טור, אורח חיים ד׳

א וירחץ בנקיון כפיו ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על נטילת ידים וידקדק לערות עליהם שלשה פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים קודם נטילה ואינה סרה עד שיערה עליהם ג"פ ועל כן צריך למנוע מהגיע בידו קודם נטילה לפה ולחוטם ולאזנים ולעינים מפני שרוח רעה שורה עליהם ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או … להמשך קריאה

טור, אורח חיים ג׳

א ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שכן דרכן של בני אדם וכן יאמר בכל פעם שיכנס ויהא צנוע בבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב וימשמש בפי טבעת ואח"כ ישב ויגלה מלפניו טפחיים ומלאחריו טפח ואשה מאחריה טפח ומלפניה ולא כלום וכשיושב … להמשך קריאה

טור, אורח חיים ב׳

א וימהר לקום בזריזות ולא ילבש מיושב אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום שהוא מכוסה כמו שהיה מתפאר רבי יוסי מעולם לא ראו קורות ביתי שפת חלוקי ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי יודעני ומי רואני כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו אשר לפניו חשיכה כאורה וידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו … להמשך קריאה

טור, אורח חיים א׳

א יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין ואל … להמשך קריאה

טור, אורח חיים, הקדמה

א ברוך ה' אלהי ישראל אשר לו הגדולה והגבורה. לו נאה שיר ושבחה הלל וזמרה. עוז וממשלה. על כל אלהים מאוד נעלה. אם אומר אשמיע כל תהלתו ואהללה. לא אוכל כי אין בלשוני מלה. וכי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה. ולו דומיה תהלה. שליט בכל דרי מטה ומעלה. כלם איש איש ממקומו ישתחוו לו … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הסימנים לפי חז"ל, סימן ג; במראה התכלת

א במראה התכלת ב כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות ציצית (פ"ב ה"א) תכלת האמורה בתורה בכל מקום הוא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול, וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין בטהרו של רקיע ע"כ. וכן כתוב בהל' כלי המקדש (פ"ח הי"ג) ותכלת האמורה בכל מקום הוא הצמר הצבוע כעצם שמים שהוא פתוך מן הכוחל ע"כ. והנה מה שכתב … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הסימנים לפי חז"ל, סימן ב; בסימני החלזון

א בסימני החלזון ב א. מראה גופו הוא מראה תכלת דומה לים. דתנו רבנן (מנחות מד.) חלזון זהו גופו דומה לים, ותניא (מנחות מג: סוטה יז. חולין פט.) מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע וכו', שמעינן מינה שמראה גופו של החלזון הוא מראה התכלת כדמפורש מלשון רש"י ז"ל … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הסימנים לפי חז"ל, סימן א; לבאר מקום מציאות החלזון

א לבאר מקום מציאות החלזון ב אם כי כפי הנראה בהשקפה ראשונה מקום מציאותו של החלזון הוא בהרים, כדאמרינן במסכת סנהדרין (צא.), עלה להר וראה שהיום אין בו אלאל חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות יעו"ש. ובאמת במנחות (מד.) דאמרינן ועולה אחד לשבעים שנה פירש"י ז"ל ועולה מן הארץ יעו"ש. ורק בהרים שבחלקו … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הטענות ד׳

א הטענה הרביעית: למה ניגע לריק לחפש אחר החלזון ללא הועיל, כי אף אם נשיג אותו החלזון שכוונו עליו חז"ל ונכיר אותו בסימניו כי הוא זה ודאי לא נוכל לצבוע בדמו צבע התכלת, שהרי כבר אמרו חז"ל במס' מגילה (ו.) זבלון עם חרף נפשו למות (שופטים ה׳:י״ח) מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה. אמר … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הטענות ג׳

א הטענה השלישית: כי אף שנשיג למצוא איזה חלזון שנוכל לצבוע בדמו צבע התכלת, וכמו שנתבאר, דכיון שנוכל לצבוע בו צבע התכלת העומדת ביפיה ולא תשתנה ודאי הוא כשר לתכלת כנ"ל, אבל היאך אפשר לן לדעת זאת שצביעתה היא צביעה העומדת ביפיה ולא תשתנה. ודאי אי הוי פשיטא לן כי קרינן בזה החלזון שנשיג לחלזון … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הטענות ב׳

א הטענה השניה: הגם שנתבאר שגם עכשיו מציאות החלזון לא נתבטל אכתי יש לומר שהוא מן הנמנע לשוב ולקיים מצות תכלת כבראשונה, כי יש לומר שבאמת מראה צבע התכלת יכולה להיות מכמה מיני חלזונות ותולעים, אלא שמצות התורה היה מטעם הכמוס וסוד בטעמי המצוה שיהיה דוקא ממין חלזון אחד שהיה ידוע אז, וכיון שפעם אחת … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול, הטענות א׳

א הטענה הראשונה: היא כי כאשר ידוע שבעונותינו הרבים בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני שיבב"א נגנזו ונתבטלו מאתנו הרבה דברים, ויש לומר כי כן גזרה חכמתו יתברך גם על החלזון ודמו שצובעין ממנו התכלת, שיהיה נגנז עד עת קץ: ב אכן טענה זו ביטולה מבואר מאד, להיות שלא מצינו בשום מקום בש"ס לומר כן … להמשך קריאה

מאמר שפוני טמוני חול

א מאמר שפוני טמוני חול עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ ב כאשר זה שנים רבות שמתי אל לבי ענין מצות תכלת, אשר בעונותינו הרבים נמנעה מאתנו, והוא אחד מהענינים אשר חדלנו טובה בגליותינו וטלטלנו טלטלה גבר, וזנח נפשנו טובה, ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לה' בבית בחירתנו שזה עיקר סבל הגולה, כמו שאנו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער השביעי

א השער השביעי: אבאר בו דיני הטבילה אכלול בו שלשה עניינים האחד זמן הטבילה. השני החפיפה. והדברים החוצצין בטבילה לבעלה. השלישי במה היא טובלת אבל בדיני המקוואות בהכשרן ופסולן לא אכניס עצמי שכבר עמד אחד קדוש הרב הגדול ראב"ד ז"ל וביאר עניניהם ביאור רב ומי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשה. וזקק וטהר כמפי … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער השישי

א השער הששי: היולדת והיושבת על דם טוהר. אכלול בו ג' ענינים הא' הדברים שתשב עליהם משום ולד מן הודאי או מן הספק ושאינה יושבת עליהם אלא משום נדה בלבד. הב' מהו שנקרא דם טוהר ומתי תתחיל לספור ליושבת על דם טוהר ובמה הדבר תלוי אם בהפסק דם וימים וטבילה או אפילו בלא הפסק דמים … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער החמישי

א השער החמישי: הבדיקה והספירה. אכלול בו ג' עניינים האחד הזמנים שהיא צריכה לבדוק עצמה אחר שראתה כגון להפסק טהרה ולספירה השבעה ימי נקיים והב' מה הוא עיקר הבדיקה הזאת אם בדיקה חורים וסדקים או אפילו בדיקה כל דהו בלא שתבדוק חורים וסדקים והג' כיצד סופרת ומאיזה זמן סופרת ומה הן הדברים הסותרין ספירתה ושאינם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער הרביעי

א השער הרביעי: הכתמים ואכלול בו שלשה עניינים האחד הכתמים הנמצאים בין על בשרה בין על בגדיה ואינה מרגשת ואכלול עם זה הכתמים הנמצאים בעד שהיא בודקת בו בין שאינו בדוק. הב' הדמים שהיא רואה מגופה אלא שאינה יודעת אם מן המקור שחזקתו טמא ואם משאר המקומות הטהורים. ואכלול עם זה המשמשת וראתה דם בשעת … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער השלישי

א השער השלישי: הוסתות ואכלול בו שני ענינים האחד לבאר איזה ווסת קבוע ואיזה שאינה קבוע. והשני חושי הוסתות ואכלול עם זה הווסת שחוששת לו סמוך לזמנו ואעפ"י שאינה מרגשת בהן עדיין ואיזה שאינה חוששת לו: ב כל אשה בין שיש לה וסת קבוע בין שאין לה וסת קבוע אינה אסורה לבעלה דבר תורה עד … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער השני

א השער השני: הפרישה. אכלול בו ג' עניינים האחד אם צריכה בדיקה בכל עת שהוא עוברת לשמש את הבית אם לאו ולא אפרש בשער הזה עיקור הבדיקה מה היא לכי שזה מכללי שער הבדיקה והספירה ושם יתבאר בעזרת השם. השני דברים הגורמים לפירש מאשתו ואעפ"י שאינה מרגשת דם כגון שתבעה לינשא ונתפסה וכגון עונה אחת … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השביעי, השער הראשון: הבית השביעי: בית הנשים:

א הבית השביעי: בית הנשים: אמר שלמה ב"ר אברהם. לבן של ראשונים כפתחי של אולם ולביא וליש מהם צדיק יסוד עולם מהמונם אענה ואחת מקולם. לא ידע אנוש ערכם ודרכם גם מעיני חכמים נעלם. אף כי אענם ואכנס במחיצתם ואצלם. וכבר קדמו שרים וטחנו הרים להרים מכשול מדרך העם. ולמדו דעת את העם ויצא בעולם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער החמישי

א השער החמישי: הנוטל ידיו צריך שינקה ידיו שלא יהא דבר חוצץ על ידיו שכל הדברים החוצצין בטבילה חוצצין בנטילה. ומה הן הדברים החוצצין הדברים שהן נדבקין ביותר על הידים ומונעים את המים מלבא שם כגון טיט היון וטיט היוצרים וטיט שמערבין בו לובן ביצה שעושין אותו לתקן בו את כלי החרס שנסדקו וכיוצא בזה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער הרביעי

א השער הרביעי: הכל כשרים ליתן לידים ואפילו זב וזבה והעכו"ם לא פסלן נדה וזב וזבה והעו"ג הכל מטמאין כלי למשא אלא לאוכלי תרומה אבל לא לאוכלי חולין. נתן הכלי בין ברכיו או בין אצילי ידיו והרכינו עד שנשפכו המים מכחו על ידיו ידיו טהורות היו מים מקלחין מן הסילון שיש בו בית קיבול של … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער השלישי

א השער השלישי: הנוטל ידיו למים הראשונים צריך שיטול מן הכלי. וכל הכלים כשרים ליטול מהם לידים בין כלים המקבלין טומאה בין שאין מקבלין טומאה ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה במה דברים אמורים בכלים שתוכן עשוי לקבל משקין ושמחזיקין רביעית. כיצד כל כלי שאינו מחזיק רביעית אין נוטלין לידים שהנטילה צריכה רביעית והוא שיטול … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער השני

א השער השני: כמה שיעור המים הראשונים שהוא נוטל ידיו בהן רביעית לוג שהוא שיעור ביצה וחצי ביצה. פעמים ששנים נוטלין מרביעית כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ליטול ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו קלוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער הראשון

א בית הששי: בית הקדושה אבאר בו ענין נטילת ידים ואכלול בו גם כן מים אחרונים וחלקתי אותו לחמשה שערים: השער הראשון: כל האוכל פת צריך ליטול את ידיו תחילה שנאמר והתקדשתם אלו מים ראשונים. ואחר סיום אכילתו צריך לרחץ ידיו שנאמר והייתם קדושים אילו מים אחרונים. דברים אלו מדברי סופרים הם אלא שסמכו אותם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער השישי

א השער הששי: בביאור דיני כלי היין במה נאסרים וכמה יהא הכשירן: יש כלים שאין דרכן להכנס בהן יין לקיום אלא משתמשים בהם יין לשעה ומריקם אותם ועומדים לעצמם ריקם ולפיכך אין בהם כח לבלוע אלא מעט מזעיר ויש שמכניסין יין לקיימו אם לזמן מרובה או שמשתמשים בהם תדיר וכשמריקים מהם זה מכניסין בהם אחר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן