א
הנודר על תנאי או מי שתולה נדרו בדעת אחרים. ובו סעיף אחד:
אין הנדר והשבועה ניתרים אלא על פי מומחה או בג' הדיוטות שאפילו פירש והתנה בשעת הנדר או השבועה אימתי שירצה שיבטלנו מעיקרו או שתלה (באחר) שיבטלנו אימתי שירצה אינו כלום דמיד כשחל הנדר אין לו התרה אלא על ידי מומחה או ג' הדיוטות ואפילו אם תלאו בדעת אחר וקיימו ושוב נשאל על הקיום אינו מועיל: הגה אבל אם לא קיימו ומיד ששמעו אמר שלא יהיה נדר הנדר בטל (כן משמע מדברי הרא"ש כלל י' סי' ג' ומל' הטור) וכ"ש אם התנה בפירוש שחבירו יוכל לבטלו דיוכל חבירו לבטל כל זמן שלא חל הנדר (ריב"ש סי' תפ"ו וקפ"ב) ועיין לעיל סי' רכ"ח סעיף ל"ז ול"ח : ומיהו אם נדר לזמן אין צריך התרה אלא לכשיגיע הזמן בטל ממילא:
באר היטב יורה דעה
רל״א
א
שיבטלנו. אבל אם נדר על תנאי שיסכים חבירו או ע"ת שלא יבטלנו יכול חבירו לבטלו בכל לשון כמ"ש בסי' רכ"ח סל"ז. ש"ך:
ב
זמן. דהיינו מיד בשעת הנדר הוא מבטלו או שהתנה שהנדר לא יהא נדר עד שישמענו חבירו ולא יתירו א"כ לא חל הנדר עד שישמענו ומיד בשומעו הוא מבטלו א"כ לא חל הנדר כלל ש"ך. כתב הט"ז א' אמר לאשתו תנה לי ת"כ שלא חנשא לאיש אחר אחר מותי וגם אני אדור לך שלא אשא אחרת אחר מותך אין נדרו חל אפילו כבר קיים פ"ו בשעת נדר ומעתה גם נדרה אינו חל כי לא נדרה אלא ע"ד אם הוא יקיים נדרו ות"כ יש לו התרה ולרווחא דמלתא י ירו לה תשו' א"ז רש"ל ועיין מ"ש רמ"א בסי' רל"ב סט"ז עכ"ל הט"ז:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רל״א
א
לשון הטור מתשו' אביו הרא"ש כלל י' והביאו הב"י בסוף סימן רכ"ח עם שאר תשו' בענין דין זה:
ב
ציינתיו לעיל ריש סימן רכ"ח וע"ש:
ג
שם ושם בתשובה וכ"כ התו' בביצה דף ה' ע"א ובתשובת להרמב"ן סימן רע"ז:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רל״א
א
אין כו'. כמ"ש ר"ס רכ"ח:
ב
שאפי' כו'. דאל"כ מאי פריך בפ"ג כ"ג ב' אי זכור עקריה כו':
ג
ואפי' אם תלאו כו'. כמ"ש בבעל דאם קיימו שוב א"י להפר וז"ש לעיל דמיד כשחל הנדר כו' ודוקא גבי בעל בעי רבא ברפ"י אם יש שאלה בהקם משום שהאשה סומכת לגמרי ע"ד בעלה משא"כ באחר אחרי שעשה מה שעליו לעשות וקיים את נדרו אינו נסמך עליו יותר וז"ש ואפי' כו' ושוב כו':
ד
אבל אם כו'. כמ"ש בבעל ודוקא מיד דבבעל גזירת הכתוב הוא ביום שמעו. ריב"ש ועסי' רכ"ה סל"ז מש"ש ושהפוסקים חולקים ע"ז:
ה
וכ"ש כו'. בזה כ"ע מודי כמש"ש:
ו
ומיהו אם כו'. כמ"ש בפ"ח דנדרים בכולה פרקין ושם ס' ב' א"ל א"ה לגזור כו' וכמש"ל סי' ר"כ ס"ג בהג"ה. וכן הדין בחרמות ב"ד כמ"ש תוס' בפ"ק די"ט ה' א' ד"ה כ"ד כו' ובסנהדרין נ"ט ב' ד"ה לכ"ד והעידו שרש"י חזר בו ממש"ש בד"ה לכ"ד וכ"כ א"ח שכ"כ רש"י בתשובה אלא שנסתפק דאפשר רש"י בפי' שם חזר בו ונעלם ממנו דברי תוס' הנ"ל שרש"י חזר בו ממ"ש בפי' וכ"ז בחרמות ב"ד אבל בנדרים דכ"ע א"צ התרה כנ"ל:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רל״א:א׳
א
או שתלה באחר שיבטלנו כו'. כלומר שיתירנו כמו ג' הדיוטות אבל אם נדר על תנאי שיסכים חבירו או על תנאי שלא יבטלנו יכול חבירו לבטלו בכל לשון כמו שכתבתי בסימן רכ"ח ס"ק צ"ח עיין שם:
רל״א:ב׳
א
וכ"ש אם התנה כו'. דיכול חבירו לבטל הנדר כל זמן שלא חל דהיינו מיד בשעת הנדר הוא מבטלו או שהתנה שהנדר לא יהא נדר עד שישמענו חבירו ולא יתירו א"נ לא חל הנדר עד שישמענו ומיד בשומעו הוא מבטלו א"כ לא חל הנדר כלל:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רל״א
א
ושוב נשאל על הקיום. פירוש אותו פלוני שתלה בדעתו הסכים שיהיה נדר ואחר כך נתחרט והלך לחכם והתיר לו הסכמתו בזה לא בטל הנדר:
ב
אבל אם לא קיימו כו'. יש תמיה בהג"ה זאת דמשמע דאע"פ שאינו אומר בפירוש שהיה דעתו שיוכל לבטלו תלוי הדבר באותו שנדר על דעתו שהוא יוכל לבטלו וצריך לומר דגם הכא מיירי שאומר שהיתה דעתו תחלה לכך וע"ז כתב אחר כך וכ"ש אם אומר בפירוש בשעת הנדר שיוכל לבטל:
ג
וכ"ש אם התנה בפירוש כו'. פירוש תיכף שישמע יוכל לבטלו אבל לא אחר כך ומ"ש ברישא שאפילו פירש והתנה כו' אימת שירצה יבטלנו פירוש אחר השמיעה לא תכף באופן שכבר חל הנדר בשעה ששתק ועי' מה שכתבתי בסימן רכ"ח סעיף ל"ז:
אחד אמר לאשתו תנה לי תקיעת כף שלא תנשא לאיש אחר אחר מותי וגם אני אדור לך שלא אשא אחרת אחר מותך אין נדרו חל אפי' כבר קיים פריה ורביה בשעת נדר ומעתה גם נדרה אינוחל כי לא נדרה אלא על דעת אם הוא יקיים נדרו ותקיעת כף יש לו התרה ולרווחא דמילתא יתירו לה. תשובת א"ז רש"ל ועיין מה שכתב רמ"א סימן רל"ב סעיף י"ז:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5