שמלה חדשה י׳: יתר דיני סכין

א יתר דיני סכיןסכין של משמשי ע"ז מותר לשחוט בו בהמה בריאה אף ע"ג דכל משמשי ע"ז אסורים בהנאה (כמ"ש סימן קל"ט) הכא ליכא הנאה דאע"ג דצריך הוא לבשר מ"מ עיקר השחיטה הפסד היא דבחיי' דמיה מרובים (רש"י) שעומדת לג' דברים לגדל ולמלאכה ולבשר ועתה אינה כי אם לבשר לבד ואינו אלא כמוכרה להפסיד ונ"ל … להמשך קריאה

שמלה חדשה ט׳: השוחט בסכין מלובנת

א השוחט בסכין מלובנתהשוחט בסכין מלובנת ה"ז אסורה אע"ג דקיי"ל שחידוד הסכין קודם לליבונו מ"מ צידי הסכין שנכנסין לתוך החתך קודם הכשר שחיטה שורפין הסימנים והוה כנקב ומבואר (לקמן סי' כ"ו) דכה"ג טריפה דאורייתא ויש מכשירין בדיעבד אם ידע שהיא מלובנת (לבוש) וידע שהנגיעה בצדדים מטרפת שאז נזהר שלא יגע בהם. אבל העיקר כמחמירים ונ"ל … להמשך קריאה

שמלה חדשה ח׳: שיעור סכין של שחיטה

א שיעור סכין של שחיטה(חולין דף ל) אמרו חז"ל ושחט אין ושחט אלא ומשך פי' שהשחיטה צריכה שתהיה על ידי משיכה (טור וב"י סכ"ד) ולא שידחוק הסכין על הצואר עד שיחתכו הסימנים שאז ה"ל דרסה ופסולה דאורייתא ולכן צריך שיהא הסכין ארוך כל כך שיוכל לשחוט במשיכה בלא דרסה ונבאר שיעור הסכין ואגב יתבארו קצת … להמשך קריאה

שמלה חדשה ז׳: הקובע סכין בגלגל אם הותר לשחוט בו

א הקובע סכין בגלגל אם הותר לשחוט בוקבע סכין בגלגל וסיבב הגלגל בידו או ברגלו עד שפגע עם הסכין לצוואר הבהמה או עוף ושחטו כהוגן בסיבוב זה שחיטתו כשרה דהא מכחו של אדם נשחט ואפילו אם אחר שהתחיל לגלגל סר ידו והרי היא מתגלגלת מכח התחלתו ושחטה (פר"ח) ואפילו מתגלגלת מכחו זה כמה פעמים והוא … להמשך קריאה

שמלה חדשה ו׳: ובמה שוחטין

א ובמה שוחטיןבכל דבר התלוש שוחטין בין בסכין של מתכת (לשון הרמב"ם) בין בצור בין בזכוכית וכיוצא בהם רק שיהיו חדים ובדוקים מפגימה כאשר יבואר הבדיקה אי"ה במקומה וכן בקרומית (לשון הפוסקים) יבש של קנה אם הוא חד ובדוק ודוקא שהוא מהקנים הגדלים באגמי מים ויודע שהוא מאותן שאין קיסמים נבדלים מהם ע"י שדוחק אותם … להמשך קריאה

שמלה חדשה ה׳: השוחט לשם קדשים מה דינו

א השוחט לשם קדשים מה דינוהשוחט לשם קרבן הנידר ונידב דהיינו שאומר בשעת שחיטה הריני שוחט בהמה לשם עולה או שחיטה זו לשם עולה או שלמים ותודה ופסח ה"ז מותרת מדאורייתא ונ"ל הטעם אע"ג דאילו הקדישה כדינא דהיינו שאמר שלא בשעת שחיטה על בהמה שלו ה"ז עולה הוה הקדש מדאורייתא ובזמן הבית מחויב להקריבה בבה"מ … להמשך קריאה

שמלה חדשה ד׳: השוחט לשם ע"ז או לשם ד"א מה דינו:

א השוחט לשם ע"ז או לשם ד"א מה דינו:השוחט לשם עבודת כו"ם דהיינו שאמר בשעת שחיט' ששחיטתו תהיה לע"ז הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה דילפינן מקרא דכל תקרובות עכו"ם אסור בהנאה ויתב' (בע"ה סי' קל"ט). ונ"ל דה"ה אם אמר ששוחט לשיתוף לשם שמים ודבר אחר נמי שוחט לעכו"ם מקרי. עוד נ"ל דאפי' מחשב לע"ז … להמשך קריאה

שמלה חדשה ג׳: ששחיטה אינה צריכה כוונה

א ששחיטה אינה צריכה כוונהאמרינן (חולין דף ל"א) בגמ' מדגלי רחמנא בקדשים ושחט את בן הבקר ללמד שיכוין לשחוט בן בקר ש"מ דשחיטת חולין לא בעי כוונה ואפי' הפיל סכין בידו או ברגלו ולא נתכוין לחתוך בה דבר והלכה ושחטה כראוי כשרה וצריך שידע שלא עשה חלדה כמבואר (לקמן סי' כ"ה) ואם ראה הניצות או … להמשך קריאה

שמלה חדשה ב׳: אם שחיטת נכרי וממר נבילה

א אם שחיטת נכרי וממר נבילהשחיטת נכרי נבילה (ב"ח וש"ך) דאורייתא אפילו הוא קטן אפילו אינו עע"ז כגון גר תושב או מאומות שאינם עע"ז או גר שמל ולא טבל כראוי ואפילו בדק לו ישרא' כשר הסכין ועמד עע"ג וראה ששחט יפה שנאמ' (תוס' ורא"ש פ"ק דחולין ) וזבחת ואכלת כל שישנו במצו' וזבחת ח"ל זביחתו … להמשך קריאה

שמלה חדשה א׳

א יתברך המטהרנו "ויתעלה "המקדישנו בקדושתו כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני ובכלל הקדושה מה דכתיב בתריה להבדיל בין הטמא ובין הטהור וקבלו רבותינו ז"ל דקאי אשחיטה שצריך האדם להבדיל ולעיין בעיון נמרץ שיהיו נשחט כהוגן וכמה כתובים נכתבו בזה שאסור לאכול בשר בהמה חיה ועוף בלא שחיטה אלא שאין מפורש בכתוב איזה היא השחיטה … להמשך קריאה

סידור רש"י תרל״ד

א ואסור לשחוט בהמה מסוכנת ביום טוב אבל שאינה מסוכנת מותר לשחוט ולפשוט כל צרכו. ואסור כל בישול עיסה ותבואה מכל חמשת המינין משום חימוץ אבל בשאר ימים טובים מותר לעשות כל מיני עיסה. וכל מיני קטנית מותר לבשל בפסח ובכל ימים טובים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תרל״ג

א ומותר לאפות מצה על גבי קרקע ועל גבי כלי חרס ובתוך הפורני רק שתהא בזריזות ויהא האופה זריז וזהיר ומהיר בבישול אפוייתה וכשיתחמם כלי חרס מבפנים מותר ומבחוץ אסור לחממו. ואין עושין פת מיום טוב לחבירו ולא כל מיני בישול אלא אם כן יאכל ממנו ואם נשתייר ממנו מותר. הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

סידור רש"י תרל״ב

א ועיסה של פסח צריך ללושה בזריזות שלא תבא לידי חימוץ ואחר לישתו רוחצין את ידיהם והכלים וישליך המים במקום גבוה שלא יעמדו שלא יבואו לידי חימוץ. והמצות צריכין לאופן יפה ואם תמצא עוגה אחת בתוכן ואינה אפויה דמושכין ממנה חוטין תשרף מיד. וזקן או חולה שאינו יכול לאכול המצה שהיא קשה שורה במים או … להמשך קריאה

סידור רש"י תרל״א

א הילכות פסח. ב ואילו אסורין בפסח מורייס הלחם ואפילו לאחר הפסח אסור. חומץ שמחמיצין אותו בשעורין ושכר שעושין אותו בלחם קלוי אסור וגם לאחר הפסח, וכן חטין שעורין וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון מין חטין הן, כל אילו אם נפלו עליהם מים או שבאו בספינה ונשרו במים או ששרו בגורן מן הגשמים אסורין בפסח ולאחר … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״ל

א מותר לחוף ולסרוק בחולו של מועד, שאף בשבת ויום טוב נחלקו בו, שהרי היאך נאסר את הדבר, משום תלישת שער, השתא גילוח במועד מותר לבא מן השבייה, ועל כל אדם לא נאסר אלא כדי שלא יכנסו לרגל (שלהם משולין) [כשהם מנוולין] לחוף ולסרוק אסור. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תרכ״ט

א ושומין ביום טוב כותתין כדרכן, אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב או טוחנן בקערה או בכל דבר, אבל לא ברחיים שלהם כדאמרינן בביצה, ורחיים שלהם קרי מולצין שלנו, תדע מדגרסינן התם (מ)טמאה משום שלשה כלים, הברזל שבתוכו הוא נקוב נקבין דקין אבל הוא בעצמו טמא משום כלי כברה והעליון משום כלי מתכות והתחתון משום … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ח

א יתד של שפוד שתוחבין בו ירכי העוף והוא ארוך יותר מדאי ואסור לחתכו בסכין ולא לשרוף ראשו באור כדי שיתקצר משום תיקון כלי, ואין זה דומה לתוחב באור לפי (ש)שתי נירות, דהתם נראה כמדליק כדרכו שצריך שתי נירות. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י תרכ״ז

א וששאלתם מהו לילך אצל גוי המביא ביום טוב עשבים וליטול ממנו אגודות עשב לבהמה או תבן או עומרים ואומר מה שאתה נוטל נשאר מהם כיוצא בהם אני אתן לך את השאר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא אזכרת סכום המקח. ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרה ביצים, … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ו

א וששאלתם מהו להתחיל בקיבולת ענבים בדריסתן לגת בחולו של מועד כדבר האבד דמי ומותר מהא דרב הונא חצדו ליה חצדא בחולו של מועד ומסק' דהא דתניא במחובר אפילו כולו אבוד אסור יחידאה היא, ועוד דרב (הונא) חצדו ליה חצדא ואיקפד שמואל, דחצדא דחיטי היא ולא פסיד, אבל עינבי ודאי פסיד משום דמכחש כחשי כי … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ה

א וששאלתם מהו לאגוד ולזפות חביות בחולו של מועד לכתחילה, כמו כן אנו נוהגין במקומנו, לפי שסמכו על דבר האבד ומותר ובלבד שלא יכין במועד. ולתקן פרסות הסוסים בנגרי ברזל דכי שמין לו בחולו של מועד יש לומר כדבר דאבד דמי ושרי על ידי אומן גוי לצורך המועד, כל הני מותר במקום שנהגו, אבל ליתן … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ד

א וששאלתם מהו לשכור גוים לכתחילה במועד להוליך קורות עצי בניין ממקום למקום כדי שלא יאבדו, מותר לעשות כך, ובלבד שאם יכול לעשות בצינעה עושה, ואם אינו יכול לעשות בצינעה יעשה כמו שיכול, דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד. ואמרי' רב יוסף הוו ליה הנך כשורי עיילינהו ביומא … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ג

א וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנות קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהיו מניחין לגמור שוב לא יהיו גומרין וכבר הוא אבוד ונגנב. כך דעתי נוטה שאסור להם לגמור במועד, דאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום, דהיינו גוי שקיבל … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״ב

א על החנוני ששאלת, דע כי אמיתים דברים ואין לך קל שבקלים שאינו בקי בהילכות מחובר ונולד, כי כבר פסק רב פפא גוי שהביא דורון לישראל וכו' ומהכא אתה למד שאפילו מן הגוי מותר לקבל. ועוד מההוא ליפתא דאתא למחוזא נפק רבא חזא דהואי כמוש, אמר הא ודאי מאתמול עקירה, ואי משום חוץ לתחום, אדעתא … להמשך קריאה

סידור רש"י תרכ״א

א הלכות יום טוב. ב [שני ימים טובים של גליות אחד מחובר (ואחד) שנתלש בו ביום טוב ראשון [כגון ענבים שבצרן, ואחד עופות ודגים שניצודו ביום טוב ראשון] מותרין בשני ממה נפשך, הואיל ושתי קדושות הן, אי יום טוב ראשון קודש ושני חול, מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו, ואי יום טוב ראשון חול … להמשך קריאה

סידור רש"י תר״כ

א פרשיות של ימים טובים והפטרותיהן. ב ביומא קמא דפיסחא קרינן בפרשת בא אל פרעה ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו עד מארץ מצרים על צבאותם, ומפטיר קרי בפרשת פנחס בחדש הראשון בארבעה עשר ומפטיר ביהושע ויאמר יהושע אל (כל) העם התקדשו עד ויהי שמעו בכל הארץ. יום ב' באמור אל הכהנים שור … להמשך קריאה

סידור רש"י תרי״ט

א עירובי תבשיל. ב פסח ושאר יום טוב שחל להיות בחמישי בשבת, מניח אדם עירובי תבשילין מערב יו"ט, שאין אופין ומבשלין מיו"ט לשבת אלא אם כן עירב בפת ותבשיל, וכן הוא עושה, לוקח פת ומניח על גביו בשר או ביצה או דג כשהן מבושלין ומזכה להו (ו)לכל ישראל בני העיר על ידי אחר, כגון על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן