סידור רש"י תקצ״ב

א וששאלתם מהו לבשל הכבד לבדה בקדירה חדשה, מצינו בהלכה דרב יהודאי [גאון בין לבדו בין בהדי בישרא אסור, הגאון] מופלא ומובהק בדורו [הוא], דאע"ג דיש לנו לישא וליתן בדבר, אין בנו כח להתיר מה שהוא אסר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקצ״א

א וכבד שנמצא בבישול והוא ניטל ממקומו, אם בבישול ההוא ששים כשיעורא דכבד, מותר אותו תבשיל והכבד אסור, אין בבישול ששים כשיעור הכבד, התבשיל אסור והכבד מותר, אבל אם עדיין אינו ניטל ממקומו שהוא עדיין בעוף כמו שהוא בעודנו [חי], אז תהא כל התבשיל כולו אסור, ואם אין בתבשיל ההוא ששים כשיעור העוף ההוא שנתבשל … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״צ

א ועוד סידרא של כבד. אם נקרע מן התרנגולת לגמרי ואחר כך נתבשל בין בצלי בין בקדירה עם התבשיל ושאר הבשר משערינן בששים בין הבשר ושאר כל התבשיל, הבשר לאו מין כבד, הכבד דם גמור הוא, אלא שהתורה התירה כנגד הדם ונשאר התרנגולת הדם המרק והירקות ומין בשאינו מינו הוא ומשערינן ליה בששים כשאר איסורין … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״ט

א פירוש של ר' יהודה בר נתן. על כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות ואין בחתיכה ששים לבטל את עצמו אסר כל החתיכות כולן אפילו הן אלף מפני שהן מינה, חתיכות מין בשר וכן שאר חתיכות, ואע"ג שהאיסור מחמת דם בא הרי נעשתה נבילה. ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו (ו)לא אסר אלא כפי טעמו מפני … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״ח

א ראיתי בבית רבי לב שנתבשל בקדירה בגופו של אפרוח נסרך בו כברייתו והתירו רבי בששים באפרוח ולא אכל ממנו שהיה נפשו קצה עליו. אם היה נסרך באבר לבדו שהאבר נסרך משאר הגוף שאין באבר ששים האבר עצמו נעשה נבילה ואסור כל החתיכות כולן, אבל אם נמצא הלב בקדירה שאינו נסרך כלל המרק ובשר מצטרפין … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״ז

א ראיתי באחד שאכל כחל לפני סעודת חלב ואסור לאכול חלב באותה סעודה אם לא קינח שיניו או שהה כדי שתסתלק בשר שמן שיניו ומסעודה לסעודה אין שיעור אפילו לאכול מיד בסעודה אחרת חלב ואם לא [חטט] בשר הנכנס בתוך שיניו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקפ״ו

א טיפת חלב על חתיכת בשר בקדירה ואין בחתיכה ששים לבטל הטיפה וצריך לשעורי בס' באותה חתיכה מאי תקנתיה לנעוריה יפה דפליט האיסור ונפיק ההיא חתיכה מידי נבילה ולשער הטיפה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקפ״ה

א ירך שנתבשל בו גיד הנשה אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסורה, ואם נתבשל אותו ירך עם בשר אחר אם אותו ירך נותן טעם באותו בשר שנתבשל אסור דירך עצמו נעשה חתיכה אסירא, ולא שנו אלא שנתבשל אבל צלי קולף ואוכל עד שמגיע לגיד: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקפ״ד

א שלשה פרקים ברגל העוף. פרק התחתון הוא ארכובה שעליו כעין קשקשים [אם נחתך בחציו או ברובו כשר העוף, אלא שפרק השבירה עצמו אסור משום אבר מן החי, אבל] אם נחתך בראש הפרק עצמו מקום שנדבקים שם צומת הגידין פרק ראשון לשני טרפה, שבאותו הראשון נצמתו הגידין. ופרק [השני שם צומת הגידין] מחציו ולמטה כיון … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״ג

א עניני איסור והיתר. ב כל הטרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף וזו אחת מהם, שמוטת ירך בבהמה טריפה. שמוטת יד בבהמה כשרה, שמוטת ירך בעוף טרפה, שמוטת גף בעוף (כשרה) תיבדק בריאה. וגם נשאל מרבנו שלמה על כנף עוף שנשבר, ואמר בכנף לא מטרפא, אבל חתכיה[ו] מן הפרק והשלך, וכן אם נשבר למעלה לצד … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״ב

א וכששאלתם אם [אבילים] מן המניין הוא לא פרש שאלתו, אכן ידע אם לעניין עשרה לקדושה ולתפילה ולברכת המזון הוא שואל, מן המניין הוא ששנינו בכתובות חתנים ואבילים מן המניין, ואוקימנא כי תניא האי לברכת המזון, וברכת רחבה אין לנו עכשיו, רב(ה) אמר ודאי אבילים אינם מן המניין, דהא רב ור' יוחנן דאמרי תרוויהו ברכת … להמשך קריאה

סידור רש"י תקפ״א

א עטיפת ראש לאבל כל שבעה יומם ולילה, אבל הרבה יש שאין נוהגים מפני שהאומות העולם משחקים עליהם [ומתוך כך הם באים לידי שחוק ומתגנין בשחקם על הבריות כדאמרינן אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק, ונמצא מתגנה על הבריות. לא אמרו כבוד אשתו בחמיו ובחמותו אלא שבעה ימים בלבד, ובפניה, אבל … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״פ

א מי שמת לו מת ולא נודע לו, ונודע לבני עירו מותרים היודעים לזמנו לסעודת מצוה שאבלו מן התורה אינו חל עליו עד שעת אנינות לב, שהרי שבעה ושלשים אינו מונה אלא מששמע, מ"ר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקע״ט

א א"ר יוחנן הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית ט"ו ט"ו), והנפטר מחבירו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי דוד אמר לאבשלום לך בשלום (ש"ב ט"ו ט') והלך ונתלה, יתרו אמר למשה לך לשלום (שמות ד' י"ח) והלך והצליח: הסבר … להמשך קריאה

סידור רש"י תקע״ח

א א"ר יהושע בן לוי שלשה דברים סח לי מלאך המות, כשתכנס אצל החולה לבקרו אל תשב לו למראשותיו ולא למרגלותיו, מפני שאני מיכן ומיכן ומעיינו, אלא התעטף ושב לפניו כתלמיד לפני רבו. וכשהנשים חוזרות מאחורי מיטתו של מת לא תעמוד לפניהם, מפני שאני מרקד בפניהם וסייפי שלופה ומרפרף ביניהם, ויש לי רשות לחבל. וכיצד … להמשך קריאה

סידור רש"י תקע״ז

א אמר רב יהודה אמר רב כל המתקשה על המת יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה. ת"ר אל תבכו למת יותר מדאי, ואל תנודו לו יותר מכשיעור, שלשה ימים לבכי, שבעה להספד, שלשים לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הקב"ה אין אתם מרחמים עליו יותר ממני: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקע״ו

א כל הפורשין מן הציבור אין מתעסקין עמהם לכל דבר, אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפין לבנים, ובאין ואוכלין ושותין ושמחים, מפני שאבדו שונאי של מקום ואין מתאבלין עליהם [ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא (תהלים קל"ט כ"א): הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקע״ה

א תנו רבנן הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, אין קושרין את לחייו, ואין פוקקין את נקביו, ואין נותנין כלי מתכות ודבר המיקר על טבורו [עד שעה שימות, שנאמר עד אשר לא ירתק חבל הכסף (קהלת י"ב ו'), ואין סכין ואין מדיחין אותו] אין מטילין אותו לא על גבי החול ולא על גבי המלח עד … להמשך קריאה

סידור רש"י תקע״ד

א תנו רבנן אסור לעשות סעודת אירוסין ונישואין כל שלשים יום, אבל אם היה טבחו טבוח ויינו מזוג ופתו אפוייה ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר, ואת החתן ואת הכלה לחופה, ובועל בעילת מצוה ופורש, ואחר כך קובר את מתו ונוהג שבעת ימי משתה, ואח"כ נוהג שבעה ימי אבלות, … להמשך קריאה

סידור רש"י תקע״ב

א תנו רבנן אבל שבת ראשונה אל יצא מפתח ביתו, שנייה יוצא מפתח ביתו, ואינו יושב במקומו, שבת שלישית יושב במקומו, [ואינו נותן שלום לכל אדם, ואם אחרים נותנים לו שלום מחזיר להם בשפה רפה ובכובד ראש] רביעית הרי הוא ככל אדם. ר' יהודה אומר רגל ראשון ושני אסור, שלישי מותר, אין לו בנים נושא … להמשך קריאה

סידור רש"י תקע״א

א אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל כל אבל שלא פרע ושלא פרם חייב מיתה. אבל דלא קרע ולא שקל מן מזייה חייב מיתה. אמר רפרם בר פפא תנא באבל רבתי אבל אסור לשמש מיטתו בימי אבלו. ומעשה באחד ששימש מיטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו. מי שמתו מוטל לפניו, אוכל בבית אחר … להמשך קריאה

סידור רש"י תק״ע

א תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום, משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל, מיכאן ואילך שואל ומשיב: ב אמר רב יהודה מת שאין לו מנחמים באים עשרה בני אדם ויושבים במקומו. ההוא [שכבא] דהוה בשיבבותיה דרב יהודה דבר עשרה בהדיה ואזיל ויתיב בדוכתיה, אתחזי ליה בחילמיה ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת דעתי: … להמשך קריאה

סידור רש"י תקס״ט

א אלו דברים שאבל אסור בהן, במלאכה ברחיצה בסיכה בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ולקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרשות בהלכות והגדות, ואם היו רבים צריכים לו מותר. מעשה ומת בנו של ר' יוסי הגלילי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו, ומתה בתו של רבי בבית שערים, ודרש כל היום כולו: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י תקס״ח

א תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל, ובטל מלפסק סדריו. אב בית דין שמת בתי מדרשות שבעירו בטלין. ובני הכנסת באים לבית הכנסת ומשנין את מקומן. היו יושבין בצפון יושבין בדרום. בדרום יושבין בצפון. נשיא שמת בתי מדרשות כולן בטילין, ימי אבילות שלשים יום, שבעה מהם אסורים במלאכה ובסיכה וברחיצה ובנעילת הסנדל ותשמיש המיטה … להמשך קריאה

סידור רש"י תקס״ז

א ועל המתים שאמרנו חייב לקרוע, וכל קריעה מעומד, שנאמר ויקם איוב ויקרע את מעילו, (איוב א' כ') ואם עמד בשעת יציאת נשמה על כל מתי ישראל חייב לקרוע טפח, ועל כל מתים מדחה מיטתו הרי זה משובח, על אביו ועל אמו הרי זה מגונה. היה ערב שבת או יום טוב או שהיו גשמים מזלפין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן