א
ומה שחששו הרמב"ן והרשב"א להירושלמי (נדרים פ"א ה"ב) נמי לאו מילתא היא, דאדרבה לפי הבנתם בירושלמי צריך להגיה בירושלמי וכדאיתא בתשו' ריצב"א שבתשוב' מיימוני לספר נשים סי' ו' שהירושלמי מיירי בטענת אינו יכול, ומה דאיתא בירושלמי כמה דרחיקא שמיא מן ארעא כך תהא ההיא איתתא רחיקא מבעלה כו', מלת תהא טעות הוא וצ"ל כך ההיא איתתא רחיקא כו'. ואין זה נראה, ויותר נראה להשוות הירושלמי עם גמרא דילן, ואין כאן טעות סופר והכי קאמר, כך תהא ההיא איתתא רחיקא מבעלה מחמת שלא תלד לפי שאין יורה כחץ, וכעין מה שפי' רש"י בפירוש התורה בפ' בראשית (ב, כד) ודבק באשתו והיו לבשר אחד, הולד נוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד עכ"ל רש"י. וכן משמע להדיא מהערוך (ערך שמים) וסמ"ג סוף עשין מ"ח דף קכ"ח ע"ג שכתבו וז"ל, מפרש בירושלמי שצועקת על בעלה ואומרת כמה שהשמים רחוקים מן הארץ כך אהיה רחוקה ממך, לפי שאין שכבת זרעו יורה כחץ ואינו ראוי להוליד ע"כ לשונם. וגם בתשובת רמב"ן גופי' סימן קל"ט מסיק וז"ל אבל ה"ר נתן בעל הערוך פירש אף הירושלמי בטענת יורה כחץ כו'. ואף שבתשובת ריצב"א שם כתב וז"ל, ואף על פי שהייתי יכול לפרש הירושלמי כתלמוד שלנו וביורה כחץ, וה"פ כמה דשמיא רחיקא מארעא כך תהא ההיא איתתא רחיקא מבעלה לעולם לענין שלא תבנה ממנו לפי שאינו יורה כחץ, מ"מ אין הלשון נמשך לי אחר פירוש זה עכ"ל. מ"מ לפי מה שכתבתי הלשון נמשך כהוגן אחר פירוש זה. ומ"מ לענין דינא כתב בתשובת ריצב"א שם דנאמנת בטענת אינו יכול וכדמוכח בגמרא דילן. (שוב ראיתי בגמרא קדושין הנדפסת עם תוס' רי"ד יש שם בסוף המסכת קצת לקוטי דינים וכתוב שם וז"ל, כתב ריצב"א הטוענת אין לאישי גבורה והוא אומר שיכול אך שהיא מורדת נאמן, ואם הודה לה יוציא ויתן כתובה עכ"ל. ולא ידעתי מאין הוציא כן, כי לפי מה שכתבתי אדרבא דעת ריצב"א שהיא נאמנת). וגם מהר"ל ן' חביב בתשובה שם כתב שהירושלמי אינו חולק אתלמוד שלנו בדין דטוענת אינו יכול, והביא שם דברי הערוך והסמ"ג דלעיל, רק שאח"כ כתב דהירושלמי מיירי בטוענת שהוא מורד מתשמיש. ונ"ל דלא הוצרך לזה אלא להרמב"ם והרב המגיד פי"ד דאישות דין ט"ז דנראה להדיא מדבריהם שמפרשים הירושלמי כן, והוציאו מהירושלמי שבטענת מורד יעשו פשרה כו' עיין שם, וכן נראה להדיא מהשגת הראב"ד שם ע"ש, אבל לדעת שאר פוסקים א"צ לכל זה אלא יש לומר דהירושלמי מיירי בטוענת אינו יורה כחץ ממש כמו גמרא דילן וכמו שכתבתי.
הסבר על זכויות יוצרים
גבורת אנשים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.