סוד ישרים, אחרון של פסח כ״ב

א

והשיאנו ה' אלהינו וגו'. היינו שאנו מתפללים שיעשה אותנו השי"ת כלי קיבול מחיים כלומר שיאיר לנו החיים בהגוף ובהדומם ועיקר החיים הוא המונא פי ה' כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון ס"ט) מסטרא דימינא איהי כליל ז' הבלים וכו' ולקבלייהו אמר דוד שבע קלין וכו' ועל אלין שבע אתמר כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם וכו' וכשמכיר האדם המוצא פי ה' המחי' את כל הדברים שהוא הכלל יתפשט אצלו ממילא אח"כ זה הכלל על כל הפרטים וזה החיים נמשך משורש הרצון ית' לזה אמר כאשר רצית וגו' כי ימי החג נקראים פני ה' כי בהם נתגלה מפורש הרצון ית' לזה יכולין כך להתפלל כמו שנאמר אתה וגו' גליתה את אזן עבדך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך וגו' (שמואל ב ז׳:כ״ז). קדשנו במצותיך. היינו שנעשה את המצות בחביבות ובחמימות כי מי שפועל אותם בקרירות המה עליו לעול ולמשא ומתעצל בעשיותן משא"כ כשפועל אותם בחמימות עושה אותם בזריזות ואין לו בהם שום טרחה ויגיעה כלל. ותן חלקנו בתורתך. היינו שנהי' עוסקים בתורה כמו מי שעוסק בתוך חלק שלו ולא כמו מי שעוסק בשל חלק אחרים וכאשר עוסק אדם בה כמו בתוך שלו יכול למצוא בתוך לבו כל הדברי תורה ומכיר הדברי תורה בכל מה שראו עיניו כי באורייתא ברא קב"ה עלמא ואין שום דבר שיהי' משולל דברי תורה. שבענו מטובך. היינו שעיקר השביעה שלנו יהי' מהטובת עין הניכר בהטובה ושמח נפשנו בישועתך וישועה הוא מלשון שעה היינו שיהי' ניכר איך שפונה השי"ת אצלנו וזאת ההכרה הוא עיקר שמחת הלב כדכתיב (ישעיהו ל׳:כ״ט) שמחת לבב הולך בחליל וגו' וטהר לבנו לעבדך באמת ואמת מבואר בזה"ק (נשא קל"ג:) תרין תפיחין היינו כי אמת הוא ההיפך לגמרי משקר ולצנות ומי שהולך באמת מנהיר נגדו השי"ת את הארת רצונו בבליטה מפורשת וזאת הבליטה נקרא תרין תפיחין. כה תברכו וגו'. איתא בגמרא (סוטה ל"ט:) כה בעמידה היינו שירדו הברכות לישראל בקומה שלימה כי כאשר יש קומה אזי מנהיג הדעת שבראש את כל האברים. יברכך ה'. ומבואר בזה"ק (עקב רע"א.) ברוך הוא מלשון בריכה ואמשוכיתח ממקור עלאה כלומר שימשכו הברכות לישראל מהמקור עלאה בלי שום אמצעי ע"ד שמצינו בגמ' (סנהדרין ל"ח:) המנותא בידן אפילו פראונקא לא קיבילני' ועל זה אמר וישמרך כי לקבל מהמקור בלי שום לבוש צריכין לגודל שמירה ובלי לבוש היא עיקר הארת פנים ית' וזה יאר ה' פניו אליך וכדכתיב השיבנו האר פניך ונושעה (תהילים פ׳:כ׳):

ב

ויחנך היינו כי מי שמראה לו השי"ת מדת חנינה אזי נתבטלו ממנו כל הטענות. ישא ה' פניו אליך וכמבואר בגמרא (ברכות כ:) וכי לא אשא פנים לישראל וכו' הגם שאמרו ז"ל (מגילה כ"ה.) שברכת כהנים נקרא ולא מתרגם מ"ט שכתיב ישא אכן באמת היא זה הנשיאות פנים ג"כ בשורת הדין ע"ד שאמרו ז"ל בגמ' (שם כ"ו:) אי לאו דהוי לי' הנאה מני' לא הי' יהיב לי' הדר הוי לי' מתנה כזבינו היינו כי מאחר שישראל עובדים כ"כ להשי"ת באהבה פשוטה מגיע להם הנשיאות פנים בשורת הדין ע"ד מאמרם ז"ל (ר"ה י"ז.) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו וכך היא השורת הדין כמאמרם ז"ל כל הנותן לעני מלא עומסו מחזיר לו השי"ת מלא עומסו אכן על זאת בעצמה יכול לפעמים להתעורר קטרוג מישראל בעצמם כי זאת הוא הדבר המסור ללב ומאן מפיס אם זה האדם הוא בלבו מבורר כ"כ שיהי' מגיע לו בשורת הדין נשיאות פנים על זה נאמר וישם לך שלום היינו שלא יוכל שום מקטרג לשלוט עליו: