סוד ישרים, יום ב' דפסח י״ד

א

שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' הנה זאת הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים והוא כמבואר בזוה"ק (אמור צ"א:) והי' שבעת ימים תחת אמו בגין לאתישבי' בי' ההוא חילא ואתקיים בי' ובמה יתקיים בי' כד ישרי עלי' שבת חד ואי לא לא יתקיים ועוד דאתייבש מזוהמא דאימי' ולבתר דאתקיים בי' ההוא חילא כתיב ירצה לקרבן וכו' היינו כי בזה הדבר שנדמה להאדם שיש לו בו איזה כח זה הדמיון נקרא זוהמא דאימא ומשולל בזה קנין ואיך יכול זאת להקריב וכדאיתא בזוה"ק (שמיני מובא לעיל) מאן דשדר דורון למלכא חמיתון דנסיב מבי מלכא ויהיב למלכא וכו' אכן כד ישרי עלי' שבת חד אזי משיג אדם הכרה בכל הדברים שאין לו בהם מצדו שום כח וזאת ההכרה הוא באמת עיקר הקנין של האדם בכל הדברים וממילא יש לו שפיר מה להקריב לה' ולכך הוא שבת הקדמה לכל המועדים ונאמר בתורה קודם פ' המועדים כי ענין מועדים הוא כדכתיב אשר תקראו אתם היינו שמסר השי"ת זה הכח הנהגה לישראל וכמאמרם ז"ל בגמ' (ר"ה כ"ה.) אתם אפילו מוטעין אתם אפילו מזידין וכמו שיעברו ישראל את החודש כך יהי' הנהגת עולם הזה וכענין שמצינו (בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב) בת שלוש שנים ויום אחד אין בתולי' חוזרין נימנו ב"ד ועוברו את החודש בתולי' חוזרים הרי שכל הנהגת העולם מסר השי"ת ביד ישראל לכך נאמר קודם כל המועדים פ' שבת להורות שכמה יש לו להאדם כח באשר תקראו אתם רק כפי שמכיר בקדושת שבת הקבוע וקיימא מצדו ית' כן מוסר לו השי"ת כח לקדש את הזמנים אשר תקראו אתם ומפאת אותה הכרה נקראו המועדים פני ה' כי באמת איך שייך לומר פני ה' הלא גמירי דאין למעלה לא ישובה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי (חגיגה ט"ו.) ואפילו בשמשיו נאמר וארבעה פנים לאחד וגו' אלא זאת הדרגא של הכרת אדם נקרא פני ה' כענין שאיתא בזוה"ק (בתוספות חלק ג' סימן ח') כל חד וחד מאבהן ידע לי' לקב"ה מגו דרגא דילי' ואחיד בי' בההוא דרגא אברהם ידע לי' לקב"ה מגו אספקלריא דילי' דאיהו מדת הגדולה מדת החסד וכו' יצחק ידע לי' בדרגא דגבורה וכו' וזאת ההכרה שיש לו לכל אחד כפי דרגא דילי' נקרא פנים ובמועדים יכול כל האדם להכיר שפיר כפי דרגא דילי' בהקדושה דקבוע וקי מא מצדו ית' ומפאת זאת ההכרה נקראו מועדים פני ה' וזהו נמי ענין מאמרם ז"ל בגמ' (מנחות ל"ה:) וראית את אחורי מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין וכו' ולהבין מאחר שלמעלה אין עורף מה הוא הענין הקשר של תפילין שהוא מאחוריו אלא שזה רומז על התקשרות שיש להשי"ת עם ישראל מאחוריו היינו בהעלם למעלה מתפיסתם כי תפילין עצמם רומזין על פני ה' היינו הארת ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל בהבנת תפיסת דעתם וקשר של תפילין שהוא מאחוריו רומז על התקשרות השי"ת עם ישראל בהעלם מאוד למעלה מתפיסת דעתם וגם זאת ההתקשרות שהוא בהעלם מאוד בבחינת אחורי הראה נמי הקב"ה למרע"ה אכן הארת המועדים הוא אשר תקראו אתם היינו שמנהיר השי"ת את האור בהבנת תפיסת ישראל לזה נקראו המועדים פני ה' ולכך נמי נאמר אחר פ' המועדים פ' הנרות כי כשמסר השי"ת כח הנהגה בתפיסת ישראל יכולין ח"ו לדמות שאורו ית' מוכרח בהתלבשות זאת התפיסה לזה נאמר פ' נרות אחר המועדים לרמז שידעו ברור שזאת ההתלבשות הוא רק רצון הפשוט ית' שחפץ להיטב לבריותיו: