תפילה על חבירו

——–

יט. כשם שאם חברו זקוק לעזרתו הגופנית מחוייב לסייעו משום ואהבת לרעך כמוך, כן הוא הדין שאם חברו זקוק לעזרתו הרוחנית מחוייב לעוזרו ולתומכו משום ואהבת לרעך כמוך. ולכן אם חברו חולה וזקוק לרחמי שמים, חובה להתפלל עליו לרפואתו. והוא הדין כשמבקשים בסוף התפילה לומר שני פרקי תהילים לרפואת איזה חולה, מחוייב לאומרם יחד עם הציבור, וגדרי חיוב זה התבארו לעיל (סימן ג סעיפים ד-יב).

{(((חובת תפילה על חבירו בעת צרה)))

יט. א. שנינו בברכות (יב ע"ב) כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא. ופסקו גמרא זו הראבי"ה (ברכות סימן מב) והאגודה (ברכות שם) ובפסקי ריא"ז (שם) וכ"כ באהבת חסד (ח"ג פרק שמיני ד"ה עוד) עוד יש בעניני החסד שתלוי בדיבור, כמה דברים, היינו להתפלל על החולה שירפאהו השם, שזהו הכל בכלל ביקור חולים שהוא גמילות חסדים וכו'. והוא הדין צער אחר שיש לאדם, שהוא בתוך צרה ומצוקה, ואפילו אם אותו פלוני בעצמו אינו יודע מזה, וכענין שמצינו שאברהם התפלל על אנשי סדום שלא יהפכו, וכל שכן על ישראל. עכ"ל. וכן כתב בספר ארח מישרים (סימן ג סעיף ב) כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא. והראה שם ש"חבר" היינו גם ת"ח לע"ה. ועוד הביא מקומות רבים בש"ס שמצינו שהתפללו על הנזקקים ע"ש. וכן פסק בשו"ת בצל החכמה (ח"א סימן סז אות ג) ועוד לו (ח"ג סימן לג אות ב). גם בשו"ת משנה הלכות (חי"ג סימן ריא ד"ה ולא זאת) כתב אודות מי שבאו עליו יסורים ו"זל, ולא זאת אלא דגם לאחרים מצוה להתפלל מיד שרואה אדם מישראל ביסורין. ובגמ' ברכות (דף יב) אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב, כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא וכו'. ואם לא התפלל והיה בידו להתפלל עליו, נראה דהוה בכלל לא תעמוד על דם רעך. עכ"ל. [אולם שאר ראשונים לא הביאו גמרא זו, ועיין בזה להלן.] וכ"כ בשו"ת אדרת תפארת (ח"ה סימן סו אות ו, וח"ד עמ' רכז) שיש חיוב להתפלל על חולה, דהוי מצוה שא"א להעשות ע"י אחרים. והביא עוד שבשו"ת משנה הלכות (חי"ד ס"ס קסט) כתב שבכה"ג אינו ביטול תורה. ע"כ. ועע"ש. וכ"כ בספר לרעך כמוך (חלק ואהבת לרעך פ"ג סעיף לז) מצוה להתפלל על חברו הזקוק לרחמים, ומקיים בזה מצות ואהבת לרעך כמוך. אדם הנמנע במצב זה מלהתפלל על חברו, כינוהו ח"זל חוטא. ומקורו מברכות (יב ע"ב) כל שאפשר לו וכו'. ועוד מספר חסידים (סי' ריח) שבסמוך. ועוד כתב בספר חסידים (סי' תקל) שיש יסורין שבאים על האדם על שנמנע מלהתפלל על בני אדם. ובערוך השלחן (או"ח סי' רטו) כתב שבעניית אמן על מי שברך מקיים מצות ואהבת לרעך. ועוד הביא בספר לרעך כמוך (חלק ואהבת לרעך פ"ט סעיף יב והלאה) מספר חסידים (סימן שמט) דאם חלם חלום רע על חבירו אם יתענה יקיים ואהבת.

וכתב בספר חסידים (סי' ריח) שיתפלל על חבירו בעת צרתו כשחברו התפלל עליו בצרתו, שנ' ואהבת לרעך כמוך. עכ"ל. ועוד (בסי' תקנג) כתב, להצטער בצער השני, ולחשוב אילו אני הייתי בצער זה, ואז להתפלל עליו, ותפילתו תענה. וכ"כ בספר ארחות צדיקים (שער השמחה ד"ה לכן) ו"זל, לכן כל איש, אשר רצונו רצון האלהים, יצטער על שאין נעשה רצון השם. ואפילו על שונאו יתפלל אדם שיעבוד לבורא יתברך. ויכוין בתפילתו בברכת אתה חונן, ובברכת השיבנו, ובברכת סלח לנו, על כל ישראל, אוהביו ושונאיו, וכן בכל הברכות. כי איך ייתכן שיתפלל רופא חולי, ושאר הברכות, והוא לא חפץ שחבירו יתרפא או יתחכם. ועבור שזה היצר הוא רגיל מאד בלבבות בני אדם, ואין מרגיש בענין הזה, לכן נכתב להזהיר יראי השם להכין לבם לאלהים בכוונה שלימה אמיתית, לשפוך נפשם נוכח פני השם על כל ישראל, אוהביו ושונאיו, ובזה יקיים (ויקרא יט,יח) ואהבת לרעך כמוך, וטהר ידים יוסיף אומץ (איוב יז,ט). עכ"ל. ולהדיא שבתפילה על רעו מקיים מצות עשה דבר תורה דואהבת לרעך כמוך. ומהרח"ו (ריש שער הכוונות ד"ה קודם) כתב גבי קבלת מצות ואהבת לרעך כמוך ו"זל, ואם יש איזה חבר מהם בצרה, צריכים כולם לשתף עצמם בצער, או מחמת חולי, או מחמת בנים ח"ו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו, ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי "זל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו. עכ"ל. וכתב החת"ס (במאמר פתוחי חותם הנדפס בשו"ת חת"ס ריש חלק יו"ד סוד"ה ועל ענין) כי כל האדם ישתדל להטיב דרכי בני אדם, כדי שישמח ה' במעשיו. ויאהב כל אדם השלמת נפש חבירו כשלימות עצמו. ועל זה אמר ר' עקיבא כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך, בתורה דייקא. כלל ויסוד גדול בלימוד התורה שיאהב שלימות חבירו כנפשו, ואהבת לרעך כמוך, וכה יהיה תשוקת השלם לראות בשלימות כל העולם, ויהיה תפילתו שכל יושבי תבל מקטנם ועד גדולה ידעו את ה', כמו שהתפלל משרע"ה מי יתן והיה כל עם ה' נביאים. עכ"ל. וכן בפלא יועץ (ערך אהבת איש לאשה ד"ה ומכלל) כתב שבתפילה על רעו יש משום אהבת הבריות.

(((ראיה מביקור חולים)))

ב. והכי חזינן בדין ביקור חולים דכתב הטור (יו"ד סימן שלה) ומצוה גדולה היא לבקר, שמתוך כך יבקש עליו רחמים, ונמצא כאילו מחיה אותו. וגם מתוך שרואהו ומעיין בענינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו, ועושה שיכבדו וירבצו לפניו. והב"י הראה מקורו מפרק אין בין המודר (נדרים מ ע"א) [ו"זל הגמרא, כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות. מאי גרמא, וכו'. אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות. ע"כ.] והביא את דברי הרמב"ן בתורת האדם (עמ' יז) דכתב, שמעינן מהכא דביקור חולים כדי שיכבדו וירבצו לפניו ויעשו לו צרכים הצריכים לחליו, וימצא נחת רוח עם חביריו. ועוד כדי שיכוין דעתו לרחמים ויבקש עליו. הלכך המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים מצוה זו. עכ"ל. ובשלחן ערוך (יורה דעה סימן שלה סעיף ד) פסק ו"זל, אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום, מפני שכל חולה מיקל עליו חליו בבקר, ולא יחוש לבקש עליו רחמים. ולא בג' שעות אחרונות של יום, שאז מכביד עליו חליו ויתייאש מלבקש עליו רחמים. הגהה, וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצוה. (סעיף ה) כשמבקש עליו רחמים, אם מבקש לפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה. ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקדש. עכ"ל. ועוד בהמשך (סעיף ח) שמי שיש לו חולי מעים וכדו' נכנסים בבית החיצון ומבקשים עליו רחמים. ופסק כן האהבת חסד (ח"ג פ"ג ד"ה עוד אות א) וכ"כ בספר חסד לאברהם (סימן א סעיף ד, וסימן יב סעיף ב, וסי' יג סעיף מח). וכ"כ בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' רכג) גבי מצות ביקור חולים בטלפון דיש חילוק בין תפלה לשאר ענינים, שבשביל תפלה היא מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, דאף שגם אחרים יתפללו מ"מ עדיף כשיש עוד מתפללים עליו. ובשאר ענינים היא מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. ונ"מ לדינא לענין הא דאמר במו"ק (דף ט) עיי"ש. עכ"ל. [כוונתו ממצוה שיכולה להעשות ע"י אחרים כשעסוק בלימוד תורה.]

(((ביקר חולים ולא התפלל עליהם)))

ג. ודין בקשת רחמים הוא לעיכובא במצוה זו, וכמו שהראה הב"י שם בשם הרמב"ן בתורת האדם (מוסד הרב קוק עמ' יז) הלכך [מהגמרא נדרים מ ע"א] המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים מצוה זו. וכן פסק הרמ"א (סעיף ד). ובספר זכרון יצחק (טהרני פ"א הע' 29) הביא שכן פסק גם המהריק"ש בהגהותיו ערך לחם (יו"ד סימן שלה אות א) ובספר יוסף אומץ (יוזפא עמ' רכג). ע"כ. ואולם בספר אהבת חסד (ח"ג פרק ג עוד איתא בשלחן ערוך) כתב, כשמבקרו יזהר לבקש עליו רחמים אחר כך, ואם בקר ולא ביקש, לא קיים מצוה כדין. עכ"ל. ומבואר שקיים מצוה אך לא כדין. וזה לכאורה נסתר מדברי הרמב"ן. ובספר דברי סופרים (פ"א סעיף מה) הכריח כאהבת חסד, שהרי בשבת התירו ביקור חולים, אע"פ שאסור לבקש רחמים, ועל כן ביאר שזו גם כוונת הרמב"ן גופיה, דיש כמה חלקים במצות ביקור חולים, והאחד הוא בקשת רחמים, ואם לא ביקש הרי שחלק זה לא קיים כלל. ובאים דברי החפץ חיים יחד עם הרמב"ן. ודפח"ח. וכן מבואר שהבין בספר גשר החיים (פרק א סעיף ג) דכתב, ומי שבקר את החולה לא לתועלתו [של החולה], ולא להתפלל עליו, אין זו ממצות ביקור חולים. עכ"ל. והרי שחילק את המצוה לשנים, עזרה לחולה ותפילה עליו, וא"כ הבין את הרמב"ן שבחלק זה לא יצא יד"ח. ומעתה אחר שביקור חולים הוא חובה וחלק מהחיוב הוא תפילה על החולה, מינה יש ללמוד לכל תפילה על חולה שהן חיוב, ואתי שפיר עם הגמרא דלעיל שמי שיכול להתפלל ואינו מתפלל נקרא חוטא. ומה שרוב הראשונים לא העתיקו גמרא זו, זאת היות וזה יוצא מדין ביקור חולים.

והגדרים ההלכתיים של חיוב תפילה על חבירו בעת צרה או חולי לא יבואו ולא יהיו, הם לפי גדרי ואהבת לרעך כמוך, דוקא היכא שהשני זקוק, ודוקא שלך אינו מפריע לסדר חיים, ולא שיהיה בכך הפסד ממון או מניעת רווח. ושאר תנאים הנזכרים לעיל (סימן ג סעיפים ד-יב).}

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5