סידור רש"י תרי״ח

א ומן הצאן להוציא את הנוגח שהמית את האדם והאי נוגח ורובע ונרבע דקתני על פי עד אחד או על פי הבעלים ומודה בקנס פטור, והילכתא להדיוט שרי ולגבוה אסור אבל על פי עדים בר סקילה היא ולהדיוט נמי אסור: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תרי״ז

א אמר שמואל חמשה דברים אסרו חכמים סכין קערה ככר ומיצוי ודגים ועופות. סכין ששחט בה אסור לאכול בה רותח לפי שהיא פולטת דם, קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח לפי שהיא פולטת דם, ככר שנחתך עליה בשר אסורה באכילה, במה דברים אמורים בזמן שנראת כדם אבל אם נראית כמים אדומים מותר באכילה, … להמשך קריאה

סידור רש"י תרט״ז

א זה תיקון נקיות בשר. ב חלב ודם וגידין שכתוב בהן כרת, דכתיב כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא וגו' (ויקרא י"ז י"ד) מיכן אתה למד שהדם מובלע בבשר, ואסור לאכול בשר עד שידיחנו במים וימלחנו במלח יפה יפה, ויניחנו על כלי מנוקב עד שיפלוט כדי שילך הדם, ואחר כך ינער המלח וידיח במים … להמשך קריאה

סידור רש"י תרט״ו

א פעם אחת סיפר יהודי אחד לר' שמטבריא מנהג ששמונה חוטין שבציצית אינם שזורים שנים יחד אלא [כמו] שהם טווים מטילין אותו בכנפי טלית, ונראה בעיניהם שאם ישזור שנים יחד נמצא שמרבה בחוטין, אבל בכל מלכות לותיר מיהא שוזרין אותו כדי שיהיו קיימין מלינתק. ומצא רבי ראייה בספרי שצריך לשזור אותו, דהכי דריש בספרי בפרשה … להמשך קריאה

סידור רש"י תרי״ד

א ועל המליגה היאך אנו שופכין הקילוח של רותחין על העוף בכלי שני נהי דאין כלי שני מבשל שהרי דופניו קרים הם מכל מקום הניצוק של רתיחה ששופכין בשטיפה על העוף מבשל בשרו ודמו עמו. והשיבני רבי אין מרתיחין אותו כל כך אלא פושרין. ואמרתי הרי מי שלפניו עופות הרבה למלוג מרתיחין ביותר כדי למולגן … להמשך קריאה

סידור רש"י תרי״ג

א ההיא תרנגולת שנמצא בה מחט באותו בשר שעל קרקבנה שהיא עד כמו אגור, והוא נקוב משני צדדים, ונתערבה אותה [תרנגולת] בתרנגולת אחרות, והביאו לפני רבי אותו קורקבן עם הבשר שעליו ולא רצה רבי לומר לא איסור ולא היתר. היתר מפני שחשש שמא הבשר מן הקורקבן הוא ויש עליו דין קורקבן דתנן ניקב הקורקבן טריפה, … להמשך קריאה

סידור רש"י תרי״ב

א וחלב הנמלח בבשר (אם) משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם חתיכה אחת, כדקיימא לן חתיכה עצמה נעשית נבילה, וכל טעם היוצא מן החלב, בין טעם חלב שבו בין טעם בשר שבו, (ש)הכל אסור מפני שכולו נבילה, וכשמתערב חלב זה עם (זה) חלב הגבינה הוה ליה מין במינו, חלב נבילה בחלב היתר, וכבר פסקו חתיכה … להמשך קריאה

סידור רש"י תרי״א

א הילכתא כוותיה דר' יוחנן דביצה אסורה (לעניין מליחה) ולעניין דג מלוח לא חזינן כל כי האי גוונא, דהלכה כר' דאמר לא אמר אביי אלא לעניין ביצה, ועל כך סומכין כל גדולי הדור ואוכלין מלוחי גוים כדחזקיה ונתנו אל יסוד בסתם דגים מלוחים, מפני שדגים מלוחים טמאים [אין] עולין ונמלחין עמהם ומלוח הרי הוא כרותח, … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ט

א המולח בשר לקדירה צריך להשהוייה כדי צלייה ובעי הנחה על גבי כלי מנוקב. מלוח הרי הוא כרותח היינו מלוח שאינו נאכל מחמת מלחו, כך שמעתי. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תר״ח

א רבי אוסר לאכול חלב אחר תבשיל של דגים בלא קינוח משום הא דאמר ר' יוחנן אסור לאכול חלב אחר התבשיל ולא אחר תבשיל של בשר [אלא] אפילו אחר תבשיל של דגים משום שמנונית שבפרור ושבקערה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תר״ו

א ההוא קדירה בת יומא שאכלו בה חלב ופעם אחת שכחו ונתנו בה בשר חם והשליכוה(ו) לקרן זוית והיו גוים אוכלין בה חלביהם, שכחו בה קיבה כשירה והתיר רבי את החלב לפי שנשתמש בה(ם) בצונן. ומעשה בקטן אחד ששתה חלב בספל אחד, ונשתייר ציחצוחי חלב בו בספל והשליכו לתוך קיתון של מים, והיה סיר מלא … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ה

א כן הורה ר' בחמץ דנותן טעם לפגם מותר, כר' שמעון דמפיק טעמא מקרא דנבילה, ורבא [ד]הוה מבתראי קם בשיטתיה דפסק הילכתא דנותן טעם [לפגם] מותר, במסכת ע"ז פסיק ליה, ויש ראיות כמה וכמה, דבפרק אין מעמידין אמרינן למאי נחוש להאי, משום נותן טעם, נותן טעם לפגם הוא, מכלל דפשיטא ליה דנותן טעם לפגם מותר, … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ד

א וכן הלכה בכל איסורין דכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, והוא שבשעה שנפל האיסור מצא את מינו כדאמרינן לא שנא אלא שנפל קיתון של מים תחילה. וכן הלכה כרב ושמואל דכל איסורי שלא במינו בנותן טעם ורבא הוה מבתראי וקם בשיטתיה דאמר רבא בפרק כל … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ג

א חלב ובשר שני שמות הן משערינן בששים. ושומן הלב ושל בין דקין ההוא לא מקרי בשר אלא חלב מיקרי, כדאמרינן חלב העשוי ככובע הוא, וכיון שנפל בו חלב (ב)משהו מחלב של איסור נאסר, ושל צלעות ושל חזה ושל אליה ההוא בשר שמן נקרא, ומין בשר הוא ולא מין חלב, ואם נתבשל עם חלב של … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ב

א בשר שנתבשל בקדירה, דרך הוא שנותנין עליה מלח מפני הטעם, ובשבת אינו נוהג למולחו אלא למה שהוא אוכל בשבת, אבל למלוח ולהצניע [אסור] דמליחה אב מלאכה הוא כדתנן הצד את הצבי והמולחו חייב, אע"ג שיכול לומר אמלח חתיכה זו ואכלנה עכשיו וחוזר ונמלך ואינו אוכלה כדרבא דהוה מערים ביום טוב ומלח גרמא גרמא, אעפ"כ … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״א

א הנהו תרי יוני דאיתנייהו בבית רבי, הדיחום ומלחום בכלי מנוקב, ולאחר ששהו שיעור מליחה הניחו בכלי אחד שאינו מנוקב ונתמצו שם מן מי מליחתן, כסבורין הם לומר מלוח הרי הוא כרותח, ואמר רבי הואיל ושהו בכלי מנוקב תחילה מותר, שהרי אילו נתנו לתוך הקדירה עצמה ונתבשלו מותרין, הכא נמי לא שנא וציר שלה הנופל … להמשך קריאה

סידור רש"י ת״ר

א ההוא בר אווזא דאתא לקמיה בסעודתא דלא אימלח אפילו לצלי, ולא אכל רבי מיניה מאי טעמא דאין הבשר יוצא מידי דמו עד שמולחו יפה יפה וידיחנו יפה יפה, ואע"פ דלצלי איפשר בלא מליחה, [נהי דלא בעי מליחה] כל כך כמליחה לקדירה, מליחה לצלי מיהא בעי, דאמרינן מולחין (ב)בשר לצלי אבל לא לקדירה, כלומר אבל … להמשך קריאה

סידור רש"י תקצ״ט

א פעם אחת מצא רבי בקערה שלפניו עצם קטן אחד על הירך אצל הרגל התלוי שאותו בשר שקורין רט"ה וזרקה לכלב מפני שהגידין צומתין בו אבל שאר הבשר שנתבשל עמו התיר רבי לפי שאין בגידין בנותן טעם. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקצ״ח

א ההיא קדירה שבישלו בה בשר והחמו בה חמין פעם אחרת ובשעת שפיתתה על הכירה שגגו ונתנו בה כף חולבת, חזרו ומלגו תרנגולת בחמין, ובא מעשה לפני רבי ואמר שהקדירה והכף ישברו ותרנגולת תיאכל מפני שמלגו בכלי שני וכלי שני אינו מבשל. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקצ״ז

א ראש ורגלים של כבש שנתבשלו בפרור ונמלח הראש והרגלים לא נמלחו, וקדירה מלאה בשר היתה מבושלת אצלה על הכירה, והיתה שפחה ממרסת בכף בפרור ובקדירה, ושאלו את רבי ואמר שאף הקדירה אסורה. שהרי דם האיברים בבשר הרגלים, מידי דהוה אבשר בעלמא שהוא נקורה, ובשיעור ששים אי איפשר לשער, מאחר שדם האיברים בלוע בבשר רגלים, … להמשך קריאה

סידור רש"י תקצ״ו

א כבד וראש שנתבשלו יחד בפרור כולן אסורין, מפני שהכבד פולט הדם ונבלע הדם בבשר ואע"ג דתניא הכבד אוסרת ואינו נאסרת מפני שפולטת ואינה בולעת, לא רצה ר' לסמוך עליה, שלא הוברר אם כן הלכה, לפיכך אוסר את הכבד ההוא. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תקצ״ה

א הלב בין צלי בין מבושל בין תלוש בין מחובר (בבשר) כשר העוף, לפי כשהוא מתחמם מצמית ועוצר את הדם שבתוכו ואינו פולט. ותו אמרינין לא קרעו [קורעו] אחר בישולו. והכבד אם הוא מחובר ומפורק העוף לאיברים או בצלי או מבושל צריך לשער כנגד הכבד והאבר שנדבק בו, ואם אינו מפורק ומחובר לאיברים והוא צלי … להמשך קריאה

סידור רש"י תקצ״ד

א סגן לויה השיב בתשובותיו לר' שלמה בר' יהודה על בשר בחלב שהוא נוהג במשהו, ור' מאיר בר' שמואל העיד שכך אמר לו ר' יצחק הלוי. לא מתוך ההלכה נהגתי כך. שהרי בכל מקום לא מצינו בשר בחלב במשהו. אבל רבו ר' אלעזר לא למד מסכת ע"ז. ומשום דלא איפשיט ליה החמיר עליו במשהו ומשום … להמשך קריאה

סידור רש"י תקצ״ג

א וששאלתם תרנגולת שנתבשלה ונמצא בה כבד שלה פחות מכזית, זורק את הכבד והתרנגולת מותרת, מה טעם מפני שהכבד הוא עצמו אותו דם שפולט מן הכבד, בודאי דם שפלט ממנו לא היה יותר מששים בתרנגולת. ושיעורו של דם בכזית ותרנגולת מותרת: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

דילוג לתוכן