סידור רש"י תק״מ

א ונהגו העם לברך בראש חודש לקרוא את ההלל, אבל רבינו תהא נשמתו בצרור החיים אינו מברך עליו. והי לך תשובתו: ב ששאלתם יחיד שקרא את ההלל בימים שאינם מי"ח ימים של תורה, אם חובה על הציבור לברך יברך גם היחיד, אבל אני איני מברך עליו לא עם הציבור ולא ביחיד, שאינו אלא מנהג, ואין … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ט

א בראש חודש ערבית שחרית ומנחה אומר בעבודה יעלה ויבא, ובברכת המזון בהודאה, דתני רבי אושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ראש חודש ובחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לאו מחזירין אותו, ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון, אמר רבי תנחום אמר … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ח

א תניא קטן קורא בתורה ובמתרגם, ומפטיר בנביא ומתרגם, אבל אין פורס על שמע עד שהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד, ויביא שתי שערות, ואין מוציא את הרבים ידי חובתו לא לפרוס על שמע, ולא לברך ברכת המזון, ולא לקרות את המגילה, ולא לתקוע שופר בעשרה, ולא לקדש לבני ביתו בלילי שבתות ובלילי ימים … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ז

א ויום טוב שחל להיות בשבת בברכת המזון צריך להזכיר רצה והחליצנו ויעלה ויבא כל אחת ואחת לעצמה, רצה תחילה, ואחר כך יעלה ויבא, מפני שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, וכן בראש חדש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת אומר תחילה רצה, ואחר כך יעלה ויבא. וכן הלכה בשתי ישיבות: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ו

א ונמצא בתשובות הגאונים סייע למורי צדק. ראש חדש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע של שבת, ואומר יעלה ויבא בעבודה, ושבת אומר [ברכה] רביעית [בפני עצמה], וכיון שאומרה רביעית בפני עצמה לא הוצרך להזכירה שוב בעבודה, ועוד שלא מצינו [אזכרת] שבת או יום הכפורים או יום טוב בעבודה כל … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ה

א ראש חדש שחל להיות בשבת אין מזכיר של שבת ביעלה ויבא, לפי שיעלה ויבא אינו בא אלא מפני ראש חדש בלבד, ותפלת שבת כבר נאמרה בישמח משה, ודמי להא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח ציבור העובר לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, וכי תקנו רבנן מגן אבות בדברו, … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ד

א למוצאי שבת שליח ציבור יורד לפני התיבה ופותח והוא רחום יכפר עון וגו', ואומר ברכו ופורס את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה כמנהג, ואומר קדיש הבדלה בחונן הדעת, ולאחר שיגמר שמונה עשרה אומר שליח ציבור קדיש עד דאמירן, ופותח ויהי נועם עד אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, וכן מנהג שחוזר ושונה השליח ציבור אותו … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ג

א ועל הנר שמדליקין בבית הכנסת במוצאי שבת נראה למורי שאין מברכין, וצריך להביא נר אחר לברך עליו, מפני שאותו נר עשוי לכבוד, ונר העשוי לכבוד אין מברכין, ומוקמינן לה בברכות בדאיכא אדם חשוב, ומיהו היכא דלא מדלקיה אלא משום אימתא דגנבי ולא משום כבוד מברך עליה, ופעמים שאומר מורי כגון אנו אין מדליקין לכבוד … להמשך קריאה

סידור רש"י תקל״ב

א טעם בשמים במוצאי שבת, משום דכל יום השבת שובת אור של גיהנם ולא הסריח כלום, ולאלתר כשיצא חוזר ומסריח, לכך מריח בבשמים. כך אמר ר' שלמה גאון בשם ר' יעקב בר יקר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקל״א

א ומי שצריך לעשות מלאכה במוצאי שבת קודם שיתפלל, צריך לברך המבדיל בין קודש לחול, ואחר כך עושה מלאכה, דאמר ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אליעזר בר' ינאי אסור לעשות חפציו לאדם קודם שיבדיל, וכי מבדיל מזכיר אזכרות השם ומלכות, במה דברים אמורים קודם שיתפלל, אבל לאחר שהתפלל כיון שהבדיל בתפילה אינו צריך לברך … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ל

א והכי שדר רב נטרונאי גאון יום הכפורים אע"פ שחל להיות בחול מברכין על האור, מפני שאסור להשתמש בה ביום הכפורים, ולית הילכתא כר' יהודה אמר שמואל דאמר אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא, אלא כי הא דאמר ר' זירא בר אבא, ואיכא דמתני לה ר' בנימן בר' יפת אמר … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ט

א אמר רב תחליפא בר אמי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ומבדיל על הכוס ואסור ליה למיעבד עבידתא עד לאורתא, וכד חזי נורא לאורתא מברך בורא מאורי האש, ואסור לו לאדם לטעום קודם שיבדיל, ואם שכח וטעם מבדיל [דאמר רבא הלכתא טעם מבדיל, ואם לא הבדיל במו"ש מבדיל] למחר ויום שני ויום … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ח

א והיכא דלא שכיח חמרא ואיכא בתוך התחום [דוכתא דשכיח בה חמרא] וביממא דשבתא [הוא] דיכיל למיזל [ובלילה לא יכיל למיזל, ליזל] ביממא ומבדיל אע"ג דלא נפקא [שבתא], אי נמי יתיב וקא שתי ופשיטא ליה מילתא דלאורתא לית ליה חמרא דמבדיל קא בעי מיקם מן פניא דשבתא ואע"ג דאיכא עידנא טובא. והיכא דלא שכיח חמרא … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ז

א ר' יצחק אומר כל שאינו מבדיל במוצאי שבת על היין, או אינו שומע מן המבדילין אינו רואה סימן ברכה לעולם, וכל מי שמבדיל על היין במוצאי שבת (ושומע) [או שומע] מן המבדילין הקב"ה קורא אותו קדוש, ועושה אותו מסגולתו, שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט ו'), וכתיב והייתם לי סגולה … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ו

א אור של כבשן לא מברכינן עליה דלא לנהורא עביד, ואור של תנור ואור של כירה בתחילה מברכין עליו, ובסוף אין מברכין עליו. ואור של בית (הכסא) [הכנסת] היכא דאיכא אדם חשוב דמדליקין משום לינה, אע"ג דלא צריך לנהורא לא מברכין עליה, היכא דליכא אדם חשוב לנהורא קא מדליק ומברכין עליה. אמר רב יהודה אמר … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ה

א והכי אמר רב נטרונאי גאון, במוצאי שבת בבורא מאורי האש כך עושין בשתי ישיבות שמסתכלין בכפות ידיהם, וכן ראינו רבותינו שהיו עושין, ואומרים נסתכל בידינו כדי שנהנה מן האור, ששנינו בפרקי דר' אליעזר בן הורקנוס שאומר מצוה להסתכל בציפורניו, ומשום הכי פשטינן ידים להבדלה למיחזי אי איכא נהורא מברך, ואי ליכא נהורא לא מברך, … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ג

א ומביאין לו כוס ואבוקה של אור בידו, ומברכינן יבנ"ה, יין, בשמים, נר, הבדלה, וקודם שיטעום אומר אשביעת [עלך פותה] שר של שכחה שתסיר לב טיפש ממני ותפל יתיה על טורייא (דמייא) [רמייא] בשם שמהתא קדישתא, בשם ארמס ארמימס אנסיפיול ופתחיאל, ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו' ח'), ויהי דוד (בכל) [לכל] דרכיו משכיל … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״ב

א והכי שדר רב שלום גאון אין אומרים ויהי נועם אלא במוצאי שבתות בלבד, אבל לא במוצאי ימים טובים, ולא במוצאי שבתות ליום טוב, כיון דבעי למימר ומעשה ידינו, ומעשה ידינו ביום טוב ליכא, אמטו להכי אין אומרים אותו, וקידושא דסדרא הכי נמי לא אמרינן, כללא דמילתא כל היכי דלא אמרינן ויהי נועם לא אמרינן … להמשך קריאה

סידור רש"י תקכ״א

א ומסדר כל התפלה כסדר, ולאחר שמסיים הציבור תפילתן מקדש שליח צבור עד דאמירן, ופותח ויהי נועם, ומתחילין הציבור אחריו ויהי נועם עד סוף המזמור, וכן המנהג לאחר שמסיים הציבור אורך ימים אשביעהו, חוזר ושונה שליח צבור אותו הפסוק אורך ימים וגו', ואומר ואתה קדוש וגו', וקרא זה אל זה, ואומר כולה סידרא, עד עושה … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״כ

א אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות, בתחילה קבעוה בתפילה, והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, והמבדיל על הכוס צריך שיבדיל בתפילה, וכן אמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס, והמבדיל בזו ובזו הברכות יחולו על ראשו: … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״ט

א ואם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת, אם יש לו יין להבדיל עליו אינו חוזר, דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה על הכוס, ואם אין לו יין חוזר ומתפלל. בעי מיניה מרב ששת טעה בזו ובזו מאי, אמר להם חוזר לראש, אמר ליה רבינא לרבא הילכתא מאי, … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״ח

א וצריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת, שכך שנינו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין גשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת, מה טעם מפני שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה, אחר מוצאי שבת לחול, וכן מוצאי יו"ט [לחול וכן מוצאי יו"ט] לחולו של מועד בכולן אומר אתה חוננתנו בחונן הדעת, ואומר הבדלה על הכוס, אלא שבמוצאי שבת … להמשך קריאה

סידור רש"י תקי״ז

א וזהו סדר מוצאי שבתות ב במוצאי שבתות עומד שליח ציבור ופותח והוא רחום יכפר עון, והציבור אחריו, ומוסיפין ה' הושיעה וגו', והוא חוזר ברוך ה' המבורך, ומיבעי ליה אינש לאגודי בברוך ה' המבורך במוצאי שבתות דמיתצלי מן הזיקא דההוא שבתא, ומסדר קריאת שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה ופסוקי דשבחיה דהקב"ה, ועל שימור וברכה לאחריהם: … להמשך קריאה

סידור רש"י תקט״ז

א וצדקתך שאומרים במנחה בשבת לשם צידוק הדין של משה, משום כבודו של משה שנפטר באותה שעה בשבת, והכי אמר רב שר שלום גאון בשבת במנחה מותר להתעסק בתלמוד תורה, ולא עוד אלא שמנהג בבית רבנו שבבבל שאחר תפלת המנחה בשבת שונין אבות וקניין תורה, ועוד רגילין ישראל שמתפללין המנחה בשבת מקדימים אותה, ותפלת ערבית … להמשך קריאה

סידור רש"י תקט״ו

א למדונו רבותינו למה מתפללין בחול שמונה עשרה ברכות, ובשבת שאנו בטלים אין אנו מתפללין אלא שבע, ולמה אין מתפללין י"ח בשבת. אמר רב הונא מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת. אמר הקב"ה [שבת] זו מנוחה היא לישראל, שנאמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מ"א ח' נ"ו), למה לפי שבחר בשבת תחילה, שנאמר וינח … להמשך קריאה

דילוג לתוכן