תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער החמישי

א השער החמישי: בביאור דיני התערובות של יין נסך בין של סתם יינם בין של ודאי יינם. בין יין ביין בין יין במים ושאר דברים. ובין חביות של יין בחביות ואכלול עם זה דין נצוק ונצוק בר נצוק: יין נסך שנתערב ביין אוסר תערובתו בכל שהוא. ואפילו סתם יינם ולאו דווקא ממשו של יין אלא … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער הרביעי

א השער הרביעי: בביאור אצל מי מפקידין או מייחדים יין ואם בחותם אחד. או בשני חותמות או במפתח וחותם. ובביאור שאר כל דיני יין שנתייחד עם העכו"ם ודין מטהר יינו של עכו"ם. ואכלול עם זה דין יין שנגעו בו גנבים ואין ידוע אם עכו"ם הן או ישראלים. ודין חביות של יין שנמצאת ואינו ידוע אם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער השלישי

א השער השלישי: בביאור איזה יין יש בו משום יין נסך ואיזה דבר של עו"ג נאסר משום יין נסך אעפ"י שאינו יינו: חומץ של עו"ג שהיה תחילתו יין אעפ"י שהחמיץ לא נסתלק איסורו ממנו איזהו חומץ כל שעמד שלשה ימים לאחר שגמר ריחו והתחיל להחמיץ. ויש מגדולי ישראל שהחמירו בו מפני שאין אנו בקיאין בחומץ. … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער השני

א השער השני: ער השני בביאור מאימתי עושה יין נסך ליאסר בשתיה או אפילו בהנאה. ואכלול עם זה דין שכרו של עו"ג. ומהו לשמש ביין נסך בפני העו"ג ודין דמי היין נסך ביד עו"ג אפילו ביד ישראל. וכן אכלול עם זה אם מותר לסתום בנעורות וכיוצא בזה על ידי הכובא בזמן שהיא מטפטפת: ענבים הנדרכים … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער הראשון

א הבית החמישי: בין היין אבאר בו עניין יין נסך וכליו וחלקתי אותו לששה שערים: השער הראשון: מי עושה יין נסך לאסור אותו אפילו בהנאה. ומי אוסר אותו בשתיה לבד ולא בהנאה. וכל מקום שאמרנו כאן איסור הכוונה בו איסור גמור ואפילו בהנאה. וכל מקום שאינו אוסר בהנאה. אנו אומרים בו איסור שתייה. ואכלול בשער … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הרביעי, השער הרביעי

א השער הרביעי: באיסור הכלים ובמה יהא הכשירן: הלוקח כלי תשמיש מן העו"ג שלא נשתמש בהם כל עיקר מבטילן והן טהורין אבל בלא טבילה לא ישתמש בהם. שבכלי מדין כתיב אך במי נדה יתחטא. במה דברים אמורים בכלי סעודה ככוסות וצלוחית וקוקמין וכיוצא בהן ובכלים של מתכות. אבל שאר כלים שאינן של מתכות ואפילו היו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הרביעי, השער השלישי

א השער השלישי: בדיני ביטול האיסורין: כבר נתבאר בשער הראשון של בית זה שיעור התערובות באיסורן והכשירן. אם נתערב איסור בתוך היתר בכמה יעלה. אבל אסור לערב איסור בתוך היתר בידים כדי לבטלו. עבר וביטל אם בשוגג מותר אבל במזיד אסור. במה דברים אמורים למי שבטלו ולמי שנתבטל בשבילו כדי שלא יועילו מעשיו הרעים. שלשה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הרביעי, השער השני

א השער השני: בביאור ספק התערובות: איסור שנפל למקום אחד ואינו ידוע לאיזה מהם. יש בזה להקל ולהחמיר. כיצד שתי קדירות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלו אילו לתוך אילו אם איסורן של דבריהם הוא אני אומר איסור לתוך קדירה של איסור נפל והיתר לתוך קדירה של היתר נפל ואפילו אין ההיתר שבקדירה רבה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הרביעי, השער הראשון

א הבית הרביעי: איסור התערובות והכשירן וחלקתי אותו לארבעה שערים: שער הראשון: בביאור שיעורי התערובות באיסורין והכשירן וכיצד יאסור האיסור את ההיתר בתערובות ובמה תהיה תקנתו: איסור שנתערב בתוך ההיתר אעפ"י שלא נימוח ועומד בעינו וזורקו אוסר את תערובתו בפליטתו אם אין בהיתר ששים כנגד כל החתיכות של איסור. לפי שאין ידוע כמה פלטה עד … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער השביעי

א השער השביעי: בבישולי עו"ג ופת של עו"ג: הפת של עו"ג אסורה ולמה אסרוה מפני קירוב הדעת חששו חכמים שאם תהא פת של עו"ג מותרת יבא לאכול עמו ויתחתן עמו כדרך שאמר הכתוב וקרא לך ואכלתו מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך. הפת חיי נפש יש בו ומפני תקלותו אסרוהו ומפני שחיי אדם תלוי בו עמדו עליו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער השישי

א השער הששי: בדיני גבינה של עו"ג וחלב שחלבו עו"ג ואין ישראל רואהו ומורייס של עו"ג. ואכלול עם דיני גבינה דין גבינה שגבנו אותו מחלב בהמה ידועה ואחר כך נשחטה הבהמה ונמצאת טריפה: גבינה של עו"ג אסורה. והרבה טעמים נאמרה באסורה מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה. ומפני שטחין פניה בשומן חזיר. ומפני שמערבין בה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער החמישי

א בית שלישי ושער החמישי: ער החמישי בדיני דם דגים וחגבים וביצים וניקור תאנים וענבים. ואכלול עם זה דין ביצה שנמצא עליה קורט דם. וכן אכלול עם זה דין משקין מגולין: דם דגים וחגבים וביצים מותר מן התורה. שלא אסרה תורה אלא דם עוף ובהמה והדומה להם. שנאמר כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה והחיה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער הרביעי

א שער הרביעי: בביאור דיני בשר בחלב: בשר בחלב אסור מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו. ונאמר בתורה שלשה פעמים. ומפי השמועה למדו שהאחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול. ולמה הוציאו הכתוב בלשון בישל לומר לך שלא כדרך בישל אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים. איזהו בשר אסור בחלב. … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער השלישי

א בית שלישי ושער שלישי: שער השלישי מבית שלישי במליחה וניקור הבשר מחוטי דם וגיד וחלב. ואכלול עם זה אם אומר באלו רוב מצויין בנקור מומחין הם כדרך שאמר בשחיטה אם לאו. ואבאר דין הכלים שמלחו בהם את הבשר. ואכלול בשער הזה דין בשרא דאסמיק והכבד. ודין התולעים הנמצאים בבהמה ובדגים. ודין הפירות שדרכן להתליע … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער השני

א הער השני: במתנות כהונה הניתנים לכהן לאחר שחיטה והם הזרוע והלחיים והקיבה: דבר תורה השוחט בהמה חייב ליתן לכהן מתנות כהונה ממנו כמו שחייב אדם ליתן מפירותיו התרומה והמעשר שנאמר וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. לא חייבה תורה במתנות אילו אלא בקר … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער הראשון

א הבית השלישי ושער הראשון: הבית השלישי הכשר האוכלין ואסורין וחלקתי אותו לשבעה שערים: השער הראשון: בסימני בהמה חיה ועוף ודגים וקרבי דגים ובצים וחגבים. ואכלול עם זה אם נסמוך על סימני מקצתן להתיר את כולן גופן או צירן: סימני בהמה כיצד. סימני בהמה נאמרה בתורה להבדיל בין הבהמה הטהורה שבשרה מותר ובין הטמאה שבשרה … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השני, השער החמישי

א שער החמישי: במי שניתר בלא שחיטה. ארבע מינים יש מותרין בלא שחיטה. שלשה מהם מותרין בלא שחיטה אפילו מדבריהם. והרביעי מותר דבר תורה אלא שטעון שחיטה משום מראית עין. ואלו הן דגים וחגבים ובין פקוע. והשליל: דגים וחגבים מותרין בלא שחיטה כלל אפילו נחירה אינה צריכים. דגים שנאמר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השני, השער הרביעי

א השער הרביעי: במחוסר זמן והם שלשה מינים אחד בעוף ושנים בבהמה ואילו הן אפרוח בעוף ומי שלא שהה שמנה ימים בבהמה ואותו ואת בנו: אפרוח כל שלא יצא לאויר העולם אסור משום השרץ השורץ על הארץ איסור זה אינו דבר תורה אלא מדבריהם יצא לאויר העולם ולא נפתחו עיניו יש מי שאוסר והגאונים זכרונם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השני, השער השלישי

א השער השלישי: בדברים שהבהמה והעוף נטרפין בהן ואין שחיטתן מתרתן: בהמה או עוף המסוכנים כשרים. שלא אסרה אלא נבילה שמתה או הטריפה והוא שיש חסרון בגופה כנקובה או חסירה. או נטולה וכיוצא בזה ומחמת אותו החסרון אינה חיה י"ב חודש השוחט המסוכנת והיא הבהמה והעוף שמעמידין אותו ואינה עומדת. ואעפ"י שאוכלת את הקורות אם … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השני, השער השני

א השער השני: בשיעור הכשר שחיטה: השוחט אחד עוף ואחד בהמה צריך לשחוט לכתחילה ב' סימנים גמורים. חוששין שמא לא ישחוט רובן. שחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשירה ורובו של סימן כמוהו. שחט שני חצאי סימנים בעוף פסולה. ואצ"ל בבהמה וכן אם שחט אחד וחצי בבהמה פסולה עד שישחוט רוב שנים באיזה רוב אמרו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית השני, השער הראשון

א בית השני: עניין הנשחטין, שער הראשון: בדברים המפסידים השחיטה. והם חמשה שהייה דרסה. חלדה. הגרמה עיקור: השוחט לאחר ששחט מיעוט הוושט בין בעוף בין בבהמה. ושהה ולאחר זמן חזר וגמר. שחיטתו פסולה. הקנה אין בו דין שהייה בעוף לפי שאין טרפותו אלא בפסיקת רובו. ולפיכך אם נשחט רובו הרי נכשר ואם ניקב אין נקיבתו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הראשון, השער החמישי

א השער החמישי: כיסוי הדם: השוחט חיה ועוף צריך לכסות את דמו שנאמר כי יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר כסוי הדם לא בניצודין בלבד הוא נוהג אלא אפילו במזומנים שהרי ריבה הכתוב כי יצוד ציד חיה וגומר. כוי טעון כסוי כחיה אלא שאין מכסין את דמו ביום טוב … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הראשון, השער הרביעי

א השער הרביעי: באיזה זמן שוחט: לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה. במה דברים אמורים כשהייתה אבוקה כנגדו אבל אם אין אבוקה כנגדו לכתחילה לא ישחוט בלילה שמא ידרוס. שמא יחליד ולא ירגיש. עבר ושחט שחיטתו כשירה. וכן הדין השוחט ביום בבית אופל שהכלל לכל זמן ולכל מקום שאינו רואה בשעת שחיטתו מה שהוא שוחט … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הראשון, השער השלישי

א השער השלישי: באיזה מקום שוחט: שוחט אדם בין בראש הגג. בין בראש הספינה אבל לא ישחוט לתוך הים ולא לתוך הנהרות שלא יראה כשוחט לשרו של ים ושל נהרות. אין שוחטין לתוך הכלים שלא יראה כמקבל הדם לזרקו לעבודה זרה. במה דברים אמורים בכלי ריקן אבל שוחט הוא לתוך אגן של מים. והוא שיהיו … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הראשון, השער השני

א השער השני: במה שוחט ודיני סכין: בכל שוחטין חוץ ממגל קציר והשינים והצפורין מפני שהן חונקין עבר ושחט באחד מכל אלו שחיטתו פסולה. במה דברים אמורים בשתי שינים שהרי חוק שיש בין שן לשן נדון כפגימה לפי שהוא חונק. אבל בשן אחד שוחטין בה לכתחילה והוא שתהיה תלושה. אבל במחוברת שחיטתו פסולה. וכן הדין … להמשך קריאה

תורת הבית הקצר, הבית הראשון, השער הראשון

א השער הראשון מבית ראשון: בביאור הכשר השוחטין ומי שוחט: מצות עשה להיות אדם שוחט מה שירצה לאכול. בהמה. חיה. או עוף. שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך. והוקשה חיה לבהמה שנאמר בבכור בעל מום כאשר יאכל הצבי ואת האיל כן תאכלנו. ובעוף הוא אומר זאת תורת הבהמה והעוף. הקיש תורת לשחיטה. מה זה בשחיטה. אף בשחיטה. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן