עד ואנחנו לא נדע, ואומר קדיש עד דאמירן, ואומר אל ארך אפים וגו', והציבור עונין אחריו, … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״ז

א כשנכנס אדם לבית הכנסת, קודם שיאמר פסוקי דזמרה מתחיל פסוקים הללו, ואומר ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וגו' (תהלים ה' ח'), ואני תפילתי לך ה' עת רצון וגו' (שם ס"ט י"ד), מה טובו אהליך יעקב וגו' (במדבר כ"ד ה'), ה' אהבתי מעון ביתך וגו' (תהלים כ"ו ח'), ושמחתי באומרים לי בית ה' נלך (שם … להמשך קריאה

סידור רש"י תט״ז

א ט' באב שחל להיות בשני ובחמישי מפסיקין הפרשה וקורין בכי תוליד, עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר באסף אסיפם, וגולל ספר תורה, ואומר אשרי יושבי ביתך ולמנצח, ובא לציון, ואתה קדוש וכו', למנחה קורין שלשה בויחל משה, ושלישי מפטיר דרשו ה' בהמצאו, ומחזיר ספר תורה, קדיש עד דאמירן, ומתפללין ענינו, ובין יחיד ובין שליח אומרים … להמשך קריאה

סידור רש"י תט״ו

א במגנצא אומר ענינו בט' באב בשחרית ומנחה, חל להיות במוצאי שבת אין אומר ויהי נועם אלא מתחיל ואתה קדוש, ואף אין אומר ויתן לך ואומר קדיש שלם, ואין אומר פיטום הקטורת, שחרית ומנחה מתפלל השליח [ציבור] ענינו בין גואל לרופא, ויחיד בשומע תפלה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תי״ד

א תשעה באב שחל להיות (בשבת) במוצאי שבת מברך רבי על האש, אע"פ שאין מבדילין עד לאחר התענית למוצאי יום ראשון, דלמוצאי שבת אין מבדילין, שהרי כבר שהחשיך חל התענית, ואינו יכול להבדיל, לפי שאינו רשאי לטעום, ואין מבדילין אלא על הכוס, ואם תאמר אם כן למה הוא מותר במלאכה, כגון הבערה ובישול דמותרין בט' … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״ג

א וכן אמר רב נטרונאי [גאון בר' הילאי ראש ישיבה] תשעה באב שחל להיות במוצאי שבת [להבדיל] אי אפשר שכשעשו חכמים תקנה כדרב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת, ואומר הבדלה על הכוס, היינו דווקא דאין לו יין במוצאי שבת, אבל במקום שמצוי שם יין אין עושין כך, וליפטר מן … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״ב

א שבת שחל [תשעה באב] להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת תניא ט' באב שחל להיות בשבת [וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת] אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שלחנו [אפילו] כסעודת שלמה המלך בשעתה: ב ט' באב שחל להיות בערב שבת, מביאין לו (בשר) כביצה ואוכל כדי שלא יכנס … להמשך קריאה

סידור רש"י תי״א

א ותנן מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלין, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל אדם יעשה עצמו כתלמיד חכם כדי שיתענו: ב רבן גמליאל אומר כל העושה מלאכה בט' באב אינו רואה סימן ברכה [לעולם] ר"ע אומר כל העושה מלאכה בט' באב כעושה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן