תזריע ליל שישי תורה – חק לישראל

——–

צרוף יִהִוִהִ

(יט) וְהָיָ&#1438ה בִּמְק&#1444וֹם הַשְּׁחִין&#1433 שְׂאֵ&#1443ת לְבָנָ&#1428ה א&#1445וֹ בַהֶ&#1430רֶת לְבָנָ&#1443ה אֲדַמְדָּ&#1425מֶת וְנִרְאָ&#1430ה אֶל-הַכֹּהֵֽן: וִיהֵי בַאֲתַר שִׁחֲנָא עַמְקָא חַוְרָאאוֹ בַהֲרָא חַוְרָא סַמְקָא וְיִתַּחֲזִילְכַהֲנָא:

או בהרת לבנה אדמדמת. שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם:

(כ) וְרָאָ&#1443ה הַכֹּהֵ&#1431ן וְהִנֵּ&#1444ה מַרְאֶ&#1448הָ&#1433 שָׁפָ&#1443ל מִן-הָע&#1428וֹר וּשְׂעָרָ&#1430הּ הָפַ&#1443ךְ לָבָ&#1425ן וְטִמְּא&#1447וֹ הַכֹּהֵ&#1435ן נֶֽגַע-צָרַ&#1445עַת הִ&#1430וא בַּשְּׁחִ&#1445ין פָּרָֽחָה: וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא מֶחֱזָהָא מַכִּיךְמִן מַשְׁכָּא וּשְׂעָרַהּ אִתְהַפִיךְ לְמֶחֱוָרוִיסָאֵבִינֵהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הִיאבְּשִׁחַנָא סְגִיאַת:

מראה שפל. ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנוניתו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל:

(כא) וְאִ&#1443ם | יִרְאֶ&#1443נָּה הַכֹּהֵ&#1431ן וְהִנֵּ&#1444ה אֵין-בָּהּ&#1433 שֵׂעָ&#1443ר לָבָ&#1428ן וּשְׁפָלָ&#1445ה אֵינֶ&#1435נָּה מִן-הָע&#1430וֹר וְהִ&#1443יא כֵהָ&#1425ה וְהִסְגִּיר&#1445וֹ הַכֹּהֵ&#1430ן שִׁבְעַ&#1445ת יָמִֽים: וְאִם יֶחֱזִנַהּ כַּהֲנָא וְהָא לֵיתבַּהּ שֵׂעָר חִוָר וּמַכִּיכָא לֵיתָהָאמִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמַיָא וְיַסְגְרִנֵהּכַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין:(כב) וְאִם-פָּשֹׂ&#1445ה תִפְשֶׂ&#1430ה בָּע&#1425וֹר וְטִמֵּ&#1447א הַכֹּהֵ&#1435ן אֹת&#1430וֹ נֶ&#1445גַע הִֽוא: וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵף בְּמַשְׁכָּא וִיסָאֵבכַּהֲנָא יָתֵהּ מַכְתָּשָׁא הִיא:

נגע הוא. השאת הזאת או הבהרת:

(כג) וְאִם-תַּחְתֶּ&#1436יהָ תַּֽעֲמ&#1444ֹד הַבַּהֶ&#1448רֶת&#1433 לֹ&#1443א פָשָׂ&#1428תָה צָרֶ&#1445בֶת הַשְּׁחִ&#1430ין הִ&#1425וא וְטִֽהֲר&#1430וֹ הַכֹּהֵֽן: (ס) וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בֶּהַרְתָּא לָאאוֹסֵפַת רֹשֶׁם שִׁחֲנָא הִיא וִידַכִּנֵהּכַּהֲנָא:

תחתיה. במקומה: צרבת השחין. כתרגומו רושם שיחנא, אינו אלא רושם החמום הנכר בבשר. כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חמום, כמו (יחזקאל כא ג) ונצרבו בה כל פנים, רייטרי"ר בלע"ז : צרבת. ריטריימינ"ט בלע"ז :

(כד) &nbspרביעי – שני במחוברין&nbsp&nbspא&#1443וֹ בָשָׂ&#1428ר כִּי-יִֽהְיֶ&#1445ה בְעֹר&#1430וֹ מִכְוַת-אֵ&#1425שׁ וְהָֽיְתָ&#1438ה מִחְיַ&#1443ת הַמִּכְוָ&#1431ה בַּהֶ&#1435רֶת לְבָנָ&#1445ה אֲדַמְדֶּ&#1430מֶת א&#1445וֹ לְבָנָֽה: אוֹ בִסְרָא אֲרֵי יְהֵי בְמַשְׁכֵּהּכְּוָאָה דְנוּר וּתְהֵי רֹשֶׁם כְּוָאָהבַּהֲרָא חַוְרָא סֲמקָא אוֹ חַוְרָא:

מחית המכוה. שיינימנ"ט בלע"ז [רפוי] כשחיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה או לבנה חלקה. וסימני מכוה וסימני שחין שוים הם, ולמה חלקן הכתוב, לומר שאין מצטרפין זה עם זה, נלד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידנו כגריס:

(כה) וְרָאָ&#1443ה אֹתָ&#1443הּ הַכֹּהֵ&#1441ן וְהִנֵּ&#1443ה נֶהְפַּךְ&#1449 שֵׂעָ&#1448ר לָבָ&#1436ן בַּבַּהֶ&#1431רֶת וּמַרְאֶ&#1448הָ&#1433 עָמ&#1443ֹק מִן-הָע&#1428וֹר צָרַ&#1443עַת הִ&#1428וא בַּמִּכְוָ&#1430ה פָּרָ&#1425חָה וְטִמֵּ&#1444א אֹתוֹ&#1433 הַכֹּהֵ&#1428ן נֶ&#1445גַע צָרַ&#1430עַת הִֽוא: וְיֶחֱזֵי יָתַהּ כַּהֲנָא וְהָא אִתְהֲפִיךְשֵׂעָר חִוָר בְּבַהֶרְתָּא וּמֶחֱזָהָא עַמִיקמִן מַשְׁכָּא סְגִירוּתָא הִיא בִּכְוָּאָהסְגִיאָה וִיסָאֵב יָתֵהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁסְגִירוּתָא הִיא:(כו) וְאִ&#1443ם | יִרְאֶ&#1443נָּה הַכֹּהֵ&#1431ן וְהִנֵּ&#1444ה אֵין-בַּבַּהֶ&#1448רֶת&#1433 שֵׂעָ&#1443ר לָבָ&#1428ן וּשְׁפָלָ&#1445ה אֵינֶ&#1435נָּה מִן-הָע&#1430וֹר וְהִ&#1443וא כֵהָ&#1425ה וְהִסְגִּיר&#1445וֹ הַכֹּהֵ&#1430ן שִׁבְעַ&#1445ת יָמִֽים: וְאִם יֶחֱזִנַהּ כַּהֲנָא וְהָא לֵיתבְּבַהֶרְתָּא שֵׂעָר חִוָר וּמַכִּיכָא לֵיתָהָאמִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא וְיַסְגְרִנֵהּכַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין:(כז) וְרָאָ&#1445הוּ הַכֹּהֵ&#1430ן בַּיּ&#1443וֹם הַשְּׁבִיעִ&#1425י אִם-פָּשֹׂ&#1444ה תִפְשֶׂה&#1433 בָּע&#1428וֹר וְטִמֵּ&#1444א הַכֹּהֵן&#1433 אֹת&#1428וֹ נֶ&#1445גַע צָרַ&#1430עַת הִֽוא: וְיֶחֱזִנֵהּ כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִםאוֹסָפָא תוֹסֵף בְּמַשְׁכָּא וִיסָאֵב כַּהֲנָאיָתֵהּ מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הִיא:(כח) וְאִם-תַּחְתֶּ&#1449יהָ&#1449 תַֽעֲמ&#1448ֹד הַבַּהֶ&#1436רֶת לֹא-פָֽשְׂתָ&#1444ה בָעוֹר&#1433 וְהִ&#1443וא כֵהָ&#1428ה שְׂאֵ&#1445ת הַמִּכְוָ&#1430ה הִ&#1425וא וְטִֽהֲרוֹ&#1433 הַכֹּהֵ&#1428ן כִּֽי-צָרֶ&#1445בֶת הַמִּכְוָ&#1430ה הִֽוא: (פ) וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בַּהֶרְתָּא לָאאוֹסֵפַת בְּמַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא עוֹמֶקכְּוָאָה הִיא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא אֲרֵירֹשֶׁם כְּוָאָה הִיא:(כט) &nbspחמישי&nbsp&nbspוְאִישׁ&#1433 א&#1443וֹ אִשָּׁ&#1428ה כִּי-יִֽהְיֶ&#1445ה ב&#1430וֹ נָ&#1425גַע בְּר&#1430ֹאשׁ א&#1445וֹ בְזָקָֽן: וּגְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יְהֵאבֵהּ מַכְתָּשָׁא בְּרֵישׁ אוֹ בִּדְקָן:

בראש או בזקן. בא הכתוב לחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר, שזה סימנו בשער לבן וזה סימנו בשער צהוב:

(ל) וְרָאָ&#1448ה הַכֹּהֵ&#1436ן אֶת-הַנֶּ&#1431גַע וְהִנֵּ&#1444ה מַרְאֵ&#1448הוּ&#1433 עָמ&#1443ֹק מִן-הָע&#1428וֹר וּב&#1435וֹ שֵׂעָ&#1445ר צָה&#1430ֹב דָּ&#1425ק וְטִמֵּ&#1448א אֹת&#1444וֹ הַכֹּהֵן&#1433 נֶ&#1443תֶק ה&#1428וּא צָרַ&#1447עַת הָר&#1435ֹאשׁ א&#1445וֹ הַזָּקָ&#1430ן הֽוּא: וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְהָאמֶחֱזוֹהִי עַמִיק מִן מַשְׁכָּא וּבֵהּשֵׂעָר סֻמָק דַעְדָק וִיסָאֵב יָתֵהּכַּהֲנָא נִתְקָא הוּא סְגִירוּת רֵישָׁאאוֹ דִקְנָא הוּא:

ובו שער צהב. שנהפך שער שחור שבו לצהוב: נתק הוא. כך שמו של נגע, שבמקום שער:

(לא) וְכִֽי-יִרְאֶ&#1448ה הַכֹּהֵ&#1436ן אֶת-נֶ&#1443גַע הַנֶּ&#1431תֶק וְהִנֵּ&#1444ה אֵין-מַרְאֵ&#1448הוּ&#1433 עָמ&#1443ֹק מִן-הָע&#1428וֹר וְשֵׂעָ&#1445ר שָׁח&#1430ֹר אֵ&#1443ין בּ&#1425וֹ וְהִסְגִּ&#1447יר הַכֹּהֵ&#1435ן אֶת-נֶ&#1445גַע הַנֶּ&#1430תֶק שִׁבְעַ&#1445ת יָמִֽים: וַאֲרֵי יֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתַּשׁנִתְקָא וְהָא לֵית מֶחֱזוֹהִי עַמִיקמִן מַשְּׁכָּא וְשֵׂעָר אֻכָם לֵיתבֵּיהּ וְיַסְגַר כַּהֲנָא יָת מַכְתַּשׁנִתְקָא שִׁבְעַת יוֹמִין:

ושער שחר אין בו. הא אם היה בו שער שחור, טהור. ואין צריך להסגר ששער שחור סימן טהרה הוא בנתקים, כמו שנאמר (פסוק לז) ושער שחר צמח בו וגו' :

(לב) וְרָאָ&#1448ה הַכֹּהֵ&#1443ן אֶת-הַנֶּ&#1432גַע&#1432 בַּיּ&#1443וֹם הַשְּׁבִיעִי&#1426 וְהִנֵּה&#1433 לֹֽא-פָשָׂ&#1443ה הַנֶּ&#1428תֶק וְלֹא-הָ&#1445יָה ב&#1430וֹ שֵׂעָ&#1443ר צָה&#1425ֹב וּמַרְאֵ&#1443ה הַנֶּ&#1428תֶק אֵ&#1445ין עָמ&#1430ֹק מִן-הָעֽוֹר: וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָאשְׁבִיעָאָה וְהָא לָא אוֹסֵף נִתְקָאוְלָא הֲוָה בֵהּ שֵׂעָר סֻמָקוּמֶחֱזֵי נִתְקָא לֵית עַמִיק מִןמַשְׁכָּא:

והנה לא פשה וגו' . הא אם פשה או היה בו שער צהוב טמא:

(לג) וְהִ&#1448תְגַּלָּ&#1428ח וְאֶת-הַנֶּ&#1430תֶק לֹ&#1443א יְגַלֵּ&#1425חַ וְהִסְגִּ&#1448יר הַכֹּהֵ&#1447ן אֶת-הַנֶּ&#1435תֶק שִׁבְעַ&#1445ת יָמִ&#1430ים שֵׁנִֽית: וִיגַלַח סָחֳרָנֵי נִתְקָא וּדְעִם נִתְקָאלָא יְגַלַח וְיַסְגַר כַּהֲנָא יָתנִתְקָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת:

והתגלח. סביבות הנתק: ואת הנתק לא יגלח. מניח שתי שערות סמוך לו סביב, כדי שיהא נכר אם פשה, שאם יפשה ועבר השערות ויצא למקום הגלוח, טמא:

(לד) וְרָאָה&#1449 הַכֹּהֵ&#1448ן אֶת-הַנֶּ&#1436תֶק בַּיּ&#1443וֹם הַשְּׁבִיעִ&#1431י ו&#1440ְהִנֵּ&#1440ה לֹֽא-פָשָׂ&#1444ה הַנֶּ&#1448תֶק&#1433 בָּע&#1428וֹר וּמַרְאֵ&#1429הוּ אֵינֶ&#1445נּוּ עָמ&#1430ֹק מִן-הָע&#1425וֹר וְטִהַ&#1444ר אֹתוֹ&#1433 הַכֹּהֵ&#1428ן וְכִבֶּ&#1445ס בְּגָדָ&#1430יו וְטָהֵֽר: וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת נִתְקָא בְּיוֹמָאשְׁבִיעָאָה וְהָא לָא אוֹסֵף נִתְקָאבְּמַשְׁכָּא וּמֶחֱזוֹהִי לֵיתוֹהִי עַמִיק מִןמַשְׁכָּא וִידַכֵּי יָתֵהּ כַּהֲנָא וִיצַבַּעלְבוּשׁוֹהִי וְיִדְכֵּי:(לה) וְאִם-פָּשֹׂ&#1445ה יִפְשֶׂ&#1435ה הַנֶּ&#1430תֶק בָּע&#1425וֹר אַֽחֲרֵ&#1430י טָֽהֳרָתֽוֹ: וְאִם אוֹסָפָא יוֹסֵף נִתְקָא בְּמַשְׁכָּאבָּתַר דָכוּתֵהּ:

Related Post

אחרי טהרתו. אין לי אלא פושה לאחר הפטור, מנין אף בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני, תלמוד לומר פשה יפשה:

(לו) וְרָאָ&#1448הוּ&#1433 הַכֹּהֵ&#1428ן וְהִנֵּ&#1435ה פָּשָׂ&#1445ה הַנֶּ&#1430תֶק בָּע&#1425וֹר לֹֽא-יְבַקֵּ&#1447ר הַכֹּהֵ&#1435ן לַשֵּׂעָ&#1445ר הַצָּה&#1430ֹב טָמֵ&#1445א הֽוּא: וְיֶחֱזִנֵהּ כַּהֲנָא וְהָא אוֹסֵף נִתְקָאבְּמַשְׁכָּא לָא יְבַקֵר כַּהֲנָא לְשֵׂעָרסֻמָק מְסָאָב הוּא:(לז) וְאִם-בְּעֵינָיו&#1449 עָמַ&#1448ד הַנֶּ&#1436תֶק וְשֵׂעָ&#1448ר שָׁח&#1447ֹר צָֽמַח-בּ&#1435וֹ נִרְפָּ&#1445א הַנֶּ&#1430תֶק טָה&#1443וֹר ה&#1425וּא וְטִֽהֲר&#1430וֹ הַכֹּהֵֽן: (ס) וְאִם כַּד הֲוָה קָם נִתְקָאוְשֵׂעָר אֻכָּם צְמַח בֵּהּ אִתַּסִינִתְקָא דְכֵי הוּא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא:

ושער שחר. מנין אף הירוק והאדום שאינו צהוב, תלמוד לומר ושער. ולמה צהוב דומה, לתבנית הזהב. צהוב, כמו זהוב אורבל"א בלע"ז [זהוב] : טהור הוא וטהרו הכהן. הא טמא שטהרו הכהן, לא טהור:

(לח) וְאִישׁ&#1433 אֽוֹ-אִשָּׁ&#1428ה כִּי-יִֽהְיֶ&#1445ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ&#1430ם בֶּֽהָר&#1425ֹת בֶּֽהָר&#1430ֹת לְבָנֹֽת: וגְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יְהֵיבִמְשַׁךְ בִּסְרְהוֹן בַּהֲרָן בַּהֲרָן חַוְרָן:

בהרת. חברבורות:

(לט) וְרָאָ&#1443ה הַכֹּהֵ&#1431ן וְהִנֵּ&#1447ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ&#1435ם בֶּֽהָר&#1430ֹת כֵּה&#1443וֹת לְבָנ&#1425ֹת בּ&#1445ֹהַק ה&#1435וּא פָּרַ&#1445ח בָּע&#1430וֹר טָה&#1445וֹר הֽוּא: (ס) וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא בִמְשַׁךְ בִּסְרְהוֹןבַּהֲרָן עָמְיָן חַוְרָן בָּהֲקָא הוּאסָגֵי בְמַשְׁכָּא דְכֵי הוּא:

כהות לבנת. שאין לובן שלהן עז אלא כהה: בהק. כמין לובן הנראה בבשר אדם אדום, שקורין רו"ש [אדמוני] , בין חברבורות אדמימותו, קרוי בהק, כאיש עדשן שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן צח:

(מ) &nbspשישי – שני במחוברין&nbsp&nbspוְאִ&#1429ישׁ כִּ&#1445י יִמָּרֵ&#1430ט רֹאשׁ&#1425וֹ קֵרֵ&#1445חַ ה&#1430וּא טָה&#1445וֹר הֽוּא: וּגְבַר אֲרֵי יַתַּר שְׂעַר רֵישֵׁהּקְרַח הוּא דְכֵי הוּא:

קרח הוא טהור הוא. טהור מטמאת נתקין, שאינו נדון בסימני ראש וזקן, שהם מקום שער, אלא בסימני נגע עור בשר בשער לבן, מחיה ופשיון:

(מא) וְאִם&#1433 מִפְּאַ&#1443ת פָּנָ&#1428יו יִמָּרֵ&#1430ט רֹאשׁ&#1425וֹ גִּבֵּ&#1445חַ ה&#1430וּא טָה&#1445וֹר הֽוּא: וְאִם מִלָקֳבֵל אַפּוֹהִי יַתַּר שְׂעַררֵישֵׁהּ גְלוֹשׁ הוּא דְכֵי הוּא:

ואם מפאת פניו. משפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת, ואף הצדעין שמכאן ומכאן בכלל. ומשפוע קדקד כלפי אחוריו, קרוי קרחת:

(מב) וְכִי-יִֽהְיֶ&#1444ה בַקָּרַ&#1448חַת&#1433 א&#1443וֹ בַגַּבַּ&#1428חַת נֶ&#1430גַע לָבָ&#1443ן אֲדַמְדָּ&#1425ם צָרַ&#1444עַת פֹּרַ&#1448חַת&#1433 הִ&#1428וא בְּקָֽרַחְתּ&#1430וֹ א&#1445וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ: וַאֲרֵי יְהֵי בְקָרָחוּתֵהּ אוֹ בִגְלוֹשׁוּתֵהּמַכְתַּשׁ חִוָר סַמוֹק סְגִירוּת סָגְיָאהִיא בְּקָרָחוּתֵהּ אוֹ בִגְלוֹשּׁוּתֵהּ:

נגע לבן אדמדם. פתוך. מנין שאר המראות, תלמוד לומר נגע:

(מג) וְרָאָ&#1448ה אֹת&#1436וֹ הַכֹּהֵ&#1431ן וְהִנֵּ&#1444ה שְׂאֵת-הַנֶּ&#1448גַע&#1433 לְבָנָ&#1443ה אֲדַמְדֶּ&#1428מֶת בְּקָֽרַחְתּ&#1430וֹ א&#1443וֹ בְגַבַּחְתּ&#1425וֹ כְּמַרְאֵ&#1445ה צָרַ&#1430עַת ע&#1445וֹר בָּשָֽׂר: וְיֶחֱזֵי יָתֵהּ כַּהֲנָא וְהָא עַמִיקמַכְתָּשָׁא חַוְרָא סַמְקָא בְּקָרָחוּתֵהּ אוֹבִגְלוֹשׁוּתֵהּ כְּמֶחֱזֵי סְגִירוּתָא מְשַׁךְ בִּסְרָא:

כמראה צרעת עור בשר. כמראה הצרעת האמור בפרשת עור בשר (פסוק ב) אדם כי יהיה בעור בשרו. ומה אמור בו, שמטמא בארבע מראות ונדון בשני שבועות, ולא כמראה צרעת האמור בשחין ומכוה, שהוא נדון בשבוע אחד, ולא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות שאת ותולדתה, בהרת ותולדתה:

(מד) אִישׁ-צָר&#1445וּעַ ה&#1430וּא טָמֵ&#1443&#1445א ה&#1430וּא טַמֵּ&#1447א יְטַמְּאֶ&#1435נּוּ הַכֹּהֵ&#1430ן בְּרֹאשׁ&#1445וֹ נִגְעֽוֹ: גְבַר סְגִיר הוּא מְסָאָב הוּאסָאֳבָא יְסָאֵבִנֵהּ כַּהֲנָא בְּרֵישֵּׁהּ מַכְתָּשֵׁהּ:

בראשו נגעו. אין לי אלא נתקין, מנין לרבות שאר המנגעים, תלמוד לומר טמא יטמאנו, לרבות את כלן. על כלן הוא אומר בגדיו יהיו פרומים וגו' :

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

Recent Posts

משנה אבות ו

ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…

3 שנים ago

משנה אבות ה

ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…

3 שנים ago

משנה אבות ד

ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…

3 שנים ago

משנה אבות ג

ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…

3 שנים ago

משנה אבות ב

ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…

3 שנים ago

משנה אבות א

א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…

3 שנים ago