א
דיני דברים החוצצים בטבילת כלים. ובו ט' סעיפים:
אלו חוצצין בכלים הזפת והמור (יש מפרש החמר ויש מפרש המסתיכ"ו או המוסק"ו) בכלי זכוכית בין מבפנים בין מבחוץ:
ב
כל דבר שדרך להקפיד עליו חוצץ ואם לאו אינו חוצץ אא"כ היה חופה את רובו. (רמב"ם פ"ג) : הגה שחרורית הדבוק ביורה מבחוץ הוי כדופן הכלי ודרכו בכך ואינו חוצץ (ב"י ס"ס ק"כ בשם הרא"ש):
ג
ידות הכלים שאינן עומדים להיות קבועים כגון שהכניסן שלא כדרכן או שלא הכניסם כולם או שהכניסם כולם ונשברו חוצצין:
ד
כל ידות הכלים שנשתברו כגון יד המגל והסכין אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה אין חוצצין ואם לאו חוצצין:
ה
מגל שנשברה ידו מן השפה ולפנים אינה חוצצת מפני שהיא כבית הסתרים מן השפה ולחוץ אם משמשת מעין מלאכתה אינה חוצצת ואם לאו חוצצת סירגה בגמי או במשיחה הרי זו חוצצת דבקה בשרף אינה חוצצת:
ו
כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים: הגה מותר לטבול כלי בתוך כלי אם יש בפי החיצון כשפופרת הנוד (טור) ויזהר שכלי הפנימי יהא רפוי בתוך כלי החיצון (מרדכי סוף עבודת כוכבים) ולכן לא יתחוב סכינים תוך דלי ויטבלם כי לא תעלה טבילה בראשם (או"ה כלל נ"ח) וכן אם הכלי הפנימי הוא כבד ומונח תוך החיצון לא תעלה לו טבילה במקום שמונח ועיין לעיל סי' ר"א סעיף ט':
ז
כלי שצר מכאן ומכאן ורחב באמצע אין המים באים לו לכל צד עד שיטהו על צדו:
ח
כל כלי שפיו צר (יותר משפופרת הנוד) צריך להשהותו במים עד שיתמלא או ימלאנו קודם שיכניסנו למקוה. (או"ה שם):
ט
ידות הכלים שהם ארוכות ועתיד לקוצצן מטביל עד מקום שעתיד לקוצצן ודיו:
באר היטב יורה דעה
ר״ב
א
זכוכית. כתב הסמ"ג דכ"ש שאר דברים דחוצצין בכל הכלים פשיטא דחוצצין בכלי זכוכית וכתב הב"ח דהכי נהיגא עלמא להחמיר ודלא כלבוש:
ב
מבחוץ. ומשמע דבפנים הוי חציצה ומ"מ דוקא אם הוא בדרך שמקפידין עליו כמ"ש בסי' ק"כ סי"ג. ט"ז:
ג
ונשברו. בטור כתב שנשבר לתוך הקתא ופי' הט"ז שהקתא הוא משל מתכות כמו הכלי עצמו והקתא הוא חלול ומכניס בתוכו היד של עץ או מין אחר ונשבר היד בתוך הקתא בחללו נמצא שיצטרך להוציאו לתקנו מחדש ע"כ הוי היד חציצה לטבילת הכלי עכ"ל:
ד
בשרף. שהוא דיבוק ותיקון טוב על דעת להניחו שם תקנה לפיכך אינה חוצצת משא"כ בגמי או במשיחה. כ"כ הלבוש:
ה
צר. והב"ח כ' דאפי' פיו רחב לא עלתה לו טבילה אבל אם הוא כלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם כתב הט"ז דלכ"ע מהני טבילה:
ו
החיצון. כ' הש"ך היינו כשהחיצון טהור אבל כשהחיצון צריך ג"כ טבילה אפילו אין בפיו כשפ"ה מותר דמגו דסלקא טבילה לחיצון סלקא נמי לפנימי כדלעיל סימן ר"א ס"ט:
ז
יתחוב. אלא יקשרם בחוט וכה"ג בדבר הרפוי כ"כ או"ה וכתב עוד דוקא כלים שמלאו מקודם דמתוך שהוא מלא מכביד על דופניו וחוצץ אבל כלי רק אין לחוש דא"א שלא יבאו שם מים אך יזהר שלא יושיב כלים הרבה בכלי להטבילם יחד אפילו הם רקים אא"כ שלא ישבו זה ע"ג זה ככלי העומד על שוליו או על פיו אבל להניח זה אצל זה בדלי אפילו כלים הרבה יחד מותר לכתחלה אפילו יפלו זה ע"ג זה בבאר ואין לחוש דמתוך שמתגלגלין הנה והנה נוגעים המים ע"פ כולה עכ"ל:
ח
שפיו צר. ואפי' רחב יותר משפ"ה אם הוא בענין שאין המים נכנסין לו מיד צריך להשהותו או למלאותו תחלה ופשוט הוא וע"ל סי' ק"כ מטבילת כלים עכ"ל הש"ך:
ט
מטביל. כתב הט"ז ולא הוה מקום חתך חציצה לפי שהוא בית הסתרים ואינו חוצץ:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
ר״ב
א
משנה ה' פ"ט דמקואות מפני שהן חלקים ואין אדם מקפיד על טיט ודבר אחר הנדבק בהם לפי שנופל מאליו והני הוא דמדבקי טובא וקפיד עלייהו רש"י שבת דף ט"ו ע"ב:
ב
מימרא דרב יצחק עירובין דף ד' ע"ב וסוכה דף ו':
ג
משנה ריש פ"י דמקואות וכפירוש הר"ש והרא"ש:
ד
תוספתא:
ה
שם:
ו
כך פי' הר"ש שם:
ז
שם במשנה וכפי' הר"ש:
ח
בית יוסף:
ט
שם במשנה:
י
הרא"ש בסוף נדה ממשנה הנזכרת:
יא
משנה ה' פ"ז דמקואות וכת"ק ומפרש בחולין דף ע"ב וע"ג דכל העומד ליחתך כחתוך דמי וכ' הרא"ש בסוף נדה דלא הוי מקום חתך חציצה דבבית הסתרים דכלי לא חיישינן לחציצה מהתוספתא:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
ר״ב
א
י"מ החמר כו'. ערמב"ם בפי' שם בקצת הנוס' כו' וז"ל הערוך בערך מר בפ"ט דמקואות ואלו חוצצין כו' א"ד החמר כמו והחמר היה להם לחומר וא"ד המור כמו מור ואהלות וא"ד מור מסתכי כמ"ש בתוספתא המור והקומוס והביאה הר"ש שם מתני' ז' תניא בתוספתא טבעת שנתונה כו' חמור והקומוס כו':
ב
כ"ד שדרך כו'. מתני' ספ"ט וכמו באדם דמשם ילפינן את בשרו כו':
ג
שחרורית כו'. הרא"ש במתני' ב' פ"ט לא יטבול את הקומקום כו' וערמב"ם בפי' שם וכתב הרא"ש בפי' שם פי' הרמב"ם כו' וכן מסתבר דלא קאי אשחרורית כו' כמ"ש כאן ופשטא דמתני' לא משמע כפי' הרמב"ם וכן דברי התוספתא והביאה הר"ש פ"י מתני' ד' היו רגליו מלאים אבק כו' קומקום כו' ואין להקל:
ד
כל ידות כו' מגל כו'. תוספתא והביאה הר"ש פרק י' מתני' א' תניא בתוספתא כו':
ה
כלי כו'. שם מתני' א' ועד"ש שם:
ו
אם פיו צר קצת. כ"כ ב"י ונראה שקשה לו ההיא דתוספתא והביאה הר"ש מתני' ו' פ"ז הטביל בו כו' כיצד כו' וכנ"ל סי' ר"א סעיף ס"ג וליתא דשם מיירי במטהו לצדדין מעט וידוע הוא דאפי' רחב אינו נכנס כו המים ועט"ז:
ז
מותר כו'. רפ"ג דחגיגה דדוקא לקדש גזרו רבנן אבל לא לתרומה וכ"ש לחולין:
ח
ויזהר כו'. לשון המרדכי סוף ע"ז גם הורו שיש לאדם ליזהר אם יטביל לזכוכית מלא מים ויתנהו בדלי מלא מים והדלי שקוע בבור שלא יושיבהו על שוליו פן יהיה חציצה מפני כובדו של כלי וחוצץ כדאמרינן פ' חומר בקדש אלא כו'. ואע"ג דאמרינן שם דדוקא לקדש אבל לתרומה לא וכ"ש לחולין ולרבא דקי"ל כוותיה אפי' לקדש לא כמש"ש מאי איכא בין דרבא כו' ה"מ בכלים שהם קלים וערש"י שם ד"ה לחבר. ולענין כבידו כו' וע"ל סי' ק"כ ס"ב ובט"ז שם (ועמ"ש רבינו שם בס"ק ז'):
ט
ולכן לא כו'. זהו פשוט דזה גרע מידות הכלים שאינן עומדין כו' דס"ג:
י
יותר משפ"ה. ל"ד ועש"ך וכמ"ש בחגיגה שם מגו דסלקא כו':
יא
ידות כו'. מתני' ה' פ"י וכת"ק:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
ר״ב:א׳
א
הזפת והמור בכלי זכוכית כו'. כתב הסמ"ג בשם ר"י דה"ק אפילו זפת ומור שאין חוצצין בשאר כלים שדרך לזפתן בכלי זכוכית חוצצין וכ"ש שאר דברים דחוצצין בכל הכלים דפשיטא דחוצצין בכלי זכוכית ומביאה ב"י וכתב הב"ח דהכי נהיגי עלמא להחמיר ולא כהעט"ז שהעתיק לשון הטור:
ר״ב:ב׳
א
בגמי או במשיחה כו'. שאין זה תיקון יפה אלא תיקון עראי ובודאי אין דעתו להניחו שם אבל אם דבקה בשרף שהוא דיבוק ותיקון טוב על דעת להניחו שם תיקנה לפיכך אינה חוצצת עכ"ל עט"ז:
ר״ב:ג׳
א
צר קצת כו'. והב"ח כתב דאפילו פיו רחב לא עלתה לו טבילה:
ר״ב:ד׳
א
אם יש כו'. היינו כשהחיצון טהור אבל כשהחיצון צריך גם כן טבילה אפי' אין בפיו כשפ"ה מותר דמיגו דסלקא טבילה לחיצון סלקא נמי לפנימי כדלעיל סי' ר"א סעיף ט':
ר״ב:ה׳
א
לא יתחוב סכינים כו'. אלא יקשרם בחוט וכה"ג בדבר הרפוי. או"ה כלל נ"ח דין צ"ז:
ר״ב:ו׳
א
הוא כבד כו'. לשון האו"ה שם דין צ"ה דוקא כלים שמלאו מקודם דמתוך שהוא מלא מכביד על דופניו וחוצץ אבל כלי רק אין לחוש דאי אפשר שלא יבוא שמה מים אך יזהר שלא יושיב כלים הרבה בכלי להטבילם יחד אפי' הם רקים אא"כ שלא ישבו זה ע"ג זה ככלי העומד על שוליו או על פיו אבל להניח זה אצל זה בדלי אפי' כלים הרבה יחד מותר לכתחלה אפי' יפלו זה ע"ג זה בבאר ואין לחוש דמתוך שמתגלגלין הנה והנה נוגעים המים ע"פ כולם עד כאן:
ר״ב:ז׳
א
כל כלי שפיו צר יותר משפ"ה כו'. כצ"ל וכן הוא בעט"ז ואשמעינן דאע"ג דאין בפיו כשפ"ה מהני כשממלאו או משההו במים דאע"ג דבעלמא לא הוי חבור רק כשפ"ה לכלי גופא סגי בכל שהוא כדלעיל סי' ר"א ס"ט וכ"כ האו"ה כלל נ"ח דין צ"ג מיהו אפי' רחב יותר משפ"ה אם הוא בענין שאין המים נכנסין לו מיד צריך להשהותו או למלאותו תחלה ופשוט הוא. עיין לעיל סי' ק"כ מטבילת כלים:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
ר״ב
א
אלו חוצצין בכלים. תלוי בקפידא של אדם כדלעיל סי' קצ"ח סעיף א' והוא מדרבנן והיינו או ברובו של כלי אע"ג דאין מקפיד עליו או במיעוטו המקפיד כ"פ הר"ש פ"ט דמקואות וכמ"ש בסעיף ב':
ב
והמור. פי' בערוך ל' מור ואהלות:
ג
שחרורית הדבוק ביורה. מבחוץ כו'. זה כתב הב"י בסי' ק"ך בשם הרא"ש ומשמע דבפנים הוה חציצה ומ"מ דוקא אם הוא בדרך שמקפידין עליו וכמ"ש בש"ע סימן ק"ך סעיף י"ג לענין חלודה:
ד
שהכניסם שלא כדרכן. הטעם כיון שלא ישאירו כן שצריך לחלצן משם ולתקנן כראוי ע"כ הוי היד כמילי אחרינא לגבי הכלי וחוצץ:
ה
ונשברו כו'. בטור כתוב שנשבר לתוך הקתא ונראה פירושו שהקתא הוא משל מתכות כמו הכלי עצמו והקתא הוא חלול ומכניס בתוכה היד של עץ או מין אחר ונשבר היד בתוך הקתא בחללו נמצא שיצטרך להוציאו ולתקנו מחדש על כן הוה היד חציצה לטבילת הכלי:
ו
אם פיו צר קצת כו'. במשנה כתוב סתם שאין מטבילין כלי דרך פיו ופירש הר"ש כל כלי שבתחילת הכנסתו במים כופהו על פיו אין המים נכנסים לתוכו לעולם ואפילו מכניסו לתוכו כולו עכ"ל וב"י חידש מסברא דנפשיה שבכלי רחב נכנסין המים לתוכו ועל כן חילק כאן בש"ע בין צר. ומו"ח ז"ל חלק עליו ואמר שבדוק ומנוסה הוא שכל כלי אפילו רחב אין המים נכנסין עד שולי הכלי מבפנים מחמת האויר שבתוכו והאמת הוא כן אלא שבכלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם נכנסים לתוכן ובזה צדקו דברי הב"י ולפי זה אתי שפיר מ"ש בסימן ר"א סעיף ס"ג דאם מטביל במקוה מצומצם את היורה ושאר כלים מטבילן דרך פיו וכאן כתב שבדרך פיו אין כאן טבילה ולפי מ"ש ניחא דהיורה אפשר שהוא רחב מאד ועוד י"ל דלעיל לא אמר ממש דרך פיו אלא בתוך המים מהפכו קצת:
ז
ולכן לא יתחוב הסכינים כו'. זהו מדברי המרדכי סוף עבודת כוכבים והבאתיו בסי' ק"ך סעיף ב' ובסי' קצ"ח סעיף כ"ח ושם ביארתי דין חציצה מחמת כובד הכלי:
ח
כל כלי שפיו צר יותר משפופרת כו'. כן צ"ל:
ט
עד מקום שעתיד לקוץ כו'. ולא הוה מקום חתך חציצה לפי שהוא בית הסתרים ואינו חוצץ:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5