א
אבל אם השביחה כ"כ עד שאם יטול חלק בשבח כו' מדסתם רבינו וכן כל הפוסקים ולא הזכירו שישלם לו חצי נזקו משמע דלא שקיל מזיק בשבת וגם לא משלם לו הנזק ויש לדרוש ולחקור מנין לדין זה גם ק' מש"ר שבמועד יטול ג"כ חלק בשבח מנ"ל הא לכן אעתיק לך בקיצור מקור דינים הללו ומתוכן יתלבנו דברי רבינו בב"ק דף ל"ד פליג ר"מ ור"י בקרא דומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון במאי איירי ר"מ סבר בשור שוה ר' שנגח שור שוה ר' ואין הנבילה יפה כלום שימכרו את החי ויקח הניזק ממנו את החצי דהיינו מנה דהיינו נמי ח"נ ומה אני מקיים וגם את המת יחצון פחת שפחתו מיתה מחצין בחי כלומר דנבילה לא שייכא גבי מזיק כלל אלא שמין את הנבילה כמה פחת דמיה עכשיו משעה שהיתה חיה ונותן לו מזיק כשיעור חצי הפחת ואם נגח שור שוה נ' לשור שוה מ' והנבילה יפה ך' והיה נזקא כ' ופלגא נזקא עשרה לא אמרינן דפלגי חצי חי וחצי מת ויטול ניזק בחי כ"ה ובמת י' שא"כ נמצא מזיק משלם יותר מח"נ שהזיק אלא חצי הפחת שפחתו מיתה נותן לו דהיינו י' שהוא חצי מכ' שפחתו מיתה ור"י ס"ל דודאי דין זה אמת אלא אי ס"ד שדין זה לבד רימז לן קרא בפסוק דוגם את המת יחצון א"כ לכתוב קרא ואת המת יחצון מאי וגם אלא לרבויי לך חד מילתא אחרינא שהמזיק יטול בשבח ששבחה נבילה משעת מיתה ואינך וקאמר שם ר' יודא השתא דאמרת חס רחמנא עליה דמזיק דשקיל בשבחא יכול שור שוה ה' סלעים שנגח לשור שוה מנה והנבילה יפה נ' זוז דנוטל מזיק חצי החי דהוה ב' סלעים ופלגא וחצי המת דהוא שש סלעים ורביע אמרת היכן מצינו מזיק נשכר דלא קאמר ר"י דמזיק שקיל שבח אלא היכא שצריך להוסיף עכ"פ בתשלומים זה את זה (וכעין מש"ר מועד משלם צ' ותם מ"ה) וכ"ת ה"מ היכא דאיכא פסידא לניזק אבל היכא דליכא פסידא לניזק יקח המזיק חצי ממה שהשביח דהיינו ה' זוז לכך נאמר שלם ישלם בעלים משלמין ואין בעלים נוטלים ר"ל במועד כתב רחמנא שלם ישלם דהיינו ב' תשלומים א' לתם וא' למועד לומר בעלים משלמין ולא נוטלין ע"כ שיטת הגמרא בקיצור עם פירש"י ונלמד ממ"ש דלולי קרא דשלם ישלם הו"א דלפעמים דירויח המזיק קמ"ל דלא אבל משמע דבכה"ג דהשביח הנבילה ואין לו הפסד לניזק עכ"פ אין צריך המזיק לשלם לניזק ח"נ דא"ל לא אפסדתיך כלום וגם מוכח מדקאמר בגמרא הנ"ל וכ"ת ה"מ היכא כו' אבל היכא דליכא פסידא לניזק כגון שור שוה ה' כו' והנבילה שוה ל' זוז ולא קאמר כגון שור שוה ה' סלעים ואחר הנזק לא היתה הנבילה שוה אלא ב' סלעים ועליו לשלם סלע וחצי ועכשיו בשעת העמדה בדין הוקרה הנבילה וחוזרת להיות שוה ה' סלעים ולאשמועינן דגם בכה"ג אין המזיק נוטל חצי שבח מאלו ג' סלעים שהשביח דהיינו סלע ומחצה ולהיות פטור מתשלומי ח"נ שחייב לניזק אלא לאו ש"מ דבאמת כל כה"ג דליכא פסידא לניזק מנכה זה נגד זה וא"צ לשלם לו ח"נ דמעיקרא וגם ממשמעות הדרש דהבעלים משלמין ולא נוטלין מוכח דוקא אין נוטלין הא למיפטר נפשייהו בהשבח מצי מיפטרי וא"ת היא גופא קשיא מנ"ל להגמרא למדרש הכי דלמא נדרש איפכא שלם ישלם דלעולם צריכים הבעלים לשלם מכיסם לצורך הנזק ולא מצי מיפטרי נפשייהו בהשבח מכל וכל וי"ל כיון דנלמד מיתורא דוגם דהמזיק זכה בהשבח דנבילה א"כ זה מיקרי תשלומין במה שהניח להניזק ליטול גם חלקו בשבח וא"כ ע"כ צריכין לדרוש משלמין ולא נוטלין ומדעיקר האי שלם ישלם במועד כתיב נלמד דגם במועד נוטל המזיק חלק בשבח וק"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.