גנזי מצרים, הלכות ספר תורה כ״ו

א

בר מרתא פסק הלכה כמן דאמ' אף מוחק וכותב והוא ר' יהודה ומסתברא דהלכתא כמאן דאמ' תולין את השם וכמשמע התלמוד שר' יוסי הוא דהא קימ' לן בכל דוכתא דלא איפסיקא בה היל' בהדיא בפלוגתא דר' יהודה ור' יוסי שהלכה כר' יוסי ובזה המקום לא איפסיק לן הילכתא בהדיא לפיכך הדרינן לכללא ולא תיקשי לך מה שאמרנו שיש מי שהופך את דבריהם אע"פ כן על גירסא דרבנא אשי סמכינן שהוא בעל התלמוד דאלמלא קימ' ליה בקושטא לא הוה גריס הכי בבריתא ועוד מסתבר טעמיה דר' יוסי שאמ' תולין את השם שהוא טפי עאדיף מכתיבתו על המחק או על הגרד ועוד מסתייע טעמיה דר' יוסי שאמ' תולין את השם מדקימ' לן כי ציץ נזר הקדש היה השם תלוי בו ובמסכת דשבת בפ' במ' אש' יוצא' גרסינן ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב שתי אצבעות ומוקף מאוזן לאוזן וכתוב עליו בשתי שיטין קדש ל' מלמטה ויוד והי מלמעלה ובמסכת יומא בפרק טרף בקלפי ובמגלה נקראת גרסי בני מערבא נמי קדש ל' מלמטן והשם מלמעלן ועוד סתמא בבריתא דספרים תניא אין כותבין את השם לא על מקום המחק ולא על מקום הגרד ועוד ר' שמעון שיזורי מסייע ליה לר' יוסי דאמ' כל השם כולו תולין ולא אסר אלא לתלות מקצתו ואע"פ שדברי ר' שמעון שיזורי תלויין מכל מקום הוו להו תרי תנאי סוברין שמותר לתלות את השם ואי קשיא לך אהיא דגרסי בני מערבא במס' דמגלה טעה והשמיט את השם אית תניי תני תולה את השם ואית תניי תני מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול ופסק ר' זעיר רב חננאל בשם רב הלכה כמי שהוא אומר מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול ההיא לא קשיא מידי דהא ר' חננאל בש' רב הוא דפסק בגמ' דידן הל' כר' יוסי דאמ' תולין וההוא גירסא דירוש' לא סמכינן עליה דכל היכא דאיכא פלוגתא בין תרי אולפאני על גמרא דידן סמכינן ועל מה שפירשו בעלי תלמודינו כי הוא נכון ומסויים יתר מגמרא דבני מערבא והאי דחאזית דגמרינן [קצת] מגמרא דבני מערבא קצת הלכות התם ההוא במידי דלא פליג עליה גמרא דידן הילכך מכל מקום ההוא פיסקא דפסיקנא דתולין את השם פיסקא מעליא הוא ולא תזוז מיניה ועוד מסתייע האי סברא דתולין את השם ממאי דגרסי בני מערבא ר' זעיר רב חננאל בש' רב אם היה כגון אני ייי אלהיכם מותר פיר' מותר לתלותו למה מפני שהן שלש תבות או מפני שיש בו חול מה נפיק מן ביניהון אל אלהים ייי אין תאמר מפני שהן שלש תיביות הרי הן שלש תיביות ואין תאמר מפני שיש בו חול הרי אין בהן חול