תורה בשלימותה ללא שום שינוי – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם (ל.לא)

פירש רש"י – מכאן למדו רבותינו שכולו קיים לעתיד לבא.

ויש להבין, מה העניין ששמן המשחה יהיה קיים לעתיד לבוא, וכי שמן חדש שיעשוהו לעתיד לבא יהיה פחות ראוי?

ב. והקטרת אשר תעשה במתכנתה (ל.לז)

יש להבין, מדוע חייב הכהן לעשות הקטורת "במתכנתה"- ללא הוספת או הפחתת שום סם כלשהו, הרי סוף סוף עדיין תדיף הקטורת ריח טוב?

ג. אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדרתיכם וכו' (לא.יג)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא: "שבתותי" תשמרו, הרי יכל לומר בפשטות – את השבת תשמרו?

ד. עוד יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבת "לדורותיכם", דמיותרת היא?

ה. ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים (לב.טו)

איתא במגילה (טו.) "ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה"- א"ר יצחק שלחה ליה: שמא עברו על חמישה חומשי תורה, דכתיב ביה: מזה ומזה הם כתובים.

ויל"ע, מה יתן לנו ומה יוסיף לנו, אם הלוחות כתובים מצד אחד או משני צדדים?

ו. עוד צ"ב, מדוע צריכים הלוחות להיות אף חקוקים וחרוטים מעבר לעבר ולא כתובים בדיו או בפיתוחי חותם וכדו'?

ז. עוד יש לידע, מה נתכוונה אסתר בחששה כי עברו על חמישה חומשי תורה, הכתובים משני עבריהם?

ח. כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים (לב.טו)

איתא במגילה (ב:) – האמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין. [ופירש רש"י: שהיתה חקיקתן משני עבריהן, הלכך שאר אותיות יש להן מקום דבק אלא מ"ם וסמ"ך היתה באויר].

ויש לשאול, מה העניין שהמ"ם והסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין?

פורים

ט. עשה משתה לכל שריו ועבדיו (א.ג)

איתא במגילה (יב:) – מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל באותו הדור כליה וכו'? – מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.

וצ"ע, הרי בישולי עכו"ם ויין נסך הינם איסורי דרבנן, מדוע א"כ, התחייבו על איסורים אלו כליה חמורה?

י. עוד יש להבין, דמשמע כי בבתיהם שמרו ישראל על אסורי בישולי עכו"ם ויין נסך. ורק במשתה אחשורוש עברו על איסורים אלו.

א"כ יש לתמוה, מדוע התחייבו על עבירה אשר עברו עליה פעם אחת ואין הם מורגלים בה כליה החמורה?

יא. וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה (ג.ב)

יש להבין, מדוע מרדכי לא היה כורע ומשתחוה להמן, הרי יש בזה ספק פיקוח נפש?

יב. עוד יל"ע, דאם באמת אין להשתחוות להמן, מדוע ישראל חטאו והשתחוו להמן?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגרי"צ סלנט זצ"ל בספרו באר יוסף (על מגילת אסתר) בהסבירו את עניין מעשה המגילה. ואל"ד – אלא מקור הטעות של ישראל באותו הדור היה שחשבו שבגלות מותר להם להקל בכמה ממצוות התורה. מכיוון שהם משועבדים תחת עול האומות, כך חשבו, הם פטורים מלקיים את המצוות המבדילים אותם מן האומות ומרחיקים אותם מהם. כמו שמצינו במדרש והובא ברש"י איכה (א.כה) עה"פ: "כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית – אתה גרמת שהם שונאים אותי, שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בם, אם נתחתנתי בם היו מרחמים עלי ועל בני בנותיהם".

כך גם כאן אצל אחשורוש אפשר שטעו וסברו שאם כל העמים ילכו אל המשתה ורק היהודים לבדם לא ילכו, יחרה אפו של המלך בהם והם יואשמו בבגידה במלכות, ויגזרו עליהם גזירות קשות ורעות. לכן, אע"פ שבבתיהם נזהרו ממאכלות אסורות, כאן מצאו היתר לעצמם בגלל הסכנה ולא שמעו בקולו של מרדכי.

נמצא, שעיקר טעותם היתה בזה שחשבו שהתורה ניתנה רק למצב שבו הם שרויים על אדמתם ומשוחררים משעבוד מלכויות, אבל כידוע, זוהי שגיאה גדולה ופגיעה בעיקרי התורה והדת. כי התורה קדמה לבריאת העולם וכל הבריאה כולה היא לפי התורה, והיא לא תשתנה ח"ו אפילו כקוצו של יוד בכל עת ובכל זמן ובכל מקום שהוא.

כדי להורות על העיקר הזה שדברי התורה קיימים ועומדים לנצח, היו הלוחות כתובים משני עבריהם, אילו היו הדברים נכתבים על הלוחות בדיו או בפיתוחי חותם, עלול היה הכתב להימחק ברבות הימים. לכן הן נחקקו ונחרתו מעבר לעבר באופן שהכתב לא יימחק או יטשטש לעולם.

מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, כדי להורות שאע"פ שלפי הסברה אין להבין איך אפשר לקיים את כל התורה בכל זמן ובכל מקום, וגם בעת צרה ומצוקה, בכ"ז עלינו לדעת שדברי התורה קיימים לעולם ועומדים מחוץ לדרך הטבע במעשה נסים.

ובמה שהיו כתובים מזה ומזה היה רמז נוסף, דכשם שהדברות היו נקראות משני הצדדים – מלפנים ומאחור – כך גם בכל מקום שהיו בני ישראל נדחים, שם יהיו דברי התורה נקראים בלי שום שינוי ותמורה ח"ו, וגם ללמדנו שקיום התורה והמצוות צריכים להיות נראים וניכרים מבפנים ומבחוץ, ולא ליתן מקום לטעות שהעיקר תלוי בלב, ואם ליבם לשמים אז אין קפידא כ"כ, אם הפעולות אינן מותאמות עם כוונת הלב.

עיקר זה לא עמד לנגד עיניהם של ישראל בתקופת אחשורוש, הם השתחוו לצלם ולא עשו כן אלא לפנים, וכן מה שנהנו מסעודת הרשע היה מתוך כוונה של שמירה על השלום עם המלכות.

מעתה מובן מדוע הדגישה אסתר בשאלה: שמא עברו על התורה "שמזה ומזה הם כתובים", כיון שידעה שאין ישראל עוברים על חוקי התורה בשאט נפש ובמזיד, שאלה שמא חושבים הם שבעת צרה אי אפשר לקיים את התורה בגלוי לפני העמים, כי אם דווקא בצנעא בביתם, וזהו שהדגישה בשאלתה אם עברו על התורה "שמזה ומזה הם כתובים", שזה מרמז כאמור על נצחיות התורה בכל דור ובכל מצב. ובמה שאמרה "שמא עברו על חמשה חומשי תורה", התכוונה לשאול האם חטאו בזה שחשבו שבגלות אין צורך לשמור על כל האמור בחמישה חומשי תורה. עכ"ד.

א"כ מבואר – כי קיום התורה מוכרח להיות בכל עת ובכל מצב ללא שום שינוי כהוא זה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – באה התורה ללמדנו, כי התורה אשר נמשלה לשמן – "כולו קיים לדורות"- כי התורה בשלמותה קיימת לכל הדורות, ללא שום שינוי בכל מצב ובכל עת. ואין לשנות את "השמן"- אשר כולו קיים בשלימותו לדורות.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – אין לשנות את הקטורת וחייבת היא להיות "במתכונתה". רמז לתורה הקדושה, אשר אין לשנותה בשום זמן ובשום מצב, כי חייבת היא להיות "במתכונתה"- כי אלמלא כן, לא תהיה בה את חלות קדושת התורה, כי תורה עם שינוי איננה "תורה".

לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – רמזה לנו התורה, כי אף לעניין מצות שמירת השבת כבכל מצוות התורה, אין לשנות בדקדוקה בשום עת ובשום מצב.

לזה דקדקה התורה באומרה: "את שבתותי"- שתי שבתות. שבת של זמנם, ושבת של היום בדורנו אנו, ללא שום הבדל ביניהם, "תשמרו"- אותן אותו דבר ללא שום שינוי.

לזה הוסיף קרא תיבת "לדורותיכם", כי לעולם השבת הינה אותה השבת – במתכונתה, ובדקדוקיה, ללא שום שינוי בשום זמן, ובשום מצב, לדורי דורות.

לפ"ז גם הקושיות ה'. ו' וז' מתורצות – מסביר הגרי"צ סלנט: כי עניין הלוחות אשר נכתבו משני עבריהם, בהיותם חרוטים וחקוקים משני עבריהם. באים ללמדנו, על נצחיות התורה אשר בכל דור ובכל מצב ללא שום שינוי, כלוחות הכתובים ונראים מלפנים ומאחור – כביכול, לעולם ולדורי דורות תהיה התורה קיימת ללא שום שינוי.

אף חרוטים וחקוקים הם – ללמדנו, כי כביכול, לעולם לא ימחקו ולעולם יהיו קיימים הם, ללא שום שינוי בשום זמן ובשום מצב.

אף עניין המ"ם והסמ"ך העומדות בנס באות ללמדנו כיסוד הלוחות, כי אע"פ שמסברה אין להבין איך אפשר לקיים את כל התורה, בכל זמן ובכל מקום – אף בעת צרה וצוקה. עלינו לדעת כי דברי התורה קיימים הם לעולם, ועומדים הם מחוץ לדרך הטבע במעשה ניסים – כזאת היא התורה הקדושה.

פורים

ולפ"ז גם הקושיות ז'. ט'. י'. י"א וי"ב מתורצות – מסביר הגרי"צ מסלנט: כי ישראל שבאותו הדור, טעו בחושבם כי רק בצנעא עדיין יש לנהוג את מצוות התורה ללא שינוי, אך בפרהסיא משום שלום מלכות יש לנהוג אחרת ממצוות התורה. ומותר להשתחוות להמן, ולאכול מסעודת אחשורוש.

אך לימדנו ה' יתברך לדורות, כי שינוי התורה, הינו כביכול, מחיקת התורה. והדבר כ"כ חמור בעיני ה', עד להתחייבות ישראל כליה.

דבר זה ניסה מרדכי ללמדם כאשר לא השתחווה להמן ולא הלך לסעודת אותו רשע. ללמדם, כי אין לעבור על שום איסור תורה – משום שינוי מקום או זמן.

לזה שאלה אסתר: שמא עברו על התורה "שמזה ומזה הם כתובים". כיון שידעה שישראל לא עוברים על התורה בשאט נפש, ובמזיד. ביודעה כי טועים הם ביסוד "המזה ומזה הם כתובים"- ואין לשנות התורה בשום זמן, בשום מקום, ובשום מצב. ובדבר זה תקנו ישראל טעותם בעשיית ה' להם את נס הפורים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5