מדרש פנחס, גבעת פנחס י׳

א

פעם אחת באתי לבית הרב החסיד הנ"ל בתענית אסתר בהיותו דר בק"ק אוסטרהא להשתעשע עמו לאפכוחי צערא דתעניתא ומצאתיו לומד הלכות מגילה והראה לי זכרונו לברכה דברי הש"ע או"ח הלכות מגילה סימן תרפ"ח ס"ב דכתב וכן הכפרים הנראין עמהם אפילו אינם סמוכים כגון שיושבים בהר או סמוכים אף על פי שאינם נראים כגון שיושבים בעמק כו', ודקדק הוא ז"ל הא לפי הנראה לכאורה בגמרא דאמר כרך וכל הסמוך לו כו' נראה אעפ"י שאינו סמוך דקאמר הש"ס כגון שיושבת בהר קאי על הכרך שהכרך יושב בהר, וכן למאי דמשני כגון שיושבת בעמק היינו שהכרך יושב בעמק ואם כן אמאי תפס הש"ע הענין בהיפוך שהכפרים הם יושבים בהר או בעמק, הן אמת דלענין דינא אין חילוק אבל על כל זה טעמא בעי למה תפס הענין כך, ואמר הוא זכרונו לברכה על פי מה דכבר צווחו בי' קמאי דקמאי וזה הט"ז הקשה כן על הש"ס דמקשה בשלמא נראה אף על פי שאינו סמוך משכחת לה כגון שיושבת בהר אלא סמוך אף על פי שאינו נראה היכי משכחת לה, ומשני כגון שיושבת בבקעה, ואמאי המקשן ידע מזה שיושב בהר ולא ידע מזה שיושב בעמק עד שהתרצן הוכרח לו לחדש זה, ואמר הוא זכרונו לברכה על פי פשוטו ודרך הטבע לתרץ זה, דהנה כרך הוא מוקף חומה והחומה הוא בכדי שלא יוכל השונא לכובשה ואם כן מצד השכל אין לעשות זה הכרך במקום עמק דאם כן מאי מועיל החומה הלא יעמוד השונא במקום הגבוה ויורה חיצים ובליסטראות לתוך העיר, ולכך אין עושין את הכרך אלא בהר במקום גבוה ולכל הפחות בארץ מישור וכן הוא באמת למראה עינינו שאין שום עיר מבצר בעולם בעמק, וזהו שהקשה המקשן בשלמא נראה אף על פי שאינו סמוך כגון שהכרך יושבת בהר, אלא סמוך אף על פי שאינו נראה היכי משכחת לה דכיון דעל כל פנים יושבת לכל הפחות בארץ מישור ולא בעמק כו' אם כן כיון שהוא סמוך אמאי אינו נראה, וחידש לו התרצן כגון שיושבת בעמק, ר"ל שהכפרים יושבים בעמק ואם כן אפילו הכרך יושב בהר אינו נראה, ומכל שכן כשיושב בארץ מישור, ואם כן לפי זה על כרחך גם הרישא דמיירי שיושב בהר גם כן איירי שהכפרים יושבים בהר דודאי רישא וסיפא מיירי בענין אחד ואם כן שפיר תפס הש"ע הענין כפי המסקנא:

הסבר על זכויות יוצרים

מדרש פנחס
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן