פרי צדיק, ראה ג׳

א

ראה אנכי נותן לפניכם היום פתח ראה לשון יחיד לפניכם לשון רבים. ובבעה"מ כ' ראה אנכי עשרת הדברות שפתח אנכי. ואח"כ אמר בבעה"ט את הברכה אשר תשמעו סופי תיבות תורה ע"ש. והוא שלא כסדר והענין ע"פ מה שכתב בס' יצירה (פ"ד) המליך אות ר' וכו' ויום ו' בשנה וכו' המליך אות ת' וכו' ויום שבת בשנה. והיינו דשבת הוא מעין עוה"ב א' מששים לעוה"ב כמו שא' (ברכות נ"ז:) ואות ת' מרמז לעוה"ב (כמו שנת' כ"פ ע"פ שאמר רבינו הק' זצ"ל מאיזביצא שסוף אותיות דעוה"ז הוא אות ש' ות' הוא מעוה"ב) לכן נברא בו השבת. והיינו דשבת שהוא כנגד מדת מלכות ומלכות פה תושבע"פ קרינן לה ותושבע"פ הוא מטלא דעתיקא שהוא אור הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ (כמו"ש תנחו' פ' נח) והוא כמו שא' (בפתח אליהו) כ"ע דאיהו כתר מלכות. וההכנה לזה הוא יום ו' שכנגד מדת צדיק יסו"ע ונברא בו אדה"ר שהוא הצדיק יסו"ע. ומצד השי"ת ההשפעה הוא כסדר תור"ה היינו דה' תתאה שהוא מדת מלכות בחי' כנס"י מקבלת ההשפעה ע"י ו' מדת צדיק יסו"ע שהוא יום ו' שנברא באות ר' כנ"ל. והוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מכ"ע שהוא הת' עד מ' מלכות. אך כאן מדבר מצד השתדלות האדם אז הסדר כמו הסופי תיבות את הברכה אשר תשמעו היינו שזוכין ע"י ה' תתאה שהוא בחי' יראה כמו שא' (זח"א ה' ב') שבת דמע"ש איהי יראה ושריא בה יראה. עי"ז זוכין לאור תושבע"פ שהוא מטלא דעתיקא שע"ז מרמז האות ת' שהוא מעלמא דאתי יום שכולו שבת וזה מרמז הס"ת מן את הברכה. ואח"כ אשר תשמעו היינו שנכנס היראה ללב שזה מורה לשון שמיעה שיכנס ללב וכמו שנא' שמעו ותחי נפשכם וכתיב מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. וזה זוכין מצד השי"ת שע"ז מרמז האות ו' בחי' קוב"ה ע"י הר' שהוא מ' צדיק שנברא בו יום ו' עי"ז זוכין שיהי' היחוד קוב"ה ושכינתי'. וזה שנא' ראה אנכי ראה עשרת הדברות אנכי בי' כתר (כמ"ש זח"ג רנ"ו ב') וזה זוכה רק היחיד לראות וזה ראה ל' יחיד נותן לפניכם היום שהד"ת נתנו לכל ישראל. ובפשוטו קאי אנכי על משה רבינו שאמר אנכי נותן וגו' וכמו שנא' אח"כ אל מצות ה' אלהיכם. והוא ע"ד מה שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. והיינו שהוא משה רבינו השפיע כח הראי' ליחידי סגולה שיזכו לראות הד"ת שהשי"ת משפיע והם בכח הראי' שלהם יכניסו הד"ת לכל ישראל (וכמו שנת' בפ' מסעי ועוד). וזהו ראה אנכי נותן שכח הראי' אנכי נותן לכם להכניס האור כי טוב לכל ישראל: