א השיר הזה יסד הגאון מוהר"ר חיים בר בצלאל ז"ל ה"ה מק"ק ורידבורג. ב האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. ג חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו הבשר אשר בו רוח חיים ד ישרים למוצאי דעת יראת ה' היא אוצרו הטוב לאדם בחיים ה יורה חטאים בדרך אשר ילכו בה לפני ה' בארצות החיים ו … להמשך קריאה
א פרק השמיני (א) והנה בכל יום ויום עומד מדת הדין ומקטרג עלינו לאמר מה נשתנו אלו מאלו ולמה יזכה אלו לברכת יעקב אביהם והם אינם עושים רק מעשה עשו ואחשב כי מפני קטרוג זה היתה סבה גדולה ועצומה מאת הי"ת שיהא יצחק מכוון בברכותיו אל עשו שאם היה מכוון ליעקב לא היתה הברכה מתקיימת … להמשך קריאה
א פרק שביעי והנה בבא עת לחננה ירדו הרחמים לעולם אע"ג שלא יזכו לכך (א) וזהו כוונת האגדה בפ' א"ט שאמר כיון שבא רחם בא רחמים לעולם פי' אע"ג שלא יזכו ובלבד שלא יהיו רשעים ממש דחלילה להאמין שהקב"ה יפליא לעשות לרשעים שכל האומר הקב"ה וותרן הוא יוותרו מעיו (ב) וגם מה שארז"ל באין ב"ד … להמשך קריאה
א פרק ששי (א) בביאור חסדי הש"י אשר ברוגז רחם יזכור לתת אותנו לרחמים לפני שובינו והנה אנחנו רואים שהתורה יאריך בדבר התוכחה ורובו אינו אלא כפל דברים בעלמא וכ"ז מחסדי הש"י כאלו תאמר נתחייבו בתוכחת מגילה ארוכה כך וכך דפין וכדי למעט בפורעניות כופל ענין אחד הרבה פעמים ובין כך ובין כך המגילה נתמלא … להמשך קריאה
א פרק ה' (א) בבאור אגדת שמצינו בבראשית רבה על שרתי במדינות שנעשו שרים לאדוניה' מעש' בהר הכרמל בגוי א' ששבה ב' תינוקות מירושלים והוליכם לפניו אמר חד לחבריה הנה גמל א' הולך לקראתינו והוא עוור בעין ימינו וטען שני משאות אחת של שמן וא' של יין וב' אנשים ההולכים אחריו האחד הוא ישראל והאחד … להמשך קריאה
א פרק רביעי והנה יש עוד תועלת מה שלא גלו כולם אל מקום א' (א) ונתפזרו בכל ד' פנות העולם שאם גלו למקום א' היה המקום ההוא נאבד באין יושבים משא"כ עכשיו שהם מפוזרים בכל העולם כולו שא"א לאבד את כל העולם בשבילם שכבר נשבע על קיומו גם אם היו כולם במדינה אחת יסכימו כולם … להמשך קריאה
א פרק שלישי (א) והנה נחזור אל הסבה הרביעית והוא שהגלות ענין הכרחי אל האמור שאינה ניכרת רק בגולה כענין שארז"ל כי במקדש היו עונין בשכמל"ו אחר כל ברכה וברכה ובגולה היו עונין אמן והטעם כי במקדש ראו עין בעין כי יש אלקים בישראל ע"י הניסים המפורסמים אשר הפליא ה' לעשות לעמו דבר יום ביומו … להמשך קריאה
א פרק שני (א) והנה יש אנשים החרידים אל דבר ה' ומואסים בארץ העמים אבל מ"מ לא ישמחו ג"כ כ"כ על הזמן ההוא של ביאת הגואל להיות הזמן ההוא איום ונורא ומי יכילנו מפני פחד הש"י ע"י חבלי המשיח ואימת קול תרועת מלחמות שיתעוררו אז בעולם וכל זה מפני מיעוט. ב אמונה כי לא יאמינו … להמשך קריאה
א פרק א' (א) גלות בא לעולם בשביל כמה דברים האחד בשביל ביטול תורה כדאי' במדרש על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמה"ש ולא פירשוהו עד שבא הקב"ה ופירשו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי הכוונה כי החכמים והנביאי וכן מלאכי השרת כולם חשבו שלא נאבדה הארץ רק בשביל כל התועבות … להמשך קריאה
א פרק י להיות כי עיקר התפלה הוא שידבק האדם מחשבתו במקום האמת ולהתרחק ממקום הטומאה (א) ע"כ אדבר ג"כ מענייני הכישוף והטומאה כדי שיתרחק ממנו האדם וכבר פי' כי רז"ל סדרו לנו סדר הנזיקין כדי להתרחק מחכמת הוברי השמים כי בעשותינו רצון קונינו אין לנו לירא משום כישוף או מזיק רק מהיזק בני אדם … להמשך קריאה
א פרק תשיעי ראוי היה להיות מצות ק"ס בקול גדול: (א) כדי לפרסם עול מלכות שמים בפרהסיא ואעפ"כ אינו רק בלחישה כדי שלא יקטרנו עלינו לומר עכשיו הם נראים כצדיקים וכל היום אינם מתקנאים קנאת הש"י וכבודו ואדרבה הם מחלצים תמיד ש"ש אבל בי"כ וכן לעתיד אנו מכריזי' אותו בפרהסיא כי אז אין שטן ואין … להמשך קריאה
א פרק שמיני מענייני התפילה שראוי לדקדק כל השנה כולה אחר ש"ץ הגון וזהו נוסח הברכ' המהולל בפי עמו משובח ומפואר בלשון חסידיו כלומר אע"ג שהקב"ה מהולל בפי עמו ותפלת הרבים חביב לפניו מאד מ"מ ביותר משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו העומדים בסודו (א) וביותר צריך לדקדק אחר ש"ץ הגון בימי התשובה ומיד אחר שירד … להמשך קריאה
א הפרק השביעי (א) יש שמתגאים על תשובתם וזהו דומה לאדם שגנב או רצח ונתחייב מיתה ונעשה בו חסד שלא נהרג אבל הוטל להביא אל גנזי המלך מידי שנה בשנה סך איזהו מעות ביום מיוחד לזכרון כדי שיכניע את לבבו הערל ויזכור את החסד שנעשה לו ולא יזיד עוד ואח"כ מתפאר על נתינת אותו המעות … להמשך קריאה
א הפרק השישי החוטא דומה לבן הבורח מאביו ופונה לו עורף ואחר כך מתחרט ונותן אל לבו לחזור ולשוב אל בית אביו וזהו לשון תשובה על שמתחיל לשוב אל אביו ומיד נקרא שב. ב אלא שמדרגת מדרגות יש כאן כפי שיעור המדרגות שיש מן הארץ עד כסא הכבוד ועל דרך הזה אמרו רבותינו ז"ל שהתשובה … להמשך קריאה
א פרק חמישי (א) ומטעם שכתבתי לעיל לא נקרא יום זה יום המשפט רק יום הזכרון לפי שעיקר הוא שישים האדם אל לבו להזכיר את יום הדין גם מה שאנו מזכירים בו את משפט היום וטעמי התקיעות הוא עיקר ולכך נדחו התקיעות בשבת מפני טעם קל דהיינו שמא יעבור את השופר ד' אמות בר"ה לפי … להמשך קריאה
א הפרק הרביעי (א) הנה משפטי ה' הוא כפי משפט כל דיני נפשות שכתבו רז"ל בפרק א' דיני ממונות הא' שאין מאמינים לתובע רק בעדים כשירים ובדרישה ובחקירה וזה שייך אף בדיני ממונות וכן במשפטי ה' לא יאמין היא יתברך אל המקטרג אא"כ יברר את דברי קטרוגו. ב ואע"ג שראה את ישראל שמסגלין עונות כל … להמשך קריאה
א פרק הג' בא וראה שלא כמדת בשר ודם (א) מדת הקב"ה. ב מדת ב"ו אם יש לו שום שונא אז כל מחשבתו להחליש את כחו כדי להפילו וכ"ש שאינו מלמדו להועיל לו והקב"ה שונא את חוטא זה ואעפ"כ הוא נותן עוז ותעצומות ומלמדו האיך יכול להמלט מידו שנאמר וה' נתן קולו לפני חילו וגו'. … להמשך קריאה
א פרק שני הנה פחד יום משפט אלהי יעקב גדול ונורא הוא ומי יכילנו ע"כ כל ערי הפרזים יראו לעמוד על נפשם ולהמלט אל עיר בצורה אשר שם בית המלך ומקדש מעט כדי להשגב שם בפני הצר הצורר בהתאסף ראשי עם יחד להרים ולהניף יחד על שכמם עול משא התורה והמצוה ועל זה אמרו רז"ל … להמשך קריאה
א פרק ראשון בס' הזוהר כ' צדיק הראשון בריבו ועל דא יהא לאקדומי קודם ר"ה ומזה אנו נוהגים להקדים ולהשכים (א) לומר סליחות ותחנונים בשבוע שלפני ר"ה ורמז לדבר כי תשחר א"ל אל רמז להשכמת השחר בחודש אלול וכתב עוד לא עביד קב"ה דינא עד דאכריז עליה וכן הוא אומר כי תקרב אל עיר להלחם … להמשך קריאה
א הפרק השביעי מה שארז"ל כל (א) המועדים בטלין חוץ מחנוכה ופורים לא שיתבטלו לגמרי וחלילה שיתבטל אפי' נקוד' א' מן התורה שהיא נצחית וכ"ש מועדי ה' אבל הכוונה כי היונים שביטלו כל מועדי ה' לא ביטלו חנוכה ופורים לפי שלא הקפידו עליהם לבטלם אחר שאינם מן התורה וגם אינם מועדים גמורים שהרי מותרים הם … להמשך קריאה
א פרק ששי (א) להיות מועדי ה' מכלל תענוגי האדם וכעת אזכיר כאן איזה חידושי' בעניני המועדי' וכבר כתבתי שרז"ל חברו לנו סדר המועד כדי לעקור מלבנו עניני הוברי השמים האומרים שעה זו טובה ושעה זו רעה אבל אנו אין לנו רק לעסוק בהלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת כו' ואז לא יזיק לנו שום … להמשך קריאה
א פרק חמישי (א) לפי שהצדקה היא פרנסת העניים ראוי לבאר כאן בחלק הפרנסה עניין הצדקה. ב הצדקה כוללת כל המצות כענין שנאמר וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו' והטעם לפי שעיקר הצדקה הוא מה שירחם האדם על נפשו עלובתא דא ושיזין אותה על ידי עשייתו הישר והטוב וכן מי שיורה חטאים בדרך התשובה … להמשך קריאה
א פרק הרביעי (א) צריך שיהא ביתו של אדם פתוח' לרווח' לכל האורח הבא ומבקש אכסנאי כי לא נקרא בית רק על שם בואו שם כדאמר בגמרא ואז הוא ב' של ברכה והוא בית רבתי שבה מתחיל התורה כי בית כזה וודאי הוא התחל' וסבה גדולה אל התורה על דרך שמח זבולין בצאתך והלמ"ד שבסוף … להמשך קריאה
א פרק השלישי וראוי לאדם לקרב שכיניו ומיודעיו אפי' הן עשירים יכניסם לפעמים לביתו כדי לכבדם וזהו מצות הכנסת האורחים שמנו חז"ל מכלל המצות שהאדם אוכל פירותם בעה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב שהנותן אכסניא לאורח הבא לא מיקרי הכנסת אורחים כי האורח מאליו הוא בא והוא לא הכניסו. ב (א) ומעתה אל תהא סעודת המריעים … להמשך קריאה
א הפרק השני ויהיה שלחנו של אדם נקי מכל לכלוך דאיהו סטרא אחרא ומ"מ צריך ג"כ ליתן חלק לאותו הצד (א) והם מים אחרונים שהם חובה בוודאי ואינו מברך עליהם דוודאי אינם בכלל ברכה ויין הסעודה יש שהיא לטובה ולברכה ויש שהוא לרעה ומסטרא דגפן סדום גפנם ולכך נוהגים כל שותי יין לענות לחיים אחר … להמשך קריאה
א פרק ראשון כתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי' ה' יחיה האדם בפ' זה יש להסתפק דרישא דקרא משמע שלא בא למעט רק כי לא על הלחם לבדו יחי' אבל פשיטא שגם הלחם הוא צורך האדם שהרי אנו רואים שא"א לו לחיות בלא לחם והיה ראוי א"כ לכתוב … להמשך קריאה