סוד ישרים, יום א' דפסח כ״א

א

כתיב והי' שארית ישראל כטל מאת ה' אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם וגו'. הנה בזה החג מראה השי"ת החיבור מגשם לטל כי בפסח נתחלף הגשם לטל כי גשם מורה על השפעה היורדת ע"י עבודת אדם ועל זאת יש בכח האדם לבקש ולהתפלל כדאיתא בגמ' (תענית ד'.) כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן ויבוא כגשם לנו והקב"ה השיבה כהוגן אהי' כטל לישראל והוא כי טל מורה על רצון הפשוט בלי פעולת אדם לכן אין שייך להתפלל על זה ולכך שאלו כנסת ישראל ויבוא כגשם לנו אמנם השי"ת מצדו האיר אהי' כטל לישראל ומבואר (בתזוה"ק יז:) טל בגמטרי' יה"ו בלא ה' תתאה כי ה' תתאה מורה על עבודת אדם והשם יה"ו שהוא בגמטרי' טל מורה על עצמית רצון הבהיר ית' בלי שום לבוש. וזה הרצון הבהיר משולל לבוש הוא מתנת חלקו של משה רבינו ולזה הי' דורו של מרע"ה אוכלי מן כי ענין מן הוא כמבואר בזוה"ק (בהעלותך קנ"ה.) ועינו כעין הבדולח כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא חוורא דעינא דלעילא וכו' היינו דכליל מכל גוונים ובי' לית שום גוון כלל רק רצון הפשוט בלי שום לבוש. ולזה כל הארבעים שנה שהי' ישראל במדבר לא עשה רק פסח אחד בלבד כי זה הפסח הי' מנהיר שישראל עלו במחשבה למעלה מהעבודה ועל אור עליון כזה מורה טל שהוא ג"כ בלתי עבודת אדם ובזה הרצון הבהיר הנקרא טל נסתלק מרע"ה כדאיתא בזוה"ק (תרומה קנ"ו.) אמנם אחר שבאו ישראל לארץ ונכנסו ללבושי המצות וזה נקרא גשם כמו שנאמר על ארץ ישראל למטר השמים תשתה מים ואז התחיל יהושע לעשות את הפסח כי הפסח של יהושע מורה על הבירור שהוא על ידי עבודת ישראל בבחינת גשם ולכן הי' מהסתלקות מרע"ה עד ביאת הארץ ל"ט ימים כמנין ט"ל כי עד שהביאו את העומר אכלו את המן כדאיתא בגמ' (קדושין ל"ח ר"ה י"ג.) בז' באדר מת משה ופסק מן מלירד והי' מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן כדאיתא בגמ' (שם י"ג) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח דאקריבו עומר והדר אכלי וזה מורה על החיבור שיש מגשם לטל היינו שזכה ישראל בעבודתם לזה הרצון העליון הנקרא טל כלומר שמנהיר השי"ת אשר זה שישראל עלה במחשבה למעלה מעבודה הוא ג"כ על ידי פעולת עבודתם: