דרישה, חושן משפט רצ״א:י״ג

א

לא העלה הוא לא מיבעיא כר רבינו מיירי כאן בש"ח דוקא אבל בש"ש כתב לקמן בס"ס ש"ג דבעלתה מאליה חייב ודע שגם המשנה דס"פ הפועלים דעלתה לראש ההר ופלוגתא דאביי ורבא דפ' המפקיד הנ"ל כולם איירי בש"ש אלא שרבינו למד מדין ש"ש לדין ש"ח כל חד לפי עניינו וכן מוכח באשר"י דשם בס"פ הפועלים על לשון המשנה דעלתה לראש ההר כתב ז"ל עלתה לראשי הצוקין הרי וה אונס והוא שתקפתו ועלתה ותקפתו וירדה כ"כ הרי"ף משום דמסקינן הכי בפ' המפקיד והקשה עליו הראב"ד דהא דמסקינן הכי היינו אליבא דאביי אבל רבא מוקי מתני' כפשטה דעלתה מאליה ונפלה פטור אע"פ שלא תקפתו דלא אמרינן איבעי ליה לתקופי אבל אם העלה חייב בנפילה ופטור במיתה ותירץ הרמב"ן דאביי ורבא מיירי אליבא דרבה ולרבא ודאי אם עלתה מאליה ונפלה פטור ורבא לטעמיה דאמר בהשוכר את הפועלים מאי הוה ליה למיעבד הא נטר כדנטרי אינשי אבל אנן דקיי"ל כר"פ דס"ל דהו"ל לעבורי חדא חדא בש"ש היא וכדקאמר להכי יהבי לך אגרא אבל בש"ח מודה ר"פ דפטור ש"מ דהמשנה ופלוגתתם ודברי הרי"ף הנ"ל כולם בש"ש היא ורבינו איירי כאן בש"ח ומש"ה כתב דאפילו לא עלתה בע"כ ונפלה פטור. ודברי הרא"ש הנ"ל הואיל ואתא לידן נימא בהו מילתא והוא דאין להקשות למה לא תירצו בקיצור דהרי"ף כתב דינו אהמשנה דאיירי בש"ש ובש"ש גם רבא מודה ול"פ עם אביי כ"א בשומר חנם דז"א דאם רבא מודה בש"ש מאי פריך לאביי מרישא דקתני עלתה ונפלה אמאי פטור היה לו לתקפה תיקשי נמי לנפשיה דהא המשנה בש"ש איירי ולמה פטר הרישא אלא ודאי רבא ג"כ בש"ש פליג ומשום דס"ל כרבה וכמ"ש הרמב"ן ומיהו התוס' יש לו שיטה אחרת ע"ש בד"ה א"ה עלתה נמי כו' ולדבריהם לק"מ להרי"ף דהא כתבו דגם רבא מוקי להמשנה בתקפתו ועלתה ותקפתו ונפלה וצ"ל דהתוספות ס"ל דגם רבא בכה"ג מודה ול"ד לעבורי חדא חדא ודוק: