סידור רש"י תקי״ד

א נמצא בספר יצירה למה נברא מעשה בראשית בששה ימים, ולא נברא בפחות או ביותר, מכאן אתה למד אלהותו של הקב"ה, שהן שלשה כיתות המעידים על הקב"ה ועל ישראל ועל השבת, כשאתה מחלק ששת ימי בראשית לשלשה [חלקים] נמצא לכל אחת מהן כת הראוי להעיד שני ימים, [והקב"ה וישראל ושבת חוזרין ומעידין זה לזה], והקב"ה … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״ג

א לכך אנו אומרים ואני תפילתי לך ה' עת רצון (תהלים ס"ט י"ד) קודם תפילת המנחה, דכתיב למעלה הימנו ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר (שם שם י"ג), כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם אומות העולם ביום שמחתם וביום אידם הם שותים ומשתכרין ומרננים בבית משתאותיהם כל היום, ואין מזכירין שמך, אבל … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״ב

א ומה שאומרים בני אדם אחר תפילת מוסף בשבת ליום שכולו שבת מנוחה לחי העולמים, טועין הן בדבר אלא זה עיקר הלשון ליום שכולו שבת שהוא מנוחה לחי העולמים, וזהו יום שביעי שהוא מנוחה לחי עולמים, ועליו אמר דוד מזמור שיר ליום השבת, ולכך אומרים אותו בשבת על הקב"ה עתיד לשבות באותו עולם כבשבת: הסבר … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״א

א לכך אנו אומרים אין כאלהינו אין כאדונינו ד' פעמים. מי ד' פעמים, נודה ד' פעמים, שהן י"ב פעמים כנגד י"ח ברכות שבכל יום, ועוד ברכת המינין שתיקנוה ביבנה הרי תשע עשרה, ובשבת אינן אלא שבע ברכות בלבד, נמצא י"ב ברכות חסרין וכנגדן תיקנו י"ב פעמים אין כאלהינו מי כאלהינו נודה לאלהינו הרי (אין) י"ב … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״י

א ומאן דחזי חלמא ולא ידע [מאי הוה], ניקום קדם כהנים ונימא הכי, רבון העולמים אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי לעצמי, בין שחלמו (לי) [עלי] חבירי, אם טוב הם חזקם ואמצם כחלומות של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה, וכמי יריחו על ידי אלישע, … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ט

א וכד מהדר אפיה מציבורא מאי [אמר], אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא [ודרש רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה מה שהבטחתנו] השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל וגו' (דברים כ"ו ט"ו) ואחר כך מתחיל שליח ציבור ואומר שים שלום. אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ח

א וחייבין כהנים לעלות לדוכן בזמן שהשליח ציבור מתחיל ברצה. מאי מברך, אמר ר' זירא אמר רב חסדא ב' א' י' א' מ' ה' אשר קדשנו בקדושתו של אהרן [וצונו] לברך את עמו ישראל באהבה. וכשהוא עוקר את רגליו ומחזיר פניו כנגד הציבור לברך אותן מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ז

א וכי האי שושילתא שפירתא נהגינן ועבדינן. כהנים נושאין כפיהם בשחרית ובמוסף ובמנחה של תענית ציבור, חוץ ממנחה של יום הכפורים, שתחת מנחה נושאין את כפיהם בנעילה. וכהן שיש בו מומין בפניו ידיו ורגליו לא ישא את כפיו, וכן שיכור לא ישא כפיו. א"ר אלעזר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ו

א ואחרי מודים כשמסיים שליח ציבור הטוב [שמך ו] לך [נאה] להודות, כהנים נושאים את כפיהם ובמועדים ובחולו של מועד ובראשי חדשים בשחרית ובמוסף, ובחול בשחרית, ובמנחה של תענית ציבור, מפני שמתפללין אותה תמיד סמוך לשקיעת החמה, וכשם שיש נשיאת כפים בנעילה של יום הכפורים, כך יש נשיאת כפים במנחה של תענית ציבור, אבל במנחה … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ה

א תכנת שבת, לכך מיוסד באל"ף בי"ת זו תשר"ק, לפי שהיא נשמעת על הגאולה, והגאולה בזכות שבת, כדכתיב לסריסים אשר ישמרו שבתותי [וגו' ונתתי להם בביתי יד ושם וגו' כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי וגו'] (ישעי' נ"ו ד' ה' ו'), וכתיב והביאותים אל הר קדשי (שם שם ז'), וכתיב בשובה ונחת תושעון (ישעי' ל' … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ד

א [רב שר שלום ריש מתיבתא דמתא מחסיא שדר הכי: ב לומר בתפילה של שחרית בשבתות וימים טובים ויום הכפורים פעמים באהבה שמע אומרים, ואין מנהג בישיבה ובבבל כולה, אלא בתפילת מוסף בלבד, וביום הכפורים אף בנעילה, מפני כשנגזרה גזירה על שונאיהם של ישראל שלא לקרות קרית שמע כל עיקר, היה אומר אותו שליח ציבור … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ג

א והקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים, כנגד תורה נביאים וכתובים, ולא יקרא למתורגמן יותר מן פסוק אחד, ובנביא שלשה, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד, כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, כי כה אמר ה' (צבאות) [אלהים] מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם וגו', ועתה מה לי פה נאם … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ב

א וכך אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל [אלו שאין מתרגמין, ואומרים אנו אין צריכין לתרגם תרגום דרבנן אלא בלשון שלנו בלשון שהצבור מתרגמין, אין יוצאין ידי חובתן, מ"ט דהדין תרגום על קראי אסמכוהו רבנן, דאמר רב אידי בר אבין א"ר חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא (נחמי' … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״א

א אמר רב חנן בר אבא מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו (תהלים ל"ד ד'). ובתורה אחד קורא ואחד מתרגם, והקורא בתורה לא יסייע למתורגמן, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, ועוד כיון שבירך אסור לו להפסיק בדברים אחרים ואפילו בתרגום מפני שהוא דרך חול עד … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ק

א והכי אמר רב נטרונאי גאון דוכתא דמצלי ביה עשרה ולית להון שבעה גוברין דידעין למקרי בספר תורה, קרי כל גברא תרי זימני ושפיר דמי, הדא דלא ליבטל מנהג ישראל, ולא ליבטל ברכות, ועוד לאשמעינן הנך דלא גמירי, לית בה משום [מוציא] שם שמים לבטלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תצ״ט

א ושאילו מקמי רב נטרונאי גאון כהן עם הארץ וישראל תלמיד חכם, איזה מהן קודם לקרות בתורה תחילה, ושדר הכי כהן עם הארץ קודם מפני דרכי שלום. וגרסינן בגמרא אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה, דלא קרו לוי כלל, ואמר אביי אם אין שם לוי כהן קורא, ומקשי איני והאמר ר' יוחנן … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ח

א וכי קרינן בסיפרא דאורייתא, כהן קרי קמא ובתריה לוי, ובתריה ישראל, דתנן אילו דברים אמרו מפני דרכי שלום, [כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום] ואמרינן מנא הני מילי אמר רב מתנא דאמר קרא ויכתוב משה את תורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' (דברים ל"א ט') כהן ברישא, והדר … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ז

א ותנן נמי בראש חודש ובחולו של מועד קורא ארבעה, תענית ציבור וט' באב קורין תלת, מדתניא זה הכלל כל (שאין) [שיש] בו בטול מלאכה לעם, כגון תענית צבור וט' באב קורין תלתא, חנוכה ופורים נמי קורין תלתא, וכן אילו יומי שני וחמישי [ו]בשבת במנחה, חנוכה ופורים ותענית ציבור קורין שלשה, ואין פוחתין מהם, ואין … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ו

א וקורין בתורה שלשה בשני ובחמישי ובשבת במנחה, ואמרינן הני שלשה כנגד מי, אמר רב אסי כנגד כהנים לויים וישראלים, ותני רב שמואל מבירתא דשיחורי, אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת, וידבר עולה מן המניין, ואחרון קורא ארבעה, ואמרינן הני עשרה פסוקים כנגד מי, אמר ר' יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנים שבבית הכנסת, רב … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ה

א והכי אמר רב שלום גאון ספר תורה בין שמוציאין אותו בשבת בין בחול בין כשמחזירין אותו למקומו, עומדין לפניו לאלתר, ויושבין לאלתר, ואין צריכין לעמוד עד שעונין יהא שמיה רבה מברך, ולא עד שעונין ברכו, ואין מנהג כך, ולא ראינו זו, שמא יש מי שנוהג כך לומר ממה שכתוב וכפתחו עמדו כל העם (נחמי' … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ד

א והולכין לבית הכנסת ומסדרין כל הברכות כמנהג יום יום, ומוסיף אחר פסוקים של צו את בני ישראל, וביום השבת עד עולת תמיד, ושונין באיזהו מקומן, ודורשין ברבי ישמעאל, ואומרין רבון העולמים וחותמין במהולל בתשבחות, ופותחין במזמורים כתקון חכמים כסדר יום יום, ומדלגין מזמור לתודה, שאין תודה קריבה בשבת, ומוסיפין השמים מספרים כבוד אל, לדוד … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ג

א סדר שחרית של שבת: ב ובשחרית של שבת מסדרין ציבור הפרשה מעניינו של יום, שנים מקרא ואחד תרגום, דאמר ר' הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימין לו ימיו ושנותיו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״ב

א ושאלו מקמי רב נטרונאי גאון, ביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות או לא, והשיב הכין, הוו יודעין שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביו"ט כדרך שצריכין לבצוע עליהם בשבת, מ"ט מפני שבשבת עצמה לא נתחייבו לבצוע על שתי ככרות, אלא משום שלא ירד מן בשבת והוזהרו ישראל ללקוט לחם משנה, ואמר רבא חייב … להמשך קריאה

סידור רש"י תצ״א

א וחייב לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר לקטו לחם משנה (שמות ט"ז כ"ב), ואמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא, דנקיט תרתי דכתיב לקטו לחם משנה, ובצע חדא דאי אמרת לבצע תרתי מחזי כרעבתנותא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ת״צ

א ולאחר שבירך על הכוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, אבל נטל ידיו קודם שיקדש לא עשה ולא כלום, דאמר רב ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש, מ"ט יין אין צריך נטילת ידים ובשלא נגע בשום טינוף ולא נכנס לבית הכסא, ומשום דקאמרינן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ופת הוא דטעון … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ט

א ונשים ועבדים אע"ג דקידוש היום זימנא קביעא ליה וקיימא לן דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, גבי קידוש היום מיהא חייבין, דאמר ר' אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה, ומפרש [רבא] טעמא דכתיב זכור ושמור, כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, ונשים ועבדים הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה: ב ואמר רב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן