קסת הסופר א׳

א

תניא אמר ר' מאיר כשבאתי אצל ר' ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר (פ' סופר) אני אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות אחת או מיתר אות אחת נמצא מחריב את כל העולם כולו (עירובין דף י"ג) מכאן יראה הסופר איך הוא צריך להיות ירא את ה' מאוד. שאם עשה איזה קלקול או שלא עשה איזה תיקון כפי הראוי מפסיד את נשמתו כי הוא גוזל את הרבים וגם מחטיאם ששרויים בלא מצות עשה ומברכים בכל יום ברכות לבטלה. ועליו הכתוב אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ונאמר ארור עושה מלאכת ה' ברמיה. על כן הוא מן הראוי למי שיש כח בידו. למנות סופרים מהוגנים. אנשי אמת. שונאי בצע. בעלי תורה. יראי אלהים וחרידים על דברו. בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך כמו שממונים שוחטים ובודקים. וכל מי שכותב ס"ת. תפילין ומזוזות. טובים וכשרים כפי כל יכולתו. שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהנם (בדיני כתיבת תפילין מהר"א מזונשהיים ובלבוש):

ב

ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין ישרפו. כתבן נכרי או מוסר (עי' חה"מ סי' שפ'ח) או אשה או חרש או שוטה או קטן פסולי' ויגנזו שנא' וקשרתם וכתבתם ודרשינן כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה (שאינו מוזהר עלי' או שאינו מאמין בה) אינו בכתיבה. וכיון דילפ' לה מקרא בעינן שיהי' דוקא גדול ממש דהיינו שהביא ב' שערות לאחר שהוא בן י"ג שנה (מג"א וע' נוב"ת סי' א' ושו"ת כתר כהונה סי' א') אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיעברו עליו רוב שנותיו או שנולדו בו סימני סריס לאחר שעברו עליו כ' שנה:

ג

כל שפסול לכתבן פסול בכל תיקון עשייתן (ע"ל סי' כ"א סעיף ב') וצריכין לזרז את הסופרים ולענשם שלא לעשות שום תיקון ע"י אשה או קטן:

ד

ספר תורה שכתבו ממזר יש פוסלין:

ה

ס"ת שנמצא ביד מין ואין ידוע מי כתבו יגנז. נמצא ביד עכו"ם יש מכשירין ויש דג"כ יגנז. אלא אם הוחזקו שבזזו עכו"ם ספרי ישראל תולין שהוא מישראל וכשר. וה"ה במקומות שאין העכו"ם יודעים לכתוב אמרינן מסתמא בזזו אותן. נמצאו תפילין בידי עכו"ם כשרים.

ו

אין לוקחין ס"ת תו"מ מן העכו"ם ביותר מכדי דמיהן כדי שלא להרגילן לגנבן ולגזלן. אבל בכדי דמיהן חייבים לקנותן (אפי' במקום שצריכין גניזה) ואם העכו"ם רוצה הרבה צריך לעסוק לדבר עמו בדברי רצוי אולי ישתוה עמו בכדי דמיו. ואם אח"כ עומד בדעתו. אז מניחן בידו (ט"ז) ואין לבקש מן העכו"ם שיתנם לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישלוכם למקום אבוד: