מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר במדבר, פנחס: שבת בשבתו.

א

שבת בשבתו. שכל שבת יש לה קדושה מיוחדת והיינו דקדושת הפרשה שקוראים בו זהו קדושת השבת ובכל שבת קריאה מחודשת. ושמעתי בשם רבינו הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פרשת בא הוא כעין ימים ראשונים דפסח, בשלח ימים אחרונים דפסח, יתרו שבועות.
(פרי צדיק בא י"א)

ב

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. ושמענו בשם הרה"ק מפרשיסחא זצללה"ה שבשמיני עצרת הוא אושפיזא דשלמה המלך ע"ה, והוא על רמז כי תכלית הבירור והתיקון של כל הימים הקדושים בתשובה ותפלה נשלם בשמיני עצרת, ונתברר שכל מעשינו גם בדברים הגשמיים המה בקדושה. וזה ג"כ בחינת שלמה המלך ע"ה, שבו נתברר כל העסק של דוד המלך ע"ה שתקן הכל בכח תשובתו ותפלתו, כאמרם ז"ל (שבת ל'.) שאמר לו השי"ת בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע וכו' כשדבקו השערים וכו' ובאותו שעה חיה דוד, והיינו שנשלם בו בחינת דוד מלך ישראל חי וקיים כמו שיהיה תכלית הבירור בזה בימי משיח בן דוד לעתיד לבוא.
(פרי צדיק שמיני עצרת ל"ח)

ג

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. אמר אזמו"ר הג' הק' זצל"ה מאיזביצא שהארת הזווג משמיני עצרת אחר ימי החג הוא כענין הארת הזווג של ברכת שים שלום אחר תפלת שמונה עשרה. והענין הוא שבכל התפלה נחשב המתפלל כאילו עומד אחורי השכינה וכו' וכשמגיע האדם לברכת שים שלום אזי צריך האדם ליתן שלום ברישא לצד צפון שהוא שמאל דידיה, משום שהוא ימינו דקב"ה, כי כביכול ית' עומד אז נוכח פניו של המתפלל וכו', הרי שעיקר הזווג פנים בפנים נעשה דווקא בברכת שים שלום שהוא אחר הפירוד שמקודם שהיה בבחינת וראית את אחורי וחזית ית בתרי, וכן הם כל שבעת ימי החג בבחינת אחורי וכו' עד שמגיע שמיני עצרת אז מתחיל הזווג להנהיר פנים בפנים כמו הזווג של ברכת שלום בברכת שים שלום.
(סוד ישרים שמיני עצרת י"ח ד"ה וביאור)