א
ואם השבח יתר על הוצאתו נוטל הוצאתו ושכר טרחו כו' כדין היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות כו' עי' בב"י שהביא לשון הגמרא ומ"ש תוס' עלה והנה מה שחילק רבי' בין שבח יתר על ההוצאה או איפכא הוא מדברי התו' הללו שזולתם לא מצאתי חילוק זה כ"א בדברי ר"י שכתב ג"כ האי חילוק בנתיב ל"א ח"א ע"ש והנה יש לתמוה על רבינו שכתב שנוטל שכר טרחו ועמלו כדין היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות הא התוס' כתבו שנוטלו כדין היורד ברשות וכן מסתבר דהא המזיק הוא שותף לכל הפחות בשבח שורו וקיי"ל דשותף אף שיורד שלא ברשות ואפי' בשדה שאינה עשויה ליטע דינו בשבח היותר על ההוצאה כדין היורד בשדה העשויה ליטע וכמש"ר סי' קע"ח וכ"ש פיטום שור זה דהוא כשדה העשויה ליטע דהא סתם שור לפיטום קאי ובפרט שור זה שהיה של מזיק וניחא בעיני המזיק לפטמו אף שזיכה רחמנא לניזק חלק בו מ"מ מסתבר דאף אם יאמר הניזק רצוני היה לרדיא ולא לפטמו בטלה דעתו אצל דעת המזיק כיון שהוא שלו וע"ק דלא הו"ל לרבינו לסתום דבריו ולכתוב כיורד שלא ברשות כיון שמחולקים המה בדין יורד שלא ברשות בין יורד לשדה העשויה ליטע דאז נוטל כדין שתל כמ"ש הרא"ש בפ' השואל דהיינו ששמין כמה אדם רוצה ליטול לעשות ענין כזה וכמבואר לעיל בסי' שע"ה ובין אם ירד לשדה שאינה עשויה ליטע דאז ידו על התחתונה ומאחר שכ"ר דנותן לו שכר טרחו ועמלו הו"ל לסיים ולכתוב כדין היורד לשדה שלא ברשות בשדה העשויה ליטע ע"כ נראה למחוק תיבת שלא ובפרט שמצאתי כן בשני ספרים של קלף ועמ"ש בפרישה של ישוב גי' תיבת שלא ודחייתו כתבתי בצדו ועוד היה נ"ל ליישב ולומר שרבינו ס"ל שזה דומה למה שאמרי' בפ' א"נ וכ"ר בי"ד סי' קע"ז ז"ל הנותן לחבירו בהמה בעיסקא שיחלוק עמו בגיזה ובולדות בדקה כ"ד חדש כו' עד ומשם ואילך נוטל חצי השבח שלו וחצי מחלק השני כיון שצריך לטרוח בשביל חלקו דאם בא לחלוק צריך להודיע לחבירו ואם לא הודיעו וחלק אינו כלום ועדיין שותפין כבתחלה ליטול כל א' החצי כו' נלמד מזה דכל היכא דלא חלקו ולא הודיעו לחבירו שאינו רוצה לעמוד עוד עמו בשותפות אינו נוטל חלק בחלקו ואף אם המתעסק חושב בדעתו שלא לעמוד עמו בשותפות חנם לאו כל כמיניה ועל כהא אמרו מאן פלג לך וכדאיתא שם ומסתבר לומר שאף שאינו נוטל חלק בחלק השני וכדין אריס ומתעסק מ"מ צריך ליתן לו שכר טרחו ועמלו ולא אמרו שם דא"צ ליתן לו שכר טרחו אלא היכא דנוטל חלק גם כחלק השני וזהו נמי כוונת רבינו כאן כיון דלא התרה המזיק בהניזק לאמר עסוק בחלקך כי אין [רצוני] לעסוק כו' הו"ל כמתעסק שלא הודיע לחבירו ושכר טרחו נוטל ולא חלק כחלק השבח הניזק ומש"ה סתם רבי' וכתב כדין היורד שלא ברשות ור"ל שלא ברשות שלא הודיעו שאינו רוצה לעסוק עמו בחנם ומיהו זה הוא דוחק דא"כ לא הול"ל כיורד לשדה חבירו שלא ברשות אלא הול"ל כדין שותף עוסק שלא ברשות ועוד דלא הול"ל כן אלא בסוף הבבא על מ"ש והניזק נוטל חלקו בשאר השבח דע"ז הול"ל כיון שלא הודיעו אין צריך ליתן למזיק מחלקו כלום וק"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.