שני לוחות הברית, תורה שבעל פה, כלל לשונות סוגיות ב׳

א

אות בי"ת

ב

ברבי כלהיכא דאתמר ברבי כמו ר' שמעון ברבי וכיוצא בו לשון גדולה וחשיבות הוא וכן פרש"י ז"ל בקדושין (כא, ב) גבי יודן ברבי. יודן היה שמו וגדול בדורו וכל היכא דקרי ברבי לשון חכמה וחריפה הוא ע"כ. וכ"כ גם כן בפרק כל הצלמים וזה דוקא כשמזכיר שם החכם ומוסיף עליו בכינוי ברבי. אבל כשאינו מזכיר שמו אלא ברבי בלבד אז הוא שם העצם. בפר"ק דמכות (ה, ב) ברבי אומר וכתב שם רש"י ז"ל כך הוא שמו. אבל בפ"ק דחולין על והתני' ברבי אומר כההב לא ידענ' מנו אלא גדול בדורו היה וע"ש כך נקרא ברבי:

ג

במחלוקת שנויה לפעמים במשנה מביא שני נושאים ותנא בהדא פליג אנוש שני ולא על נושא הראשון ולפי טעמו דפליג אנושא השני יתחייב דה"ל לפלוג אף אנושא הראשון ואקשינן בגמרא ולפלוג ברישא נמי ומשנינן במחלוקת שנויה פי' במחלוקת אחרונה אף ראשונה שנויה:

ד

ברייתא או משנה דאתיא בהדא מלתא כחד תנא ובהדא מלתא כחד תנא ואמרם בכי האי גונא ר' היא ונסיב לה אליבא דתנאי א"ג האי תנא ס"ל דפלוני בחדא וכפלוני בחדא כלומר ולא פלוני שנאה ולא פלוני שנאה בפ"ק דשבועות (ג, א) מני מתנית' לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא כו' וכן בהרבה מקומות:

ה

מהיות טוב אל תקרי רע. בפרק תפלת השחר (ברכות דף ל') בענין תפלת הדרך היכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד רב ששת אמר אפילו מהלך. ר"ח ור"ש הוו קאזלי באורחא קם רב חסדא וקא מצלי אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קא עביד רב חסדא. א"ל קאי ומצלי אמר ליה אוקמן נמי לדידי ואצלי מהיות טוב אל תקרי רע עד כאן קבלתי מאבא מורי מהר"א סג"ל זלה"ה כי תקרא צריך לקרות בנקודות חיר"ק תחת התי"ו וקמ"ץ תחת הקו"ף וציר"י תחת הרי"ש. והכוונה מאחר שיש לאל ידך לעשות בתכלית הטוב דהיינו מצוה מן המובחר למה תהיה נקרא לאיש רע מאחר שיש לאל ידך לעשות בתכלית הטוב: