דרישה, חושן משפט רצ״א:י״ב

א

העלה הבהמה לראש ההר לרעות שם ונפלה כו' כ"כ בספרים המדוייקים גם בס"י לרעות שם אבל בדפוס ב"י ליתא ונראה דמחקוהו משום דלא אמרו כן בגמרא אלא לאביי ולא קיי"ל כוותיה דשם בפרק המפקיד (בבא מציעא דף ל"ו) פליגי אביי ורבא בהך דפשע השומר ולא שמר כראוי ויצא לאגם כו' (שהביא רבינו לפני זה בסמוך) דרבא ס"ל דפטור דמ"ה מ"ל הכא כו' ואביי ס"ל דחייב דאמרינן בשינוי אוירא והבלא דאגמא קטלה ופריך על אביי מהעלה לראשי צוקין (פירש"י הרים חדים ומשופעים) ונפלה אין זה אונס וחייב הא מתה כדרכה פטור ואמאי לימא אוירא דהר קטלה א"נ אובצינא דהר (פירש"י עייפות וטורח המעלה) הב"ע שהעלה למרעה שמן וטוב (כדרך הרועים להעלות שם לרעות) א"ה נפלה נמי שהיה לו לתקפה ולא תקפה א"ה אימא רישא עלתה לראשי צוקין ונפלה ה"ז אונס איבעי ליה לתקפה לא צריכא שתקפתו ועלתה ותקפתו וירדה עכ"ל הגמרא הרי שדוקא לאביי הוצרכו לומר כן ולא לרבא וכ"כ שם בתוס' וא"ל דלרבינו לרבותא קאמר דאפילו העלהו לרעות מ"מ מיקרי פשיעה וחייב בשנפלה דמ"מ לא הו"ל לרבינו לסתום דהא אפילו לאביי אינו חייב בשהעלהו לרעות במרעה שמן כ"א כשהיה בידו לתקפה ולא תקפה כנזכר ועוד די"ל דאפילו בכה"ג אביי לא אמר כ"א בש"ש וכמ"ש בסמוך דאיירי בש"ש ורבינו דאיירי בש"ח מנ"ל דחייב בכה"ג כיון דלא פשע מתחלה בהעלותו מ"מ נראה דא"צ למחוק הספרים שכתוב בהן לרעות שם משום דודאי גם לרבא לא לחנם העלהו אלא שלאביי צ"ל שהעלהו לרעות שם במרעה שמן וטוב יותר ממה שהיה מרעה באגם וזה א"צ לרבא וזהו שדקדקו התוס' וכתבו דלרבא א"צ לומר דהעלה במרעה שמן וטוב וק"ל: