ספר החיים, ספר זכויות ג׳

א

הפרק הג'
רבותינו זכרונם לברכה חלקו כל התורה שבעל פה לששה סדרים וסמכו אותו על מקרא זה (א) של והי' אמונת עתך חוסן ישועת וגו' ואמרו עתך זהו סדר מועד. חוסן זהו סדר נשים. ישועות זהו סדר נזיקין כו'. כדאיתא בפרק במה מדלקין.

ב

ופ' רש"י חוסן זהו סדר נשים לפי שהבנים הנולדים מן האשה הן חוסנו של אדם וגבורתו ויותר נראה שנקראו חוסן לפי שצריך גבורה לכבוש אהבת האשה והבנים כדי ליסרם וליישרם אל הדרך הטוב וכן אמר הכתוב כאשר ייסר איש את בנו לא אמר כאשר ייסר אב את בנו שצריך שלא ינהג עמו כאב הרחמן רק כאיש בגבורתו.

ג

ולכן מה שאמרו ישועת זהו סדר נזיקין פי' רש"י לפי שעל ידי כך האדם נושע שלא יצטרך לשלם הזיקו גם פי' זה רחק מאוד ויותר נראה שמגיד שלא די במה שלא יזיק את חבירו רק צריך גם כן להושיעו ולכך נקרא סדר נזיקין ישועות והנך רואה שהדרשות הללו של מקרא זה אשר כל התלמוד נסמך עליו הוא דחוק ורחוק מאוד.

ד

ואפשר לומר שלפי שעיקר התלמוד אינו אלא שיהא תורה שבעל פה על כן ראוי גם כן שהפסוק שהוא נסמך עליו לא יהא רק כהררים התלויים בשערה והנכון בעיני (ב) שחכמי האמת רצו לסדר לנו ששה סדרי אלו לפי שמצאו ששה לימודיים בספרי שאר החכמות וכל זה כדי שנעקור מלבנו כל אותן החכמות החצוניות ונדבק לבנו בתורת השם יתברך לבד.

ה

הלימוד האחד הוא מענין האמונה אשר רבים יחשבו להתחכם מדעת עצמם ולידע מה יאמינו ובזה צללו במים אדירים והעלו בידם אמונ' רעות ונפסדות כדפירש לעיל וכנגד זה סדרו לנו סדר זרעים להגיד כי אין לנו ספק כלל באמונתינו ואין לנו לעסוק רק בתולדות האמונה שהוא סדר זרעים שכל מי שתורם תרומותיו ומעשרותיו כראוי בודאי איש אמונים הוא אחר שאין לו שום מכריח וגם אין מי שרואה אחריו אם הוא נותן כראוי או לא רק האמונה מכריחו לזה לפי שהיא מאמין ביוצר הכל שנתן לו ממון זה ושראוי לחזור וליתן לו משלו ובירושלמי מפרש גם כן שמאמין בחיי עולמים וזורע.

ו

ואין זה רבותא מה שזורע שאין לך שום שוטה בעולם שאינו יודע ומודה בתועלת הזריעה שאם לא נזרע אין לו מה לאכול אבל אין זריעה זו רק זריעה לצדקה שמאמין שכמו שטבע הארץ להוציא מגרעין חטה אחת כמה גרעינין כך הזורע לצדקה לא יחסר רק יוסיף וכל זה מתולדות האמונה.

ז

הלימוד השני הוא מענין המעוננים וחוזי הכוכבים שאומרים שעה זו טובה ושעה זו רעה וכנגד זה למדו אותנו סדר מועד לומר שאין לנו רק לעסוק בהלכות הזמנים הלכות פסח (ג) בפסח הלכות עצרת בעצרת וכו'.

ח

ואז בעשותינו רצון קונינו לשמור המצוה של הזמן גרמה לא יזיק לנו שום זמן מן הזמנים שהרי המן הפיל פור הוא הגורל ולא מצא בכל חדשי השנים שום מזל שהוא יותר קרוב להזיק כמו מזל של חודש אדר ואפילו הכי נמלטנו בו ולהיפך חודש אב שמזלו אריה שהוא כוכב יהודה עם כל זאת עונותינו גרמו שהמקדש שנקרא אריה שנחרב בחודש הזה להגיד שאין מזל לישראל וזהו שאמרו עתך זהו סדר מועד.

ט

הלימד הג' הוא אם יש שארית לנפש האדם לאחר המיתה אשר רבים פוקרים בזה עד שיאמרו שאין מעשה וחשבון בשאול.

י

וכנגדו למדו אותנו רבותינו זכרונם לברכה סדר הנשים לומר כי בנפש עצמה אין לנו ספק דהרי דומה ליוצרה ומה הוא טהור ונצחי אף הנפש כן.

יא

ואין לאדם להתעסק רק בקיום המין בזה העולם שיהא זיווגו בקדושה ובטהרה כדי שנוליד נפש זכה וטהורה וזה סדר נשים.

יב

הלימוד הד' במיני כשפים שהו מקור כל הנזיקים כנגד זה למדו רבותינו זכרונם לברכה סדר נזיקין לומר בעשותינו רצון קונינו לא יזיק לנו שום כשוף או מזיק.

יג

ואין לנו ליראה רק מהיזק אדם לאדם שאחר שהבחירה נתונה לו לאדם אין כאן שום מונע אם ירצה להזיק את חבירו ולכך הזהירונו חכמים זכרונם לברכה להרחיק אותנו מן הנזקין ואמרו שלא די שלא יזיק אדם לחבירו אלא אף יושיע לו וזהו שאמרו ישועות זהו סדר נזיקין.

יד

הלימוד החמישי מחכמת התכונה כדי לידע מרוצת הגלגלים והמרחק ונגדו סדרו לנו סדר קדשים כי המשכן תבנית מעשה הרקיע.

טו

הלימוד הששי התחכמות האדם בידיעת מציאת השם יתברך ובידיעת תאריו ובידיעתו העתיד וכיוצא בהם אשר הדרישה בהם סכנת נפש כדפיר' לעיל ולכך סדרו לנו כנגדו סדר טהרות ומדרגותיהם שהם רמוזים לפנימות אותה חכמה: