גבורת אנשים נ״ט

א

כ"כ הר"ן שם (ד"ה ולענין הלכה) וז"ל, וקי"ל כרב המנונא דהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת דסוגיין בכולא תלמודא כותיה ומדמדמינן ליה למתניתין, ש"מ שלא להתירה בלבד נאמנת אלא אף ליטול כתובה, דומיא דמתני' דקתני יוצאות ונוטלות כתובה. ועוד שהרי מספר כתובתה נלמד שכך כותב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי כדתנן בהאשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, כ"כ הרמב"ן ז"ל בהלכותיו. מיהו איכא למימר דלית לן מדרש כתובה אלא בעיקר כתובה אבל בתוספת לא, וכיון דמש"ה מהימנא טפי כי אמרה גרשתני מכי אמרה השמים ביני לבינך, משום דגרשתני ידע בה בעלה ואינה מעיזה ובהשמים ביני לבינך דלא ידע בה מעיזה, שמעינן מינה דבאומרת אינו נזקק עמי כלל כיון דבעלה ידע בה, אפילו למשנה אחרונה מהימנא ויוציא ויתן כתובה, אפילו לא אתיא מחמת טענה דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה, שהרי גדולה מזו אמרו אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה. מיהו כתב ר"י ז"ל דדוקא כשהיא תובעת להתגרש הוא דאמרינן יוציא ויתן כתובה אבל תובעת כתובתה לא מהימנא, והביא ראיה מדאמר בפ' האשה רבה האשה שאמרה מת בעלי נאמנת, מת בעלי תנו לי כתובתי אינה נאמנת עכ"ל הר"ן.

ב

וכ"כ הרא"ש גופיה שם (סי' ח) וז"ל, והלכה כרב המנונא כו', וא"ת הא אמרינן בשלהי הכותב (כתובות פט.) גבי הוציאה גט אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן בשאין שם עידי גירושין דמגו דיכול לומר לא גרשתיה יכול לומר גרשתיה ונתתי לה כתובתה, והאיך יכול לומר לא גרשתיה כיון דמעיזה פניה לומר גרשתני ומהימנא, וי"ל כגון דהוי קטטה ביניהם דאז לא מהימנא כדאיתא בפ' האשה שלום, אי נמי מאחר שתובעת כתובתה אינה נאמנת דמחמת חימוד ממון היא אומרת כן, כדאמרינן בפ' האשה שלום באה לב"ד ואמרה התירוני לינשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובה, תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין אותה. והרמב"ם ז"ל כתב שנוטלת כתובתה מדמדמינן לה למתני' אלמא נאמנת אפי' לכתובה כדין משנה ראשונה. ואפשר דלא פליג על דברי ר"י שכתבתי דרוצה לומר כשלא תבעה כתובתה, עכ"ל הרא"ש. הרי להדיא דאף לענין כתובה נאמנת. ודוחק לומר דס"ל להרא"ש לחלק בין טענת גבורת אנשים לטענת גרשתני, דאין טעם לחלק כלל. ועוד שכל הפוסקים וגם הרא"ש גופיה בתשובה שהבאתי בסמוך סי' נ"ח מדמי להו להדיא להדדי לענין כתובה ולכל דבר.

ג

ועוד דמ"מ דברי הרא"ש בגרשתני סותרים זה את זה, שבתשובה כתב אף בגרשתני דאינה נאמנת לענין כתובה, ובפסקיו כתב דנאמנת וצ"ע. (שוב ראיתי בתשו' מהר"י ן' לב ספר ג' סי' ק"א שנתקשה ג"כ בדברי תשובת הרא"ש מכח פסקיו וכתב וז"ל ודוחק לומר דאין לו גבורת אנשים שכתב הרא"ש בתשובה היינו שאינו יורה כחץ עכ"ל. ולא הועיל כלום אפי' לקבל בדוחק, שהרי מ"מ דברי הרא"ש בגרשתני סותרים זה את זה וכמו שכתבתי).