תפילה קודם הלימוד ובתוך הלימוד

——–

אין הדברים אמורים רק לגבי תפילה. זוהי נקודה שחייבת להקיף את האדם לאורך כל סדר יומו.

אדם ניגש ללמוד. מהיכן הוא חושב שיוכל להבין את הגמרא? ראשית כל כפשוטו, הרי גם כל אדם שלומד, נתקל לפעמים בקושיות ובאי הבנות. אבל יותר מכך: אם הבריאה מתהווה בכל רגע ורגע מחדש, זה שלפני רגע הוא היה חכם, אינו מחייב שגם רגע אחרי כן יהיה חכם! הרי הוא מכיר מספיק אנשים שכשבאים לפתוח גמרא הם אינם מבינים מילה אחת מהכתוב בה! אלא מאי? הוא התרגל לכך שהוא מבין. שאתמול הוא למד והבין, שלשום למד והבין, ממילא גם היום יבין.

זוהי מחשבה שנובעת מהרגשה שהבריאה אינה מחודשת. אם אדם חי בהרגשה פשוטה של "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", הוא לא בטוח בשכל שהוא קיבל אתמול, אלא הוא מרגיש שבכל יום ויום הוא נצרך להתפלל "פתח לנו שערי חכמה, שערי בינה, שערי דעת", לא רק ביחס לתוספת חכמה – להבין מה שאתמול הוא לא הבין – אלא אפילו ביחס למושכלות הפשוטות, ואף הפשוטות ביותר!

ידועים הרבה מעשים על צדיקים שהיתה להם נפילת המוחין ולא יכלו ללמוד, כפשוטו! חוץ מלומר א' ב' ולהתפלל כמו תינוק הם לא הצליחו ללמוד דבר!

כך ארע עם הבעש"ט בשעה שהגיע לארץ הקודש, שנפל ממדרגתו והגיע לשפל מוחין של יהודי פשוט! ומה היתה נקודת התקוה שלו באותה שעה קשה? – שהוא הרגיש שהשפל של לפני רגע לא מחייב כלל את הרגע הבא! כשם שאתמול הוא היה הבעש"ט והיום הוא יהודי פשוט, כך בדיוק יכול הגלגל להתהפך בחזרה, ומחר שוב יהיה הבעש"ט. אבל – אין זה הבעש"ט של אתמול. בכל רגע ורגע זהו יצור חדש של בורא העולם! [דברינו כאן לפי פשוטו, אולם בעומק נודע שנגלה לו רבו, אחיה השילוני, והראה לו היכן הוא ניצב במסעו זה מתוך מ"ב המסעות].

כשאדם חי בכזו הרגשה פשוטה, הוא מרגיש שבכל רגע ורגע הוא זקוק לבורא עולם. לדוגמא: הוא מתיישב ללמוד. הוא איננו בוטח ולו לרגע קט שהוא יבין. עוצר הוא את עצמו להתבוננות, ואז פונה לקב"ה ואומר לו: "רבונו של עולם, אני יהודי, בנך אהובך. ציווית אותי לעסוק בדברי תורתך הקדושה, וחפץ אני לעשות רצונך! אנא ממך, תן לי את הזכות להשכיל ולהבין את דברי התורה שאני לומד". זוהי הגישה הפשוטה שעימה צריך אדם לגשת ללימודו.

ובכן, הוא מתחיל ללמוד. עוברות כמה דקות, והוא נתקל בקושיא. מתבונן, מנסה להבין – ועדיין הדברים אינם מובנים כל צרכם. כאן עליו לעצור את עצמו, ולדבר עם הבורא ית' – במחשבה או בדיבור: "רבש"ע, התורה היא תורה שלך, ואני רוצה להבין אותה על מנת לעשות לך נחת רוח. אנא, זכני שאשכיל ואבין את דברי תורתך!"

ההרגש הפשוט שעליו להרגיש הוא, שכל קושיה שהוא אינו מבין – הרבש"ע עשה הרגע שהוא לא יבין! והפתרון שיוכל להבין נעוץ באותה נקודה שהקב"ה יתן לו להבין! לא ידיעה שכלית, אלא הרגש פשוט שבפשוטים, שהקב"ה מהווה את הבריאה בכל רגע.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א

ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5