א השער השביעי: אבאר בו דיני הטבילה אכלול בו שלשה עניינים האחד זמן הטבילה. השני החפיפה. והדברים החוצצין בטבילה לבעלה. השלישי במה היא טובלת אבל בדיני המקוואות בהכשרן ופסולן לא אכניס עצמי שכבר עמד אחד קדוש הרב הגדול ראב"ד ז"ל וביאר עניניהם ביאור רב ומי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשה. וזקק וטהר כמפי … להמשך קריאה
א השער הששי: היולדת והיושבת על דם טוהר. אכלול בו ג' ענינים הא' הדברים שתשב עליהם משום ולד מן הודאי או מן הספק ושאינה יושבת עליהם אלא משום נדה בלבד. הב' מהו שנקרא דם טוהר ומתי תתחיל לספור ליושבת על דם טוהר ובמה הדבר תלוי אם בהפסק דם וימים וטבילה או אפילו בלא הפסק דמים … להמשך קריאה
א השער החמישי: הבדיקה והספירה. אכלול בו ג' עניינים האחד הזמנים שהיא צריכה לבדוק עצמה אחר שראתה כגון להפסק טהרה ולספירה השבעה ימי נקיים והב' מה הוא עיקר הבדיקה הזאת אם בדיקה חורים וסדקים או אפילו בדיקה כל דהו בלא שתבדוק חורים וסדקים והג' כיצד סופרת ומאיזה זמן סופרת ומה הן הדברים הסותרין ספירתה ושאינם … להמשך קריאה
א השער הרביעי: הכתמים ואכלול בו שלשה עניינים האחד הכתמים הנמצאים בין על בשרה בין על בגדיה ואינה מרגשת ואכלול עם זה הכתמים הנמצאים בעד שהיא בודקת בו בין שאינו בדוק. הב' הדמים שהיא רואה מגופה אלא שאינה יודעת אם מן המקור שחזקתו טמא ואם משאר המקומות הטהורים. ואכלול עם זה המשמשת וראתה דם בשעת … להמשך קריאה
א השער השלישי: הוסתות ואכלול בו שני ענינים האחד לבאר איזה ווסת קבוע ואיזה שאינה קבוע. והשני חושי הוסתות ואכלול עם זה הווסת שחוששת לו סמוך לזמנו ואעפ"י שאינה מרגשת בהן עדיין ואיזה שאינה חוששת לו: ב כל אשה בין שיש לה וסת קבוע בין שאין לה וסת קבוע אינה אסורה לבעלה דבר תורה עד … להמשך קריאה
א השער השני: הפרישה. אכלול בו ג' עניינים האחד אם צריכה בדיקה בכל עת שהוא עוברת לשמש את הבית אם לאו ולא אפרש בשער הזה עיקור הבדיקה מה היא לכי שזה מכללי שער הבדיקה והספירה ושם יתבאר בעזרת השם. השני דברים הגורמים לפירש מאשתו ואעפ"י שאינה מרגשת דם כגון שתבעה לינשא ונתפסה וכגון עונה אחת … להמשך קריאה
א הבית השביעי: בית הנשים: אמר שלמה ב"ר אברהם. לבן של ראשונים כפתחי של אולם ולביא וליש מהם צדיק יסוד עולם מהמונם אענה ואחת מקולם. לא ידע אנוש ערכם ודרכם גם מעיני חכמים נעלם. אף כי אענם ואכנס במחיצתם ואצלם. וכבר קדמו שרים וטחנו הרים להרים מכשול מדרך העם. ולמדו דעת את העם ויצא בעולם … להמשך קריאה
א השער החמישי: הנוטל ידיו צריך שינקה ידיו שלא יהא דבר חוצץ על ידיו שכל הדברים החוצצין בטבילה חוצצין בנטילה. ומה הן הדברים החוצצין הדברים שהן נדבקין ביותר על הידים ומונעים את המים מלבא שם כגון טיט היון וטיט היוצרים וטיט שמערבין בו לובן ביצה שעושין אותו לתקן בו את כלי החרס שנסדקו וכיוצא בזה … להמשך קריאה
א השער הרביעי: הכל כשרים ליתן לידים ואפילו זב וזבה והעכו"ם לא פסלן נדה וזב וזבה והעו"ג הכל מטמאין כלי למשא אלא לאוכלי תרומה אבל לא לאוכלי חולין. נתן הכלי בין ברכיו או בין אצילי ידיו והרכינו עד שנשפכו המים מכחו על ידיו ידיו טהורות היו מים מקלחין מן הסילון שיש בו בית קיבול של … להמשך קריאה
א השער השלישי: הנוטל ידיו למים הראשונים צריך שיטול מן הכלי. וכל הכלים כשרים ליטול מהם לידים בין כלים המקבלין טומאה בין שאין מקבלין טומאה ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה במה דברים אמורים בכלים שתוכן עשוי לקבל משקין ושמחזיקין רביעית. כיצד כל כלי שאינו מחזיק רביעית אין נוטלין לידים שהנטילה צריכה רביעית והוא שיטול … להמשך קריאה
א השער השני: כמה שיעור המים הראשונים שהוא נוטל ידיו בהן רביעית לוג שהוא שיעור ביצה וחצי ביצה. פעמים ששנים נוטלין מרביעית כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ליטול ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו קלוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות … להמשך קריאה
א בית הששי: בית הקדושה אבאר בו ענין נטילת ידים ואכלול בו גם כן מים אחרונים וחלקתי אותו לחמשה שערים: השער הראשון: כל האוכל פת צריך ליטול את ידיו תחילה שנאמר והתקדשתם אלו מים ראשונים. ואחר סיום אכילתו צריך לרחץ ידיו שנאמר והייתם קדושים אילו מים אחרונים. דברים אלו מדברי סופרים הם אלא שסמכו אותם … להמשך קריאה
א השער הששי: בביאור דיני כלי היין במה נאסרים וכמה יהא הכשירן: יש כלים שאין דרכן להכנס בהן יין לקיום אלא משתמשים בהם יין לשעה ומריקם אותם ועומדים לעצמם ריקם ולפיכך אין בהם כח לבלוע אלא מעט מזעיר ויש שמכניסין יין לקיימו אם לזמן מרובה או שמשתמשים בהם תדיר וכשמריקים מהם זה מכניסין בהם אחר … להמשך קריאה
א השער החמישי: בביאור דיני התערובות של יין נסך בין של סתם יינם בין של ודאי יינם. בין יין ביין בין יין במים ושאר דברים. ובין חביות של יין בחביות ואכלול עם זה דין נצוק ונצוק בר נצוק: יין נסך שנתערב ביין אוסר תערובתו בכל שהוא. ואפילו סתם יינם ולאו דווקא ממשו של יין אלא … להמשך קריאה
א השער הרביעי: בביאור אצל מי מפקידין או מייחדים יין ואם בחותם אחד. או בשני חותמות או במפתח וחותם. ובביאור שאר כל דיני יין שנתייחד עם העכו"ם ודין מטהר יינו של עכו"ם. ואכלול עם זה דין יין שנגעו בו גנבים ואין ידוע אם עכו"ם הן או ישראלים. ודין חביות של יין שנמצאת ואינו ידוע אם … להמשך קריאה
א השער השלישי: בביאור איזה יין יש בו משום יין נסך ואיזה דבר של עו"ג נאסר משום יין נסך אעפ"י שאינו יינו: חומץ של עו"ג שהיה תחילתו יין אעפ"י שהחמיץ לא נסתלק איסורו ממנו איזהו חומץ כל שעמד שלשה ימים לאחר שגמר ריחו והתחיל להחמיץ. ויש מגדולי ישראל שהחמירו בו מפני שאין אנו בקיאין בחומץ. … להמשך קריאה
א השער השני: ער השני בביאור מאימתי עושה יין נסך ליאסר בשתיה או אפילו בהנאה. ואכלול עם זה דין שכרו של עו"ג. ומהו לשמש ביין נסך בפני העו"ג ודין דמי היין נסך ביד עו"ג אפילו ביד ישראל. וכן אכלול עם זה אם מותר לסתום בנעורות וכיוצא בזה על ידי הכובא בזמן שהיא מטפטפת: ענבים הנדרכים … להמשך קריאה
א הבית החמישי: בין היין אבאר בו עניין יין נסך וכליו וחלקתי אותו לששה שערים: השער הראשון: מי עושה יין נסך לאסור אותו אפילו בהנאה. ומי אוסר אותו בשתיה לבד ולא בהנאה. וכל מקום שאמרנו כאן איסור הכוונה בו איסור גמור ואפילו בהנאה. וכל מקום שאינו אוסר בהנאה. אנו אומרים בו איסור שתייה. ואכלול בשער … להמשך קריאה
א השער הרביעי: באיסור הכלים ובמה יהא הכשירן: הלוקח כלי תשמיש מן העו"ג שלא נשתמש בהם כל עיקר מבטילן והן טהורין אבל בלא טבילה לא ישתמש בהם. שבכלי מדין כתיב אך במי נדה יתחטא. במה דברים אמורים בכלי סעודה ככוסות וצלוחית וקוקמין וכיוצא בהן ובכלים של מתכות. אבל שאר כלים שאינן של מתכות ואפילו היו … להמשך קריאה
א השער השלישי: בדיני ביטול האיסורין: כבר נתבאר בשער הראשון של בית זה שיעור התערובות באיסורן והכשירן. אם נתערב איסור בתוך היתר בכמה יעלה. אבל אסור לערב איסור בתוך היתר בידים כדי לבטלו. עבר וביטל אם בשוגג מותר אבל במזיד אסור. במה דברים אמורים למי שבטלו ולמי שנתבטל בשבילו כדי שלא יועילו מעשיו הרעים. שלשה … להמשך קריאה
א השער השני: בביאור ספק התערובות: איסור שנפל למקום אחד ואינו ידוע לאיזה מהם. יש בזה להקל ולהחמיר. כיצד שתי קדירות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלו אילו לתוך אילו אם איסורן של דבריהם הוא אני אומר איסור לתוך קדירה של איסור נפל והיתר לתוך קדירה של היתר נפל ואפילו אין ההיתר שבקדירה רבה … להמשך קריאה
א הבית הרביעי: איסור התערובות והכשירן וחלקתי אותו לארבעה שערים: שער הראשון: בביאור שיעורי התערובות באיסורין והכשירן וכיצד יאסור האיסור את ההיתר בתערובות ובמה תהיה תקנתו: איסור שנתערב בתוך ההיתר אעפ"י שלא נימוח ועומד בעינו וזורקו אוסר את תערובתו בפליטתו אם אין בהיתר ששים כנגד כל החתיכות של איסור. לפי שאין ידוע כמה פלטה עד … להמשך קריאה
א השער השביעי: בבישולי עו"ג ופת של עו"ג: הפת של עו"ג אסורה ולמה אסרוה מפני קירוב הדעת חששו חכמים שאם תהא פת של עו"ג מותרת יבא לאכול עמו ויתחתן עמו כדרך שאמר הכתוב וקרא לך ואכלתו מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך. הפת חיי נפש יש בו ומפני תקלותו אסרוהו ומפני שחיי אדם תלוי בו עמדו עליו … להמשך קריאה
א השער הששי: בדיני גבינה של עו"ג וחלב שחלבו עו"ג ואין ישראל רואהו ומורייס של עו"ג. ואכלול עם דיני גבינה דין גבינה שגבנו אותו מחלב בהמה ידועה ואחר כך נשחטה הבהמה ונמצאת טריפה: גבינה של עו"ג אסורה. והרבה טעמים נאמרה באסורה מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה. ומפני שטחין פניה בשומן חזיר. ומפני שמערבין בה … להמשך קריאה
א בית שלישי ושער החמישי: ער החמישי בדיני דם דגים וחגבים וביצים וניקור תאנים וענבים. ואכלול עם זה דין ביצה שנמצא עליה קורט דם. וכן אכלול עם זה דין משקין מגולין: דם דגים וחגבים וביצים מותר מן התורה. שלא אסרה תורה אלא דם עוף ובהמה והדומה להם. שנאמר כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה והחיה … להמשך קריאה
א שער הרביעי: בביאור דיני בשר בחלב: בשר בחלב אסור מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו. ונאמר בתורה שלשה פעמים. ומפי השמועה למדו שהאחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול. ולמה הוציאו הכתוב בלשון בישל לומר לך שלא כדרך בישל אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים. איזהו בשר אסור בחלב. … להמשך קריאה