א דין שבירה במפרקת בבהמה ועוף ודין שדרה עקומה ובו סעי' אחדבהמה או עוף שנשבר המפרקת ורוב הבשר שעל המפרקת מאחורי הצוואר וגם נפסק חוט השדרה כולו או רובו ה"ז נבילה ונ"ל דה"ה נמי אפי' לא נשבר רק רוב המפרקת ורוב בשר ורוב החוט נמי ה"ל נבילה ומ"מ אין זה ברור כ"כ ואולי לא הוי … להמשך קריאה
א דין אבר עצמו בצלע הנשבר ובו סעי' א'צלע שנשבר בין בבהמה בין בעוף במקום שאינו מטריף כגון דליכא רובא או שהשבר מחציין כלפי קרקע נ"ל דאם ניקב השבר את העור ויצא לחוץ דרך הנקב אזי אותו העצם אסור משום מצות פרוש ככל שנתבאר לעיל (בסי' י') וכן אפילו לא יצא לחוץ דרך הנקב רק … להמשך קריאה
א דין טריפות בצלעות העוף ובו סעיף אחדהעוף לא מצינו בו מנין ידוע כמה צלעות יהיה בו ולא כמה חוליות יהיה בו וגם כל מה שנתבאר בסי' הקודם בבהמה שיש חילוק בה בצלעותי' שב' צלעות עליונות נקרא חזה ואח"כ יש צלעות גדולות שיש בהן מוח ואח"כ יש צלעות קטנות שאין בהן מוח כ"ז אין שייך … להמשך קריאה
א דין טריפות בצלעות הבהמה ובו ד סעיפיםהבהמה יש לה י"ח חוליות בגבה מן מקום כלות המפרקת עד סופה וכה סידרן. החוליא הראשונה הסמוכה למפרקת תקועי' בה שני צלעות דהיינו צלע א' מימין וצלע א' משמאל ותקוע הצלע תוך החוליא כבוכנא באסיתא ושני צלעות הללו נקראים חזה ואחר חוליא זו יש עוד י"א חוליות אשר … להמשך קריאה
א לבאר בכל טריפות בעצמות אימתי מהני שהי' י"ב חודש ובו ד' סעיפיםקולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף א') כל מקום שאנו מטריפים שם מחמת הניבי' לא מהני שהיה יב"ח או לידה ואפי' שהיה כמה פעמים יב"ח לא מהני ואף בדין י"ג דשם לא מהני שהי' כל מקום שאנו מטריפים שם מחמת שאין … להמשך קריאה
א דין איסור האבר הנשבר או הנשמט. ובו ה' סעיפיםכל מקום שנשבר העצם בענין שאין הבהמה או העוף נטרף בו אפ"ה אותו האבר הנשבר אסור מדרבנן ונוהגין לכתחלה להשליך כל אותו האבר אפי' מה שלמעלה מן השבירה ואפילו העור ובשר שלם סביב השבירה בלי שום נקב ואם האבר דבר חשוב אזי א"צ אף לכתחלה להשליך … להמשך קריאה
א דין יד וגף בספק אימתי נעשה אם קודם שחיטה או אח"כ ובו ג' סעיפיםיד הבהמה שנמצא שמוט או שבור בגוף או שבור סמוך לגוף שנתבארו דיניו (בסי' ז' סעיף א') היכא שנמצא כך ולא ידעי' אי נעשה מחיים או אח"ש אזי ישתנו חמשה דברים מהמבואר שם דהיינו שלשה השינוים שבסי' הקודם הם ג"כ כאן … להמשך קריאה
א דין הנעשה סמוך לשחיטה ביד או גף ובו ס"איד הבהמה שנשבר או נשמט שנתבארו דיניו בסי' הקודם (סעיף א') היכא שנעשה השבירה או השמיטה ההוא ושחטוה מיד אזי ישתנו שלשה דברי' מהמבואר שם הא' מה שנתבא' שם בדין א' בנשבר בגוף ממש דאסור אף בהפסד מרובה ואלו בכהאי גוונא שרי אף בלי ה"מ השני … להמשך קריאה
א דיני שמוטת ושבורת יד בבהמה או גף בעוף ובו ג"סידי הבהמה דהיינו הרגלים שלפנים לצד הראש. אם נשבר אחד מהם תוך הגוף ממש דהיינו שנשבר הבוכנא תוך האסיתא לשנים טריפה אפי' לא ראינו שום ריעותא אחרת דהיינו שלא נצרר הדם מעבר לצלעות בפנים לצד חלל הבהמה היכא שלא נשבר הבוכנא לשנים אלא שיצא הבוכנא … להמשך קריאה
א דיני טריפות בצ"ה עצמן ובו ב סעיפיםצומת הגידין בבהמה הם שלשה א' עב ושנים דקים העב מונה על השנים הדקין והוא אותו שמפרידין כשתולין את הבהמה ברגלי' והשנים הם דבוקים בבשר ובעצם. ומקומם כעצם אמצעי הנקרא שוק בסופו מבחוץ במקום שהזנב נופל עליו. ויש כיוצא באלו ממש גם מכפנים לצד חלל הגוף נגד אותן … להמשך קריאה
א דין עו"ב חופיו את רובו בכל פרטיו ובו סעיף אחדכל מקום שהזכרנו בסימנים הקודמים דבעינן עו"ב חופין את רובו בעינן רוב עוביו ורוב היקפו ורבו הפירושים בזה ומחמת ספק הפירושים וגם מחמת שבקל יוכל הבודק לטעות באלה וכמ"ש בד"מ (סי' נ"ה) שאין בקיאין בדיני חיפוי לכן יש להחמיר שלא להתיר במקום שצריך רוב חופין … להמשך קריאה
א דין ספק אימתי נשבר או נשמט אם קודם שחיטה או אח"כ וידוע ג"כ שהיה שלם בשעה שהובא לשחוט ובו ג' סעיפים:קולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף א') היכא דידעינן שהיה שלם סמוך לשחיטה בשעה שהובא לשחוט ונמצא כך שמוט אחר השחיטה ולא ידעינין אימתי נשמט אי קודם שחיטה אם אחר שחיטה. אזי … להמשך קריאה
א דין ספק אימתי נעשה אם קודם שחיטה אם אח"כ ובו ט' סעיפים:קולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף א). היכא שנמצא כך שמוט לאחר שחיטה ולא ידענו אם נעשה מחיים זמן הרבה קודם שחיטה או אחר שחיטה. אזי ישתנו תשעה דברים מהמבואר שם (בסי' א' סעיף א'). האחד הוא מה שמבואר שם בדין … להמשך קריאה
א דין הנעשה סמוך לשחיטה ובו ג' סעיפיםקולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסימן א' סעיף א'). היכא דידעינן שנשמט ביד השוחט סמוך לשחיטה מחיים אזי ישתנו שני דברים מהמבואר שם בסי' הקודם ס"א האחד הוא מה שמבואר שם בדין א' דבאין ה"מ אסור ולא מהני בדיקה בניבי'. ואלו בכה"ג מהני בדיקה בניבי' השני מה שמבואר … להמשך קריאה
א דין שבורה או שמוטה ברגלי בהמה ועוף ובו י"ג סעיפים:קולית שנשמט מהגוף דהיינו שניזוז ממקומו בתוך האסיתא ולא יצא מהאסיתא אם אין הפ"מ טריפה אפי' בודק בניביה ורואה שהם שלמים ובריאים ובהפ"מ בודק בניביה אם הם שלמים ויפים ובריאי' כשר אבל אם נפסק ואף שהוא בקי ומבין שבודאי לא נתעכלו טריפה אף בהפ"מ וכן … להמשך קריאה
א דין המוצא בשר ובשר שנתעלם מן העיןהמוצא בשר בשוק במקומות שרבים מצוים שם אם רוב המצוים בשוק ההוא ישראל אע"פ שרוב העיר גוים ורוב הטבחים גוים או אפילו בהשוק נמי רוב המצויים גוים רק ידוע שבמקום המציאה רוב המצוים ישראל הבשר מותר דתלינן דמהרוב נפל ולא חיישי' נמי שמא עוף או שרץ הביא בשר … להמשך קריאה
א דיני בדיקת הריאהרוב בהמה חיה ועוף המה בריאים וכשירים אע"ג דהאידנא חזינן לפעמים הטריפות הם יותר מהכשרו היא משום הספיקות והחומרות ושאין אנו בקיאים בבדיקה בכמה דברים אבל מעיקר הדין הרוב כשרים הם ורוב גמור הוא שאפילו לכתחלה סומכין עליו ואין בודקין אחר שום טריפות רק אי חזינן ריעותא שיש לחוש על ידה לאיזה … להמשך קריאה
א דיני מראות הריאהריאה שנשתנה מראיתה הרגיל בה יש מראות שאם נתהפכה לאותה מראה טריפה דקי"ל לחז"ל דכל שנראה בעורה מראה זו כבר נתקלקל העור ועתידה לינקב ומטעם זה אפי' רק משהו נשתנה למראה זו ה"ל נקב משהו וטריפה. ויש מראות שאפי' נשתנית כולה לאותה מראה או בכמה מקומות כשירה דקים להו לחז"ל דהדרא בריא … להמשך קריאה
א כמה מיני טריפות בריאהריאה שיש בה בועות אפי' הם גדולים מאד מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת כדבש וכיוצא בו בין רכה בין קשה או שיש בתוך הבועה ליחה יבישה וקשה אפי' כאבן והם הנקראי' טינר כשירה גם א"צ לבדוק סמפונות שתחתיהם ונ"ל דאפי' יש בה דם כשירה והמנהג במדינות אלו להכשיר … להמשך קריאה
א כמה מיני טריפות בריאההריאה יש לה ב' קרומים ניקב זה בלא זה כשר שחבירו מגין (ואם יש ק"ד בקרום הב' טריפה ונ"ל דצריך להוציא הריא' ולנפחה ולשום רוק או פושרין במקום הנקב לראות אם אינו מבצבץ כדי שיוודע בבירור שלא נקב הב' דכל מה דאפשר לברורי מבררין ולא נסמוך האידנא על בקיאותינו ומ"מ בדיעבד … להמשך קריאה
א דין טריפות הריאה ואונותיהריאה שניקבה טריפה הלכה למשה מסיני וכל טריפות הריאה שיתבאר בסימנים אלו בע"ה כולם מחמת נקובה הם דקי"ל לחז"ל שאם לקתה באחת מאותן לקותות סופה לינקב וכל העומד לינקב כנקוב דמי לכן כל הטריפות שיתבארו בה דאורייתא הם: ב הריאה היא שתי ערוגות ומערוגה דימין יפרדו ג' אונות ואומא אחת גדולה … להמשך קריאה
א דין כיסוי הדםהשוחט חיה או עוף צריך לכסות דמן לא שנא צדן עתה ל"ש היו מזומנים בידו שנאמר ואיש וגו' אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ודרשינן בגמרא אין לי אלא אשר יצוד צידין ועומדין מאליהן מנין ת"ל ציד מ"מ א"כ מה ת"ל אשר יצוד למדה תורה … להמשך קריאה
א שלא לחתוך אבר מהבהמה בעודה מפרכסת(גמרא) מותר לחתוך בשר מבית השחיטה בעור הנשחט מפרכס ומדיח יפה יפה ומולחו יפה יפה (רש"י חולין דף קכ"א) יותר מבשר אחר מפני שהדם בלוע בתוכו ביותר וחוזר ומדיחו ואכלו בין מבושל בין צלי (ועיין סי' ס"ז ס"ג) ובלבד שימתין לאכלו עד שימות הנשחט י"א מדאורייתא מקרא דלא תאכלו … להמשך קריאה
א דין נקב בוושט או בבני מעים קודם השחיטהשחט הוושט וקודם ששחט רובו ניקב נגד מקום ששחט כבר או נפגם קצת במקום ששחט באופן שאם לא שחט ונפגם כך היה נקב משהו טריפה אבל אם שחט סי' א' או רובו שוב אין טריפות באותו סי' אפילו בבהמה ועדיין לא שחט הסי' השני ונ"ל שאין להקל … להמשך קריאה
א שצריך לבדוק אחר שחיטההשוחט צריך שיבדוק בסימנים אחר שחיטה אם נשחטו רובן או שיראה בשעת שחיטה שהם שחוטין רובן וא"צ (ט"ז) למשמש ביד להרגיש על ידי משמוש שיש רוב ועמ"ש (סי' א' סעיף ל"ח) (ש"ך ופר"ח) גם צריך לבדוק אם לא נעקרו הסי'. ונהגו שתוקף אגודל על השיפוי כובע ומתוך הדחק יפלטו הסי' לחוץ … להמשך קריאה
א דיני דרסה וחלדה הגרמה ועיקורדרסה כיצד כגון שהניח הסכין על הצוואר ודחק וחתך למטה כחותך צנון וכ"ש אם הכה בסכין על הצוואר כדרך שמכין בסייף ופסק הסימנים בלי משיכה כל זה הוא נבילה דאורייתא דכתיב ושחט אין ושחט אלא ומשך: ב כבר נתבאר (בסי' ח' בס"ד) דין אורך הסכין שלא ידרוס ולא אשנה כאן … להמשך קריאה