פרי צדיק, מוצאי יום הכפורים ט׳

א

לדוד ה' אורי וישעי. ואיתא במדרש (שו"ט כ"ז) ה' אורי בר"ה וישעי ביוה"כ דהנה איתא בתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה כד"א ויהי היום ובכל אתר ויהי לישנא דצערא. כי בר"ה הוא זה יום תחלת מעשיך ועל ראשית בריאת האור נאמר יהי אור אמנם כדי שיהי' נשפע בעוה"ז להמקבל נצרך להיות ע"י צמצום וזה ביום ר"ה שנקרא יומא תניינא וע"ז נותן העצה לישראל ביום ר"ה לתקוע בשופר כדי לאתערא ההוא שופרא עלאה שעי"ז באור פניך יהלכון כמו שהי' במ"ת שהי' הארות התגלות ע"י קול שופר חזק מאוד. וכמו שיהי' לע"ל התגלות הארתו ית' בשלימות כש"נ והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול וזהו ה' אורי בר"ה אמנם תיכף לאחר ר"ה נכסה האור הזה כדאיתא (ברע"מ אמור צ"ט:) הרמז בר"ה על ויקרא יצחק את עשו בנו הגדול לקטרגא וכו' ויעקב עשה מטעמים ביום הזה וקבל הברכות ויתן לך אלהים מטל השמים וגו' שהוא תכלית השלימות. ואחר כל זה ויהי אך יצא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצידו טען כמה טענות לקטרג כדאיתא בזוה"ק (שם) עד יוה"כ שנותן לו הדורן השעיר. ואז וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה וזהו וישעי ביוה"כ כי אז נעשה התגלות הישועה בפועל. ואח"ז נאמר ה' מעוז חיי הוא מרמז על חג הסוכות שאז נשלם התוקף והעוז לנפשות ישראל ע"י זמן שמחתינו כדאי' בזה"ק (שם) דקב"ה חדי בבנוהי ועי"ז נותן העוז בנפשות ישראל כש"נ כי חדות ה' מעוזכם ואח"ז נאמר אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח ואיתא במדרש ג"כ על יוה"כ בזאת יבא אהרן אל הקודש כי זאת הוא בחי' התגלות מלכות שמים בנפשות ישראל ונקרא כנס"י כד"א בזוה"ק זה וזאת בחד דרגא כי זה הוא הגלוי ומבורר לנגד עיני האדם וזאת היא בנוקבא כשנתקבל בנפשות ישראל והתגלות התקשרות הזה נעשה ביוה"כ בנפשות ישראל על כל ימי השנה ואיתא במד' פ' אחרי ע"פ בזאת יבא אהרן עשרה רמזים על תיבת זאת שהם נגד י"ס והשלשה ראשונים המה בזכות התורה בזכות מילה בזכות שבת הם נגד ג"ר מפני שג' קדושות אלו המה עצם התקשרות ישראל בהשי"ת מה שאין לכל האומות שייכות להם. כי תורה אסור ללמוד לגוי כמש"נ ומשפטים בל ידעום. ומילה הוא רק לזרע ישראל כידוע שערלי ישראל המה נקראים מולים בעצם משא"כ במולי עכו"ם ושבת ידוע שגוי ששבת חייב מיתה בכל אלו כמורה באצבע קדושת ישראל ע"י שהשי"ת שוכן במעמקי לבם ואח"כ הז' אחרונות שהם בהתגלות: