תרומה גדולה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——–

נאמר בתורה (דברים יח, ג-ה): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם… רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ [וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ] תִּתֶּן לּוֹ: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ, לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים".

והיינו, שהצטווינו להפריש תרומה, שהיא הנתינה הראשונה בסדר ההפרשה, ולוקח כלשהו מהפירות או מהתבואה, ואפילו בחתיכה קטנה מהפרי או בחיטה אחת יוצא ידי חובתו, ונותן את התרומה לכהן, והכהן אוכלה בקדושה. אך היום שכולנו טמאי מתים ואסור לאכול את התרומה, אין נותנים את התרומה לכהן, אלא שורפים אותה או עוטפים אותה בנייר ויניח באשפה. (ב"ש קפ)

מאחר ואסור לאבד תרומה טהורה בידיים, לכך יש לטמאות את הפירות קודם ההפרשה, על ידי שיזלף מעט מים על הפירות, ויגע בהם בידיו. (ב"ש קפד)

בזמנם שהיו טהורים, תקנו חכמים שלא יתנו חיטה אחת בלבד, כיון שאין זה מכבודו של הכהן לקבל מתנה כה זעירה, והמובחר ביותר היה לתת לכהן חלק אחד מארבעים שיש לו בשדה, [דהיינו 2.5% מכל הפירות], וזה הנקרא "עין יפה". ודרגה שניה, לתת לכהן אחד מחמישים, [דהיינו 2% מכל הפירות], וזה הנקרא "עין בינונית". ודרגה שלישית, לתת לכהן אחד משישים, [דהיינו 1.66% מכל הפירות], וזה הנקרא "עין רעה". ומכל מקום היום שבלאו הכי שורפים את התרומה, מפני שכולנו טמאי מתים, די להפריש כלשהו כעיקר דין התורה.

תרומה "גדולה"

ולמה נקרא שמה תרומה גדולה? בארו רבותינו, כי מאחר ומדין תורה די להפריש אפילו חיטה אחת, נמצא אפוא שהתרומה היא תרומה קטנה מאוד, אלא שבלשון "סגי נהור", כדי לכבד את מצות התרומה, קוראים לה "תרומה גדולה". כיוצא בזה, אנו קוראים לקידוש של שבת בבוקר "קידושא רבה", דהיינו קידוש גדול, ואף על פי שבאמת הוא קידוש קטן, שמברכים רק ברכת 'הגפן', ולא מוסיפים ברכה כמו בקידוש הלילה, מכל מקום בלשון "סגי נהור" קוראים לו קידוש גדול, כדי לכבדו, הוא הטעם כאן, כדי לכבד את התרומה, קוראים אותה "תרומה גדולה".

מן המוקף – צריך להפריש תרומה "מן המוקף" – שהחלק המופרש יהיה בסמוך עם הפירות שמהם מפרישים, ולכן:

* יניח את הפירות כולם באריזה אחת.

* אם הפירות נמצאים בכמה אריזות, יקרב את כל האריזות שיגעו זה בזה.

* אם הפירות נמצאים באריזה פתוחה, יקרב את החלק המופרש שיגע באריזה.

* אם הפירות באריזה סגורה [כגון קופסת שימורים], יפתחה ואחר כך יפריש. ואם יש חשש שיתקלקלו, רשאי שלא לפתחה.

* אם הפירות ללא אריזה כלל – די שיהיה החלק המופרש באותו חדר עם הפירות.

אם טעה והפריש תרומה שלא מן המוקף, הפירות מותרים באכילה. ובשעת הדחק, כגון בערב שבת שהזמן מצומצם או כדי להציל את אחרים מאיסור טבל, רשאי להפריש שלא מן המוקף. (ה"ה מה מו. ב"ש קעו)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה

מנחם אב התשס"ז

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5