סידור רש"י תפ״ח

א וכד מקדש צריך לקדושי במקום סעודה, דכתיב וקראת לשבת עונג לקדוש ה' וגו' (ישעי' נ"ח י"ג) במקום שקראת שם תהא עונג, מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה. והיכא דקדיש ליה באושפיזיה, ואיתרמו ליה אינשי בדוכתא אחריני דלא גמורי קידוש, גמיר לקדושי והדר מקדש להו, דאמר רב אשי כי הוינו בי רב פפי הוה מקדש … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ז

א ואסור לו לאדם לטעום כלום עד שיקדש, ואם שכח וטעם אפילו הכי מקדש, דאמר רבא הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל, ואם בא לידי אונס מחמת שינה או מחמת שכרות או מכל דבר אונס ולא קידש בליל שבת מקדש למחר, ואפילו כל היום כולו, דאמרי בני ר' חייא מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ו

א ואם אין לו יין מקדש על הפת, ובמקום בורא פרי הגפן אומר המוציא לחם מן הארץ: ב תנו רבנן אין מקדשין אלא על היין, ואין מברכין אלא על היין. [קס"ד בורא פרי הגפן, אטו אמיא ושיכרא מי לא מברכינן שהכל, אמר אביי הכי קאמר אין אומר הבא כוס לברך אלא על היין, ולא אמרו … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ה

א אמר ר' שמעון מניין שאין אומרים שירה אלא על היין, שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים (שופטים ט' י"ג), אם אנשים משמח, אלהים במה משמח, מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין, וטועם ממנו כדי רביעית, ואם קידש ולא טעם ממנו כדי רביעית לא יצא ידי חובתו, דאמרינן המקדש אם … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ד

א ומקדשין על היין בלילי שבתות, דתנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ' ח') זכרהו על היין, אין לי אלא ביום בלילה מניין, ת"ל את יום מהדר אלילא, כתיב זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו על היין, מכאן סמכו חכמים קידוש היום מן התורה אין לי אלא בשבת, חג המצות מניין ת"ל … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״ג

א ומיבעיא ליה לאינש למיקם בבי כנישתא עד דמקדש שליחא דציבורא אכסא דחמרא דקדושא עד דאמר מקדש השבת לא יתיב דמעיל לברוכי והולכין לבתיהם לשלום: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תפ״ב

א ולאחר שמקדשין בבית הכנסת אומר פרק אחד ממסכת שבת, וזה הוא פרק במה מדליקין, ואומר קדיש, והאי קדישא דתיקנו רבנן משום סכנת דבי שימשי דשכיחי מזיקין, דילמא איכא אינש דעייל ולא מצלי, ועד דמצלי נפיק ציבורא ופייש הוא ומסתכן, ותיקנו רבנן דמאחרי ציבורא אחר תפילה כי היכי דגמר צלותיה ונפיק בהדי ציבורא: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י תפ״א

א ומקדשין על היין כדי להוציא אורחין ידי חובתן שאוכלין בבית הכנסת, והכי אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל ריש מתיבתא מקדשין ומבדילין, [בבתי כנסיות אעפ"י שאין אורחין אוכלין שם ולא מבעיא הבדלה דודאי מבדילין] וכיון דאבדיל שליח ציבור יצאו כולן ידי חובתן בהבדלת שליחא דציבורא, אלא אפילו קידוש דהלכה רווחת היא דאין קידוש אלא במקום … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״פ

א לאחד תפלת לחש החזן פותח ואומר ויכולו, אע"פ שאינו צריך שכבר נפטר בויכולו שאמר בלחש, אלא מפני יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומר ויכולו בתפילת לחש, שהרי אומר בלחש אתה בחרתנו והוצרך לומר ויכולו בקול רם, לכך תקנוהו לאמרו בכל שבת לאחר תפילת לחש שלא לחלוק בין שאר שבתות לשבת שחל בו יום … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ט

א ואם טעה יחיד ולא הזכיר של שבת בערבית, מחזירין אותו, ואע"ג דאמרינן טעה ולא הזכיר של ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו, דקיימא לן תפלת ערבית רשות, הני מילי היכא דלא קא בעי לצלויי דלא מטרחינן ליה אבל טרח וצלי ולא אידכר, שוויה עליה כחובה, ומהדרינן ליה למיהדר ולצלויי, ועוד אמר זעירי הני חברין … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ח

א ואם טעה בשבת ופתח באתה חונן, גומר אותה ברכה, וחוזר ואומר של שבת, דאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה איבעיא לן דטעה בתפילת חול בשבת [מהו לגומרה] ואמר לן גומר אותה ברכה וחוזר לתפילת שבת: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תע״ז

א אתה קדשת, רצה במנוחתנו, חמדת ימים אותו קראת, היכן נקראת שבת חמדת ימים שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי (בראשית ב' ב'). ואין ויכל אלא לשון חימוד, וגם הוא אומר נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פ"ד ג'), ויש אומרים לא נקרא חמדת הימים, כלומר נחמד הוא לישראל מכל הימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית, אותו … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ו

א מצאתי כתוב משל [לשני] בני אדם שהיו להם שני עבדים האחד משמר עדרו ויושב לו מנגד, והאחד בנה לו דיר ונעל בפני עדרו כראוי, זה שלא נעל לפניהם בא זאב וטרף, ובא ארי ודרס, אבל זה שסיכך ובנה דירו אינו מתיירא [לא מפני הזאב ולא מפני הארי], כך בחול לפי שאין ישראל עסוקין במצוות, … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ה

א בשבתות וימים טובים אין אומרים למעריב והוא רחום ואין אומרים ברוך ה' לעולם, ואין אומרים יראו עינינו, ושאילו מקמי רב נטרונאי גאון בלילי שבתות בברכות אחרונות שבקריאת שמע אם אומרים ברוך ה' לעולם כשאר ימות החול, או אומרים ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת, ושדר להו הכי, הברכה זו [אינה] מדברי חכמים … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ד

א ובלילי שבתות מקדימין ומתפללין, שכך אמרו עיולי יומא כמה דאיפשר מקדימין ליה, אפוקי יומא כמה דאיפשר מאחרינין ליה, כי היכי דלא ליהוי כי (טובא) [טינא], דאמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריה ובמוצאי שבת בציפורי, וכן עושין וכן מנהג: ב ומתפללין תפלת המנחה שמונה עשרה כמו בחול, יתגדל תתקבל ברכו: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ג

א סדר שבתות כך הוא. ב תנו רבנן לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי ר' יהודה, ר' יוסי [אומר אוכל והולך עד שתחשך, ואפילו ר' יוסי] לא קאמר אלא דאתחיל, אבל לאתחולי לכתחילה לא, והמדליק נר לשבת צריך לברך, ב' א' י' א' מ' … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״ב

א וזה משפט העירוב ועשייתו. אם רוצה [לעשות עירוב] בערב פסח לכל השנה, יטול החכם מכל בית מלא יד קמח, וילוש ויאפה עוגה [אחת] או שתים עוגות, ויעשה אותן קשות ביותר שלא ירקבו, ושיהיו שמורות, שכל זמן שהעוגות קיימות ושמורות מותר לטלטל, ואם נאבד או נרקב או נשרף אסור לטלטל, עד שיעשה עירוב אחר בערב … להמשך קריאה

סידור רש"י תע״א

א תניא גוים שצרו על העיירות של ישראל בשבת ליטול מהם תבן או מאכל אין יוצאין עליהם [ב]כלי זיין, אלא א"כ באו על עיסקי נפשות, באו לעיירות הסמוכות לספר אפילו לא באו ליטול מהם אלא תבן או עצים, יוצאין עליהם בזיין, ומחזירין את הזיין למקומו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תס״ט

א מי שהוא יושב בספינה אינו צריך לשכור רשות מבעל ספינה, שכיון ששכר ממנו מבעוד יום לרכוב עליה אינו צריך לשכור רשות, ומי שהוא בשיירה מערב שבת מקדים וקונה לו שביתה במקום, ואע"פ שלא באו גמלים אלא בשבת מותר: ב ומי שהוא בשיירה והלך הגוי למלאות מים בשבת לצורך עצמו אפילו מחוץ לתחום, מותר לשתות … להמשך קריאה

סידור רש"י תס״ח

א איזהו עירוב ואיזהו שיתוף, תני מערבין לחצירות בפת, ואם רצו לערב ביין אין מערבין, ומשתתפין במבוי ביין, ואם רצו להשתתף בפת משתתפין, ומערבין כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, ויאמרו אבותינו לא עירבו, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים מערבין ומשתתפין, [אמר] רב יהודה אמר [רב] הלכה כר' מאיר, [ורב הונא אמר] מנהג אבותינו … להמשך קריאה

סידור רש"י תס״ז

א עירוב בין חצירות למבוי משתתפין כולן ומותרין לטלטל בכל המבוי, ואם היה מפולש והדרך ברשות הרבים מפסקת מן המבואות, יעשה צורת הפתח משני צדדיה בקנים או בחבלים, ומותרין כל בני מבואות שבתוך אותן הפתחים של קנים לטלטל איש בחבירו בעירוב, וכן כל המדינה כולה ימעט בקנים או בחבלים, ועושה כמין צורת הפתח, ומותרין בעירוב … להמשך קריאה

סידור רש"י תס״ו

א וחצר של איש אחד ויש בה בתים הרבה, ויש לו בנים ובני בנים שרויין באותן הבתים, וכולן אוכלין פיתן כל אחד משלחנו של בעל הבית, מותר לטלטל בכל אותן [הבתים] מאיש לחבירו בלא עירוב, אבל אם הם מתפרדין איש איש על עצמו ושלחנו, ואפילו פחות מד' אמות מבית לבית אסור לטלטל בלא עירוב, ובעירוב … להמשך קריאה

סידור רש"י תס״ה

א ואם עירב לבני עירו מעצמו בין בעירובי חצירות בין בעירובי תחומין צריך לזכותו על ידי אחר, ואלפים אמה שאמרו חוץ לעיר וחוץ לעיבורה, איזה עיבורה בית חיצון, וכמה היא עיבורה של העיר שבעים אמה ושיריים, כמה ששנינו וכן שלשה כמשולשין אם יש [בין] שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה אמצעי [את] שלשתן להיות … להמשך קריאה

סידור רש"י תס״ד

א וכן מי ששבת במקום אחד ואינו יודע אם קרוב לעיר, ודעתו על שביתתו, ולמחר ראה שהיא עיר, הרי הוא כבני העיר, וכל מקום ששנינו בעירובין הלכה כאותו ר' זירא בשם ר' יונתן, ובתענית ציבור נהגו הלכה כר' מאיר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תס״ג

א ומי ששבת בעיר בין גדולה בין קטנה, מהלך את חוצה לה אלפים אמה, וכן מי שהוא משלח את עירובו למקום אחר רחוק, הותר לו לילך עד עירובו וחוצה לו אלפים אמה, ובלבד שלא יניח עירובו בסוף אלפים אמה של עיר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

דילוג לתוכן