שער עבודת האלהים – פרק ה – חובת הלבבות לרבינו בחיי

——–

וראוי לנו עתה לבאר אופני ההערה השכלית ע"ד השאלה והתשובה עד סוף השער בעבור מה שיש בזה מן הבאור והגלוי למחקרנו ונאמר, כי ההערה השכלית הוא הזכרת האלהים את האדם באמצעות שכלו לדעת אותו ולהכיר סימני חכמתו והיה זה מאת האלהים למי ששם התורה אור לנתיבתו כשהוא מגיע אל תכלית שכלו וברור הכרתו ויהיה נכסף להגיע לרצון האל ולעלות במעלות החסידים ופנה לבבו מדאגות עוה"ז וטרדותיו. אך הדברים אשר יגיע בהם האדם לענין ההערה השכלית שיתברר אצלו מה שנטע הבורא בשכל בשבח האמת וגנות הכזב ובחור בצדק וסור מעול וגמול בעלי הטובה בטוב והודותם וגמול אנשי הרעה ברע וגנותם ולהשלים עם בני האדם ולהטיב עליהם ולשקול הטובות בשבח והצדקות בגמול והרעות בעונש ויתרון גמול על גמול ועונש על עונש והמחילה לפושעים בשובם באמת וכאשר תתבררנה אלה הידיעות בנפש האדם בדרך שכלו והכרתו יהיה שכלו שלם והכרתו חזקה ואם יזכירהו האלהים דרך טובתו יעורר רעיוני נפשו ומחשבתו להבין טובתו עליו ויחזק הכרתו בהם וכאשר ישתדל לספרם ולעמוד עליהם בשכלו ולא ישיג את זה בעבור כלילתם ורובם והתמדתם ומשיכתם יתבע את נפשו במה שהתברר חיובו בשכלו מגמול בעלי הטובות בטוב ובחור בצדק ויבחר לגמול האלהים יתעלה על רוב טובותיו אצלו וכאשר יראה כעין לבבו שאין לו יכולת לזה עם שאין הבורא צריך לו יתחייב להכנע ולהיות שפל ונקל אצל עצמו ואחר כך יתבע את שכלו במעשים אשר בהם יתכן לגשת ולהתקרב אל האלהים כדי שיהיו תמורת גמולו ויעירהו שכלו על הדרך הישרה בזה:

ויאמר לנפש האם התברר אצלך והתקיים בדעתך שאת חבולה בטובות בוראך וקנויה ברוב חסדיו ועוצם חנותיו.

ותאמר כן.

אמר לה השכל האם דעתך לפרוע קצת מה שאת חייבת לבורא.

אמרה הנפש כן.

אמר לה השכל והיאך יתכן לך זה עם רפיון כוספך אליו ואיננו סובל מרירות הרפואה אלא מי שהוא נכסף לבריאות אבל מי שאינו נכסף לבריאות לא יסבול קושי הרפואה.

אמרה הנפש כוספי חזק וצערי גדול לפרוע ממה שתשיג ידי ממה שיש לאלהי עלי ואתה זרז אותי עוד.

אמר לה השכל אם תאמרי אמת כאשר ספרת אפשר שתצליח בך הרפואה ואם איננו אמת כאשר אמרת למה תפתי נפשך כי החולה כשהוא מכזב לרופא איננו מונה כי אם עצמו ומפסיד הרופא טרחו ויכפיל על החולה חליו.

אמרה הנפש והיאך יהיה ממני הכוסף לו או הרפיון בו.

אמר לה השכל אם יהיה כוספך לו אחר ידיעה ברורה בעוצם מה שאת חייבת לאלהים מן הגמול ומעוט מה שיש ביכלתך ממנו וכי בהתרפותך בו מפלתך ובהשתדלותך בו הצלתך וחיותו כוספך אמת וחפצך נחוץ ואם לא הוא שקר.

אמרה הנפש לא פסק חפצי מהיות רפה וכוספי כוזב מעת העירו אותי דברי הימים הקדמונים שחלפו עד אשר נתבאר לי בדרך החכמה אמתת מה שזכרתי ונתברר אצלי מדרך הערת התורה תחלה ואח"כ בדרך הראיה השכלית עד ששב כוספי אמת וחפצי ברור.

אמר לה השכל אם מה שזכרת אמת התאפקי על צער הרפואה וסבלי מרירות הסם ורוע טעמו אחר אשר תמנעי מן המאכל הרע שהיית רגילה בו.

אמרה הנפש ומה הוא המאכל הרע אשר הייתי רגילה בו ונוהגת.

אמר לה השכל היא המדה המגונה שגברה עליך מראשיתך וכחותיה המחזקים אותה מתחלת גדולך.

אמרה הנפש ואיזו מדה היא המדה הזאת ומה הם הכחות המחזיקים אותה.

אמר השכל המדות המגונות שבך רבות אבל שרשם ועקרם שתים מדות. אחת מהן אהבת ההנאות הגופיות מן המאכל והמשתה והמשגל ושאר צרכי גופך והמדה הזאת קנית אותה מן שכנך הרע והוא גופך והמדה השנית אהבת השררה והגדולה והנאות והגבהות והקנאה היא מביאה אותך למעט בשילום הגמול לבעל הטובה אצלך והמדה הזאת היא קנויה לך משכניך אשר התגדלת ביניהם והם אחיך וקרוביו.

אמרה הנפש ומה הן הכחות שאני צריכה למנעם ממני.

אמר השכל כחות המדה הראשונה הן מותרי המאכל והמשתה והלבוש והתנומה והמנוחה והשלוה והדומה להן אבל כחות המדה השנית הם מותרי הדבור ורב חברת בני האדם והתנאות להם ואהבת המהלל והכבוד מהן והקנאה בהם בקנינים העולמיים והכריחם כאשר בידם ובזות אותם וזכור גנותם והדומה לזה ואם מה שזכרת מכוספך ורב חפצך לפרוע טובות האלהים עליך אמת הרחיקי מעליך מה שזכרתי לך מן הכחות והמדות בכל יכלתך ואחר כך אעלה אותך אל שער אחד מן הרפואה.

אמרה הנפש זה יקשה עלי להפרד ממנו מפני אורך רגילותי בו לכן הורני באיזה פנים יקל עלי בחסדך.

אמר השכל הלא ידעת כי המשכיל יקל בעיניו לכרות נתח אחר מנתחיו ולהפקד אבר אחד מאבריו כשיארע לו בו חולי ומפחד מהתפשטו בשאר אבריו כשהוא מבין מה שיש בין שני הענינים ומכיר מה שיש בין שתי הרעות וכן את אם תרצי שתקל בעיניך פרידת מה שפרידתו קשה שימי אל לבך השתמשי בבינתך בשקול מת שיש בין הטובה אשר תגיע אליך בהפרדך ממנו והרעה אשר תמצא אותך בהתמדך חברתו ואז יקל בעיניך פרידת מה שיקשה עליך ממדותיך המגונות.

אמרה הנפש ומה היא הטובה שתגיע אלי בפרידתו והרעה אשר תמצא אותי בהתמדתו.

אמר השכל הטובה שלות נפשך ומנוחתה ממאפל קדרות העולם שהנאותיו מעורבות בעצבים ותאותיו נפסקות והביאך להכיר באחרית חזקת הכרתך כבית מרגועך ושתשתדל לו ותחוש עליו והשער הזה משערי הטובות אשר הצלתך וחיותו בהם אך הרעה משיבת דאגתך והכפלת יגונך והתמדת אבלך בהעדר משאלותיך בעולם הזה אשר אם תגיעי אליהם תגיעי אל ההבל אשר אין לו קיום ולא התמדה כי הוא הולך אל זולתך בלי ספק ולא ישאר בידך העולם הזה ולא תגיעי אל הבא כל שכן שלא תגיעי בו אל משאלותיך עם אורך השתדלותך בהם.

אמרה הנפש הבינותי מה שזכרת ואני מקוה שיקל בעיני בעבורו פרידת מה שהיה עלי קשה קודם לכן אך הוסיף לי שער שני מאופני הרפואה יורני מה שחפצתי בעבודת האלהים.

אמר השכל ממשלת הדבר וכללו של ענין הוא שתקבלי עליך ממי שלמעלה ממך מה שאת רוצה שיקבל ממך עליו מי שהוא למטה ממך עם השתוות הערכים ומה שהוא טוב בעיניך ממנו וירע לך ממעשהו קבלי ממי שלמעלה ממך כמוהו.

אמרה הנפש הוסיפה לי פירוש ובאור.

אמר השכל העלי על דעתך טובות האלהים עליך במה שכולל עם זולתך ומה שאת מיוחדת בו ואחר כך העלי על מחשבתך שאת הטיבות בכמותם לעבדך מקנת כספך והפנים אשר ייטבו בעיניך ממנו קבלי אותם עליך מבוראך ומה שהוא בעיניך רע ממנו ירע בעיניך גם כן ממך לבוראך.

אמרה הנפש הבינותי מה שזכרת לי בכלל אך עשה עמי חסד ובאר אותו לי בפרט.

אמר השכל הענינים שהם טובים מאחד מעבדי העולם שיתנהג בם לפני אדוניו כשיגמלהו מן הטוב קצת מה שגמלך בוראך מהם שיכבדהו (ס"א שיעבדהו) לבדו בדבור ובמעשה ושיהיה נאמן ומשתדל בעניניו בגלוי ובסתר ושיירא אותו ויפחד ממנו כ"ז שהוא עומד לפניו כמ"ש קצת החסידים אל תמרה את אדוניך והוא רואה אותך ומהם שישפל ויכנע לאדוניו בנראה ממעשיו ובסתר מצפונו ושינהג בשפלות לפניו במלבושו ובמדותיו ויכבדהו וירוממהו בלשונו ובלבנו ושישבח ויודה אותו ביומו ולילו ושיזכור טובותיו בסתר ובגלוי ויספר מהלליו ושבחיו כפי שראוי לו וירוץ לעבודתו בשמחה ובטוב לבב מאהבתו שימצא חן בעיניו ויתקרב אל רצונו ויתחנן לו תמיד לרצות אותו ולכפר לו ויאהבהו ויפחד שיהיה מקצר במה שצוהו וישמור מצותיו ויתרחק ממה שהזהירו ממנו וישים אל לבו מה שחלף לו מן העונות וירבו בעיניו טובותיו ויגדלו ויבז מעשהו בצד מה שהוא חייב לו וימעט אצלו טרחו לנגד מה שראוי לו ויודה בקטנות מעלתו בעיניו אצל גדולת אדוניו בנפשו וירבה להשתחוות לו ולכרוע לו כריעה וכניעה ושפלות ושיבטח בו בכל צרכיו ושירצה בכל ענין שיעתיקנו אליו ואם ישביעהו יודה וישבח ואם ירעיבהו ירצה ויסבול לא יחשדנו בדינו ולא יעוולנו בגזרתו ויהיה די לו במה שחננו ויצדיקנו ביסרו אותו וממה שהוא טוב ממנו עוד להראות סימני העבודה והמקנה עליו (ס"א שיהיה מקנא עליו) בכל תנועת אבריו ובמדותיו לא יהגה כי אם בזכרו ולא יביט כי אם אל דרכיו ולא ישמע כי אם אל דבריו ולא יאכל אלא מה שהטריפו ולא יחשוב אלא בגדולתו ולא ישמש אלא ברצותו אותו ולא ישמח כי אם בעבודתו ולא יבקש כי אם רצונו ולא ירוץ כי אם בשליחותו ולא יעמוד כי אם מהמרותו ולא ישב כי אם בביתו ולא יקום כי אם באמונתו ולא יקרא כי אם ספרו ולא ילבש כי אם סות יראתו ולא יישן כי אם על יצועי אהבתו ולא יתדמה לו כי אם תמונתו ולא יעור אלא במתיקות זכרו ולא ימצא קורת רוח כי אם עמו ולא יברח כי אם מהמרותו ולא יאבל כי אם בעת כעסו ולא יפחד כי אם מפחדו עליו ולא יקוה כי אם חסדו ולא יכעוס כי אם במה שמחייב רצונו ולא ירצה אלא במי שעושה רצונו ולא יקח כי אם ברשותו ולא יתן אלא למי שצוה אותו לתת לו וכן בכל תנועותיו לא יעתיק רגל ולא יניע עפעף אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם. אבל הענינים שהם רעים מן העבד הם הפך כל הטובים בעיני אדוניו ממנו ובהפכם יוכרו הדברים וכבר הבינותי וקבצתי לך מהם כלל שיש בו די יורה אותך על שאריתם ועל הפכם וכיון שהטוב מעבדי העולם בעיני אדוניהם כמו שספרנו וכבר ידעת קטנות מעלת טובתם עליהם כמה את חייבת לאלהים יתברך מכפלים מה שזכרנו כשתשלמי לו מה שיש לו עליך מרוב הטובות:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות לרבינו בחיי הדיין הספרדי בר"י זצ"ל
חברו בלשון ערבי. והעתיקו ללשון הקודש החכם הכולל
ר' יהודה ן' תיבון זצ"ל
מהדורת ווארשא – שנת שלשה המה מיטיבי צעד לפ"ק

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5