סידור רש"י תקס״ו
א תנו רבנן ישן על גבי מיטה, על גבי כסא, על גבי (עריצי) [אודיני] וגדולה מכולן על גבי קרקע לא יצא, אמר ר' יוחנן שלא קיים כפיית המיטה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן ישן על גבי מיטה, על גבי כסא, על גבי (עריצי) [אודיני] וגדולה מכולן על גבי קרקע לא יצא, אמר ר' יוחנן שלא קיים כפיית המיטה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן הכופה [את מטתו] לא מיטתו בלבד הוא כופה אלא כל המיטות שיש לו בתוך ביתו, ואפילו עשר מיטות בעשרה מקומות כופה את כולן ואפילו [חמשה] אחין שמת אחד מהן כולן כופין מיטותיהן, ואם היתה מיטה מיוחדת לכלים אין צריך לכפותה, אלא זוקפה. רבן שמעון בן גמליאל אומר דרגש מתיר את הקרביטין והוא … להמשך קריאה
א תנו רבנן מאימתי זוקפין את המיטה בערב שבת מן המנחה ולמעלה, אמר ר' אבא בר רב הונא אעפ"כ אינו יושב עליה עד שתחשך, למוצאי שבת אע"פ שאינו נוהג אלא יום אחד חוזר וכופה אותה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן מאימתי כופין את המיטות, משיצא מפתח ביתו, דברי ר' אליעזר, ר' יהושע אומר משיסתום הגולל. מעשה כשמת ר' גמליאל הזקן כשיצא מפתח ביתו, אמר להם ר' אליעזר כפו מיטתכם, וכשנסתם הגולל אמר להם ר' יהושע כפו מיטתכם, אמרו לו כבר כפינו על פי הזקן: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א תנו רבנן ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקים ימעט, ואם לאו יגלגל עמהם: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן ההולך לבית אבל אם לבו גס בו יברוהו על (ה)מיטה כפויה, ואם לאו יברוהו על מיטה זקופה. רבא איתיליד ליה מילתא, על לגביה אבא בר מרת דהוה אבא בר (משמיה) [מניומי], רבא זקיף, (רבה) [אבא] בר מניומי (לא זקיף) [כפה], אמר כמה לית ביה דעתא בהאי מדרבנן: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה
א תנו רבנן אבל שבעת ימים חייב בכפיית המיטה (וכפיית) [וכסיית] הראש, ואין מברין אותו, אלא על מיטות (זקופות) [כפויות]: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן חולה שמת לו מת אין מודיעין לו שמא תיטרף דעתו, ואין מקרעין לו, ומשתקין את הנשים מלפניו, ומקרעין לקטנים מפני עגמת נפש, וקורע על חמיו ועל חמותו מפני אשתו. אמר רפרם בר פפא אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו שמא ירגילם לידי שחוק. ונמצא מתגנה על הבריות: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה
א תנו רבנן כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהם, הוסיפו אחיו ואחותו [הבתולה] מאמו, ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו, ומתאבל אדם עם אשתו ואשה עם בעלה ועם אביו ועם אמו ועם אחותו בפניהם, אבל בחוץ אינו מתאבל: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אם שמע שמת אביו או אמו או אחד מקרוביו בתוך שלשים יום נוהג שבעת ימי אבילות וגזירת שלשים יום ואם לאחר שלשים יום באה השמועה אינו נוהג אלא יום אחד, ומקצת היום ככולו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ישראל שקבר ביום טוב ראשון מלקינן ליה, ומותר ללוות את המת ביום טוב ראשון בתוך התחום. ועבדים דישראל אסור להם למיקבר [מיתא] ביום טוב ראשון, [דאמר רבא מת ביום טוב ראשון מתעסקים בו עממים ביום טוב שני] מתעסקים בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה, מה שאין כן בביצה ומאי עממים גוים, … להמשך קריאה
א השלים שבעה קודם הרגל, נתבטל הימנו גזירת שלשים, ומותר לכבס ולרחוץ ולעשות כל צרכו, ואע"ג דליכא אבילות בשבת וביום טוב, אבל דברים שבצנעה נוהג, כמו תשמיש המיטה, ורחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א רגלים מפסיקין ואינן עולין מאי טעמא שמחה כתיב בהו. היכי דמי אין עולין, כגון שקברו ברגל, אבל קברו לפני הרגל, אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת, בטלה הימנו גזרת שבעה, ורגל גופי' דהוו [להו] ארבסר, והא דקאמרת קברו ברגל אינה עולה, הני מילי לענין שבעה, אבל לענין שלשים עולה: ב ואם קברו שמונה ימים … להמשך קריאה
א מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. מי שמת לו מת ביום שבת לא יתאבל עד יום ראשון, ולא יקרע את בגדיו בו ביום עד למחרתו, ואם היה יום שמועה בשבת שמת לו מת, לא יתאבל עד יום ראשון, ולא יחשוב שבעת ימי אבלו אלא מיום ראשון, ואם מת לו מת שני ימים קודם … להמשך קריאה
א הילכות אבל. ב אבל מן כד עייל יומא שביעאה אפילו כל דהו מותר [ברחיצה] ובכל מילי דהוה נהיגא (בימי) [קמי] אבלו, דקיימא לן מקצת היום ככולו. ואי שכיב שכבא מקמי רגל חד יומא או תרין יומין, אפילו שיתא יומי, ואע"ג דלפניא דחי לה רגל לאבילות מיניה לא אמרינן מקצת היום ככולו אלא כולא יומא … להמשך קריאה
א אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת, ואמר רב חסדא בו ביום, ורב יוסף אמר אפילו בשבת: ב אמר רב חמא בר גוריא אמר רב פדת אמר ר' יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני שלשה בני אדם ויאמר חלמא טבא חזאי, והן עונין … להמשך קריאה
א תענית של צום הרביעי שבעה עשר בתמוז, צום החמישי תשעה באב, צום השביעי שלשה בתשרי, צום העשירי עשרה בטבת, וכל התעניות אין קורין בהן אלא בויחל משה, בין בשחרית בין במנחה: ב וכך מנהג בשתי ישיבות: ג וכל תענית שגוזרין ציבור, בין בשני, בין בחמישי בין באחד בשבת, [בין] בשלישי וברביעי קורין ויחל משה … להמשך קריאה
א ושאילו מקמי מתיבתא שליח ציבור שיודעין עליו דברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו, ואותיבו הכי, דבר זה צריך שאלה בודאי הדין נותן להוציאו ולהכניס אחר תחתיו מי שמרוצה לאביהם שבשמים, דהוא צריך צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן כבר אמרו היתה לי נחלתי כאריה ביער (ירמי' י"ב ח'), זה שליח ציבור … להמשך קריאה
א וכשמעבירין לפני התיבה מעבירין אדם הגון [הראוי] להתפלל ולהתענות, כדתנן גבי תענית, עמדו בתפילה מעבירין לפני התיבה [זקן] ורגיל, ומי (שאין) [שיש] לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא לבו שלם בתפילה: ב תנו רבנן אפילו שיש שם זקן וחכם, אין מורידין לפני התיבה אלא רגיל, (ואין לו) [ר' יהודה אומר מיטפל ואין לו ויש … להמשך קריאה
א תנו רבנן מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבעה רננות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבה ואמר [אבינו מלכנו חטאנו לפניך], אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, ונענה. כסבורין העם לומר שזה גדול מזה [יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה], אלא שזה מעביר על מידותיו … להמשך קריאה
א תנו רבנן אדם שיש לו עבירה בידו ואינו רוצה לחזור בה ומתוודה, למה הוא דומה למי שתופס שרץ בידו ואפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מיד עלתה לו טבילה, שנאמר ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ"ח י"ג), ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים (איכה ג' מ"א). אמר מר זוטרא … להמשך קריאה
א והכי אמר רבינו נתן שאין מנהג אצלנו לומר שלש עשרה מדות בתפילתו לבדו אלא בציבור, ואין רשות ליחיד לאמרו בתפילה לבדו אלא בציבור, ולואי כשהציבור מתפללין ביום תענית ועושין צדקה ומבקשין רחמים ומכונין לבם לאביהם שבשמים הקב"ה מרחם עליהם ואין מואס תפילתן של רבים ועונה להם, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס (איוב ל"ו … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה [אמר רב] לוה אדם תעניתו ופורע, כי אמריתיה קמיה דשמואל, אמר לי פשיטא, לא יהא אלא נודר נדר מי לא משלם ואזיל. רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי אמרו ליה ליטעם מר מידי אמר להם בתעניתא יתיבנא, אמרו ליה ליזוף מר וליפרע, לא סבר לה מר להא דאמר … להמשך קריאה
א תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, ר' אליעזר אמר עד קרות הגבר. אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן, אבל ישן אינו אוכל, איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל, התם שלא סילק. איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אינו אוכל, איתיביה אביי ישן ועמד … להמשך קריאה
א אמר ר' זעירא אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו תענית אפילו אוכל ושותה כל הלילה למחר מתפלל תפילת תענית. ר' עקיבה איקלע לגינזק בעו מניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות קנקנים של גוים אסורים או מותרין. במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים, לא הוה בידיה, אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה הילכתא … להמשך קריאה
א הלכות סדר תעניות: ב אילו ימים שמתענין בהם מן התורה, ומי שמתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב. באחד בניסן מתו בו בני אהרן, בעשרה בו מתה מרים הנביאה ונסתלקה הבאר, בששה ועשרים בו מת יהושע בן נון. בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית, בעשרים ושמונה בו מת שמואל … להמשך קריאה