א
הקובע סכין בגלגל אם מותר לשחוט בו. ובו סעיף אחד:
יכול אדם לקבוע סכין בגלגל של אבן או של עץ ומסבב הגלגל בידו או ברגלו. ומשים שם צואר הבהמה או העוף עד שישחט בסביבת הגלגל. ואם המים הם המסבבים את הגלגל ושם הצואר כנגדו בשעה שסבב ונשחט הרי זו פסולה (ל' הרמב"ם שם דין י"ג) ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל ושחט בסביבתו הרי זה כשרה בדיעבד שהרי מכח אדם בא במה דברים אמורים בסביבה ראשונה שהיא מכח האדם אבל מסביבה שנייה ולאחריה פסולה שהרי אינה מכח האדם אלא מכח המים בהילוכן:
באר היטב יורה דעה
ז׳
א
אבן. ופי' הט"ז בתלוש מן הקרקע מיירי:
ב
ברגלו. וכתב בש"ך לפי דעת המחבר משמע דגלגל שמסבב ברגלו או בידו מותר לכתחלה כשהוא תלוש אבל מהרש"ל והב"ח פסקו דאסור לכתחלה:
ג
פסולה. והטעם משום דבעינן כח גברא:
ד
שנייה. פי' בשנייה שחט:
ה
בהילוכן. וכתב בש"ך ושניה בכלל פסולה:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳
א
ברייתא חולין דף ט"ו לתירוצא קמא
ב
שם לתירוצא בתרא
ג
שם בגמרא
ד
שם.
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳
א
יכול כו'. כלישנא בתרא (דלא כמ"ש בה"נ ועב"י בשם הרשב"א) דלא איירי בדפחרא ואף לכתחלה מותר דבדרבנן קי"ל להקל:
כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳:א׳
א
א) [סעיף א'] יכול אדם לקבוע סכין בגלגל וכו' צריך לומר דהוא בתלוש מן הקרקע דאם לא כן הו"ל תלוש ולבסוף חברו דאסור לכתחלה בסי' ו' ב"ח. ט"ז סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' א' פר"ח או' א' כריתי או' ב' מש"ז או' א' שו"ג או' א' זב"ת או' ב' זב"צ או' א'.
ז׳:ב׳
א
ב) שם יכול אדם לקבוע סכין בגלגל וכו' דעת המחבר כדעת הטור והרשב"א דבגלגל שהוא מסבב בידו או ברגלו מותר לשחוט לכתחלה כשהוא תלוש אבל מהרש"ל ביש"ש פ"ק דחולין סי' ל"ה והב"ח פסקו דאסור לכתחלה וכ"מ דעת הרמב"ם פ"ב והכלבו והרא"ש ורי"ו. ש"ך סק"א. ולדינא אפי' את"ל דאיתא לדברי הרשב"א מ"מ בשוחטי זמנינו דלית להו אימון ידים כראוי יש לאסור לכל אדם לכתחלה כדעת הרמב"ם והרא"ש והנמשכים אחריהם. תב"ש סיף או' ב' מש"ז שם. זב"צ או' ב'.
ז׳:ג׳
א
ג) שם. ומסבב הגלגל בידו וכו' ואפי' אם אחר שהתחיל לגלגל הסיר ידו מעל הגלגל והרי היא מתגלגלת מכח התחלתו ושחטה ואפי' שמחמת סיבוב א' מתגלגל הגלגל הרבה סבובים כלהו מקרו כח גברא שהכל מכחו בא וכשרה. ב"ח. כנה"ג בהגה"ט או' ב' פר"ח או' ב' שמ"ח או' א' שפ"ד או' א' זב"ת או' ג' כסף אחר פ"ב הלכה י"ג. זב"צ או' ג'.
ז׳:ד׳
א
ד) שם. הרי זה פסולה. דבעינן כח גברא כדלעיל סי' ג' ש"ך סק"ב. פר"ח או' ג' שמ"ח או' ב'. כריתי או' ג' שפ"ד או' ב' זב"ת או' ד'.
ז׳:ה׳
א
ה) שם. ואם פטר אדם את המים וכו' כגון שהיו מעוכבים ע"י דף ובא ישראל ונטל הדף והלכו המים וסבבו הגלגל. שמ"ח שם. זב"ת או' ה'.
ז׳:ו׳
א
ו) שם. הרי זה כשרה בדיעבד. אבל לכתחלה לא דגזרינן סיבוב ראשון אטו סיבוב שני. לבוש. פר"ח או' ד' שמ"ח שם. זב"ת או' ז'.
ז׳:ז׳
א
ז) שם. אבל מסביבה שנייה וכו' וסביבה שנייה בכלל הפיסול. ש"ך סק"ג. כנה"ג בהגה"ט או' ה' פר"ח או' ד' שמ"ח או' ב' שפ"ד או' ג' זב"ת או' ז' זב"צ או' ד'.
ז׳:ח׳
א
ח) ואפי' בסביבה ראשונה דוקא שהגלגל סמוך לדף המעכב המים דכשהסיר הדף מיד באו המים וגלגלו ושחטו אבל אם הגלגל רחוק קצת מהדף כבר פסק כח האדם בבא המים לגלגל ואפי' בסביבה ראשונה השחיטה פסולה מדאו' שמ"ח שם. שפ"ד שם. זב"צ או' ה'.
ז׳:ט׳
א
ט) ואף גלגל דרישא צריך שלא יהיה הגלגל במקום שהרוח נושב דבמקום הרוח הרוח מסייע ולא מכח אדם בא אלא מכח הרוח ואסור. כריתי או' ד' שפ"ד שם. זב"צ או' ו'.
כרתי על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳
א
יכול אדם משמע לכתחילה וכן דעת רשב"א והאחרונים אסרו לכתחיל' והפר"ח הסכים לרשב"א. וע' פלתי:
ב
לקבוע סכין אבל הגלגל לא יהי' מחובר לקרקע דאל"כ לכתחיל' אסור:
ג
הרי זה פסולה דלא בא מכח אדם רק מכח מים:
ד
כשרה בדיעבד עיין פלתי דנרא' דאף גלגל דרישא צריך שלא יהיה במקום אשר הרוח נושב כי במקום הרוח הרוח מסייע ולא מכח אדם בא רק מכח רוח ואסור:
ה
שניה ובו שחט ופשוט:
פלתי על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳
א
יכול וכו' בברייתא תניא ואם שחט במוכני כשירה ותניא אידך פסולה ומשני הא במוכני דיד דכשר הא במוכני דמיא א"א הא והא דמיא כאן כח ראשון כאן כח שני ונ"מ בין ב' תיר' אם דיד לכתחילה אסור או לא ופסק רשב"א כל"ב להקל דיד מותר לכתחילה. ומהרש"ל כתב די"ל תרתי אמת וקושטא דמלתא דאמר הגמרא הך אוקימת' והך אוקמת' והפר"ח כתב דמהכ"ת לאסור הא הוו גזיר' לגזיר' ואין בדבריו ממש דהא חזינא חד אוקמת' בגמ' ס"ל באמת לאסור לכתחילה. וא"כ מה צורך חקירה לטעם האיסור. אבל מ"מ לא הבנתי דברי מהרש"ל דבאמת בגמ' יש לומר כדבריו אבל הברייתא אינו סובל ב' פירושים דאם נפרש במוכני כשרה היינו מוכני דיד ודקתני אסורה היינו דמים מנ"ל להתיר כח ראשון כיון דברייתא סתמא קתני ואם נפרש במוכני מוכני דמים מנ"ל לאסור דיד לכתחילה אבל כך י"ל דעיקר כאוקמתא שניי' רק הא דמוקמינן במוכני כשרה כח ראשון י"ל לאו דוקא כח ראשון רק כל מוכני שאין כח אחר מעורב בו כשרה ודאדם כולו כשרה ודמיא כח ראשון וא"כ במוכני כשרה כולל אדם ומים רק שאין כח אחר מעורב בו ואידך ברייתא דקתני פסולה ג"כ איירי כל שכח אחר מעורב בו אם הרוח סייע למוכני שאדם מסבב ג"כ פסול דלא נעשה הכל מכח אדם כדמצינו גבי הורג נפש אם רוח מבלבלו פטור וה"ה זה תדע דזה ודאי אי רוח מסייע דפסולה א"כ לוקמי הכל במוכני דידי' רק הא דרוח מסייע הא דאין רוח מסייע אלא דהוא היא היינו דמים דכל שכח אחר מעורב בו כמו מים אסור כל שאין כח אחר מעורב כמו סיבב הראשון או מוכני דידי' כשר וא"ש וא"כ אף לאוקימת' שנייה תחילה אסור. וכיון דהוא רק מילתא דלכתחיל' מהכ"ת להקל כיון דהרמב"ם ורא"ש משמע לאסור מהכ"ת להמרות פיהם לכתחילה:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳:א׳
א
יכול אדם כו'. דעת המחבר כדעת הטור והרשב"א דבגלגל שהוא מסבב בידו או ברגלו מותר לשחוט לכתחלה כשהוא תלוש אבל מהרש"ל פ"ק דחולין סימן ל"ה והב"ח פסקו דאסור לכתחלה וכן משמע דעת הרמב"ם פ"ב והכל בו והרא"ש ורבי' ירוחם:
ז׳:ב׳
א
הרי זו פסולה. דבעינן כח גברא כדלעיל סימן ג':
ז׳:ג׳
א
מסביבה שנייה. כלומר ושניה בכלל פסולה:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
ז׳
א
סכין בגלגל. צ"ל דהוא בתלוש מן הקרקע דאל"כ ה"ל תלוש ולבסוף חברו דאסור לכתחלה בסי' ו':
ב
אבל מסביבה שנייה. פי' בשנייה שחט:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כרתי על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פלתי על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5