תורה טהורה ללא עירוב גשמיות טמאה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא "זאת חוקת התורה" ולא "חוקת הפרה" העוסק בעניינה?

ב. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עליה עול (יט.ב)

פירש רש"י – "אדומה תמימה"- שתהא תמימה באדמימות (ספרי יט.ה) שאם היו בה שתי שערות שחורות, פסולה.

ויש להבין, מדוע רק משום ב' שערות שחורות אשר ימצאו בפרה האדומה, פסולה כולה מלהיות "פרה אדומה", הרי אדומה היא לגמרי מלבד ב' שערות יחידות?

ג. אשר לא עלה עליה על (יט.ב)

איתא בבעל הטורים – "לא עלה עליה על"- כתיב חסר. לומר שאפילו לא משכה בעול אלא עלה עליה לבד, פסולה.

ויש להבין, מדוע אף אם רק "עלה עליה לבד – פסולה", הרי כלל לא משכה בעול, ומדוע פסולה?

ד. עוד יל"ע, דמצינו כי סימן עליית העול ניכר בעיני הפרה הנהיות פוזלות. והדבר צ"ב, מה העניין בזה?

ה. זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט.יד)

איתא בברכות (סג:) – אמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהן, שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל".

וצ"ב, וכי עד כדי כך, מדוע אין דברי התורה מתקיימים במי שלא ימית עצמו עליהם?

ו. עוד יש לידע, מדוע עניין חשוב זה נבחר להיכתב דווקא בפרשת פרה אדומה?

ז. ודברתם אל הסלע וכו'. וירם משה את ידו ויך את הסלע וכו'. יען לא האמנתם בי להקדישני וכו' (כ.ח-יב)

יש להבין, מה העניין שנסתבב שחטא משה בצורת חטא זו דווקא?

ח. ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (כ.טז)

פירש רש"י – "מלאך"- זה משה וכו'.

ויל"ע אכתי, מדוע נקרא משה בשם "מלאך" דווקא?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר צב) בעניין הפסק והיסח הדעת מתורה. וז"ל – למד במסילת ישרים (פכ"ה) שהיסח הדעת הוא המפסיד הגדול של קנית היראה, שאינה נלמדת אלא ע"י הקריאה הבלתי נפסקת. ועל כן נצטוה המלך שיקרא בספר התורה כל ימי חייו בלא היסח הדעת כלל וכו'.

וזהו האסון שלנו, על מה ולמה אין אנו מגיעים למדרגות גדולות, אף אלה העוסקים בלמוד התורה הק' תמיד, כי היסח הדעת הוא בעוכרנו, ומן הצורך להתחיל כל פעם מחדש, ונמצא שאנו עומדים תמיד בהתחלה.

נמצא אם כן, שדברים אלו כגאוה וכעס, הרי הם הפסק והיסח הדעת לחכמת התורה ולנבואה, ואחרי כן צריך להתחיל הכל מחדש, ואם במשה רבינו והלל הזקן "חכמתו מסתלקת", מה נענה אנן יתמי דיתמי.

וכבר המשילו את הענין של "הפסק" למי שמבשל מיחם של מים על האש, שאם רצונו שיתבשלו המים, עליו להניח את המיחם על האש עד שירתחו המים, אבל אם יפסיק באמצע ויסלקנו מע"ג האש, יתקררו המים, ואפילו אם יחזור ויעשה כן אלף פעמים לא ירתחו, וישארו כמו שהיו. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי בכדי שיזכה האדם בתורה, חייב הוא להיות כל כולו שקוע בלימוד התורה, ללא היסח הדעת של ביטול תורה, או מידות ומעשים רעים המעכבים את הזכייה בתורה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א', ב', ג' וד' מתורצות – פרשת פרה אדומה, באה ללמדנו את יסוד "חוקת התורה". כי העוסק בתורת ה', חייב הוא להיות בבחינת "פרה אדומה". כאותה פרה אדומה "התמימה"- ללא שערות שחורות, ללא שום מום – ללא תאוות וחטאים.

"ואשר לא עלה עליה עול"- ללא שום עול גשמי (המשמש לעבודה גשמית) ואף שרק עלה עליה לבד, ולא משכה בו – פרה אדומה חייבת להיות ללא שום נגיעה גשמית.

העוסק בתורה מחויב להיות כל כולו ברוחניות בלבד, ללא שום עירוב גשמיות בעבודת ה' שלו.

"זאת חוקת התורה" [ולא הפרה, ללמדנו]- כי רק כך יוכל לזכות שדברי התורה יתקיימו בו – להיות ת"ח, רק כאשר יהיה בבחינת "פרה אדומה".

לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהן"- כי תורה חייבת להיות נקייה ללא שום עירוב גשמיות ברוחניותו. רק כאשר יהיה האדם שקוע כל כולו בתורה, התורה תתקיים בו. אין מקום ראוי יותר ללמדנו יסוד זה אלא בפרשת פרה אדומה, אשר אף היא מלמדת אותנו את יסוד התורה ללא גשמיות.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – נסתבב שחטאו של משה יגרם דווקא בצורה זו של "הכאה" במקום "ודברתם". כדי ללמדנו, כי בעבודת ה' צריך "דיבור" רוחני בלבד, ללא צירוף "הכאה" גשמית, כי תורה צריכה להיות נקייה מכל גשמיות והפסק.

ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כדי להיות "משה", חייבים להיות בבחינת "מלאך"- רוחניות בלבד, ללא הפסק גשמי בעסק התורה הקדושה, בכדי שתתחמם הקדירה כראוי ותורתו תתקיים בידו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5