שער אהבת ה' – פרק ז – חובת הלבבות לרבינו בחיי

——–

אבל מנהגי אוהבי ה' יתברך רבים מספר אך אזכור מהם מה שיזדמן לי, והוא שהאנשים ידעו אלהיהם והכירו חפצו בהם והנהגתו אותם וכי הוא מנהלם ומכלכלם ומשלו ואסרו בכל מה שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור אותו מעניני התורה והעולם ונתברר להם והאמינו כי כל עניניהם ותנועותיהם נוהגים בגזרת הבורא יתעלה וחפצו. ואז עמדו מבחור בענין מעניניהם יותר מזולתו ובטחו על הבורא שיבחר להם הטוב והנכון מהם. וכאשר התברר להם מן התורה כי הוא מזהיר על עניני המצות ומצוה על בחירת עבודת הבורא ומרשל מבחירת התענוגים ומונע מהם עמדו בבחירתם במקום שהעמידם לכלות אליו ולכסוף לרצונו בלבם ובמצפונם וחדלו מכסוף לעולם ולרהביו. בכל לבבם ובכל נפשם מצפים העזר והאומץ ממנו להקים מהשבתם בעבודתו ולהשלים המעשה במה שבחרו ממצותיו. ומה שיצא מהם אל גדר המעשה ישבחו האל עליו ויודוהו בעבורו והוא משבח להם השתדלותם ובחירתם. ומה שלא יוכלו להראות בו מחשבתם מפני חלישותם מהשיגו, יתנצלו לפני האלהים ממנו ויבחרו בעשותו בעת שיוכלו ומיחלים לעת שיזמנהו הבורא בעזרתו ויתחננו אליו על זה בנפש זכה ולב נאמן ויהיה זה תכלית מאוויים וקץ משאלותם מאלהים, כמ"ש דוד ע"ה (תהלים קיט) אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, וישבח הבורא בחירתם בעבודתו אפילו אם ימנע בהם קיום המעשה במו שאמר דוד (מלכים א ח) יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך. ועזבו עניני עולמם והנהגת גופיהם בלבותם ומחשבותם והתעסקו בהם בחושיהם הגופיים בעת הצורך והדוחק מפני זלותו אצלם וקלותו בעיניהם, ופנו נפשותם ולבותם לעניני תורתם ועבודת אלהיהם לכבודו ורוממותו ולשמור מצותיו וגופותם עולמיות ולבותם רוחניות (ס"א וגופותם בארץ ולבותם בשמים) והם במה שבלבותם מידיעת האלהים כאלו עובדים אותו עם המלאכים הקדושים בשמי השמים. נמסו התאות מלכותם ונעקר מהם הכוסף לתענוגים בעבור מה שנכנס בהם מן הכוסף לעבודת הבורא ומאהבה אותו, וכבתה אש היצר מלכותם ונפסק חומה מרעיוניהם מעוצם מה שלבשם מאור העבודה כמו שיארע לנר נוכח אור השמש ונכנעו מפני מורא אלהיהם והתודו לפניו בקצורם ושחחו לעבודתו ולא חששו לחסרון. תראה אותם כשמתעסקים עמהם כאחי הבושת, וכשמדברים עמהם חכמים, וכששואלים אותם יודעים, וכשחוטאים להם ענוים, תראה צורותם שעלה עליהם האור. ואם תעמוד על הלבבות תראה לבבות נשברות לאלהים ובשיחתו נושבות ובעסקי העולם נשמות, מלאה אהבת האלהים לבותם ואינם מוצאים לדברי הברואים תאוה ולא בשיחותם הנאה, מאסו דרך השחיתות והלכו במבחר הנתיבות ובזכותם מסתלקים היסורין ויורדין הגשמים ובזכותם ישוקה האדם והבהמה לפי שמנעו גופותם מן העריות ומשכו ידיהם ממיני המטעמים וברחו בנפשותם מן האסורין (ס"א האשמים) והלכו בדרך הטובה והישרה, הגיעו אל המעלות הגדולות בסבל ימים מעטים והרויחו שני העולמים וקבצו שתי הטובות והשלימו שני היתרונים כמ"ש (תהלים קיב) במזמור אשרי איש ירא את ה' עד סופו, ומן התימה בענינם כי מעטו בעיניהם המצות אשר צום בם הבורא בצד חובות טובתו שהטיב להם בצד מה שקבלו על נפשותם מן היגיעה וההשתדלות והסבל והמתון לדבקה בעבודתו. וזה כאשר אספר לך לפי שמנו מצות הבורא והגיע מספר כולם תרי"ג מצות. מהם שס"ה מצות לא תעשה והם האזהרות, ומהם מצות שחייבין בהם הצבור ואין היחיד חייב בהם ס"ה מצות, ומהם מצות עשה שהזמן גרמא והם המצות התלויות בזמן מבלתי זמן כשבתות והמועדים והצומות, ומהם מצות עשה שחיובם בארץ בלבד כמו קרבנות יחיד ותרומות ומעשרות וחגיגת הרגלים והדומה לזה, ומהם מצות תלויות בדברים כשימצאו מתחייבין בם וכשיפקדו יסתלקו, במצות מילה למי שאין לו בן ופדיון הבן למי שאין לו בכור ומצות מעקה למי שאין לו בית ומצות כבוד אב ואם ליתום והדומה לזה. וכאשר מנו המצות אמרו לא נעלה האזהרות בחשבון מפני שהעמידה מהם היא עשייתם וקיום חובותם, ותקטן בעיניהם עבודתם לאלהים וימעטו אצלם מעשיהם בצד מאויים וכוספם למה שיגיעו בו אל רצון האלהים, ובקשו מצות עשה מחובות האברים אשר הם חובות היחיד בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין ולא מצאו אלא קריאת התורה ולמוד המצות כמ"ש הכתוב (דברים ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם וגו' ומה שזירז הנביא על זה אחר כך שנית באמרו (שם יא) ולמדתם אותם את בניכם וגו', וימעט בעיניהם כל זה מנפשותם לגודל מה שנגלה להם ממה שחייבין בו לבורא יתברך מן העבודה והמעשה, ועבדו את הבורא במצות שכליות ומוסרים מיוחדים ומדות טובות רוחניות והוסיפום על המצות הידועות בבר לבבם לאלהים בהם, ולמדו מדרבי הנביאים ומנהגי החסידים לבקש רצון הבורא בהם ושיקבל אותם מהם. והם מכלל חובות הלבבות אשר כווננו לבאר שרשיהם ולזכור סוגיהם בספר הזה, אשר היא החכמת הצפונה הגנוזה בלבות החכמים והטמונה בחוביהם אשר אם ידברו בה אין צדקם נעלם בה מפני שכל אנשי הדעות הנצלות מעידים באמתה וצדקה, והגיעו בה אל התכונות הרמות ואל המעלות היקרות מעבודת האלהים בלב שלם ואהבה אותו אהבה נאמנה בלב ונפש ובגוף ובממון כמו שצוה בו הנביא עליו השלום באמרו (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך וגו', ואנשי המדרגה הזאת קרובים מכל אדם אל מדרגת הנביאים הברים והזכים החסידים אשר קורא אותם הכתוב אוהבי ה' ואוהבי שמו ובהם נאמר (משלי ח) להנחיל אוהבי יש וגו'.

ואם אתה אחי חפץ בחברתם ולהכנס בכתותם עזוב מותרי עולמך והתעלם מהם והיה מסתפק במזון מהם והרגל עצמך לעמוד בלעדיהם והקל טורח עסקי העולם מעל נפשך, ופנה לבך מהעמיק מחשבתך בהם ורוץ בדברים הצריכים לך בגופך לא בלבבך וברצונך כשותה הרפואה המרה אשר ישתה אותה בפיו לא ברצונו והוא מואס שתיתה לעצמה ומקל על עצמו סבל מרירותה לדחות הנזק מעליו וכן צריך שיהיו צרכי עולמך בעיניך, וכבר ידעת אחי שמחשבתך על עניני עולמך לא תוסיף לך בטרפך מאומה כמו שמעוט השתדלותך וחריצותך בהם לא יגרע מחוקך דבר. וטרדת לבך בהם תמנעך מחשוב במה שתועילך מחשבתך עליו מעניני תורתך ומצות הבורא אשר נמסרו לך וקבלת על עצמך להתעסק בם כל ימי חייך ותפסיד את זה ולא יועילוך. ורצה לנפשך מה שיש בו הצלתך ושלום תורתך ועולמך ושים השכל לעמוד מבוע מנהגך בכחך, והקדם הזריזות בעניני אחריתך בין עיניך, ושים השכל מלכך והענוה קצינך והחכמה מנהיגך והפרישות ידידך, והתנהל לאט ובמתון בקנות (ס"א בגנות) המדות הטובות כפי שיסבלהו עניניך והזהר מן הרבוי וההפלגה מבלי הדרגה פן תאבד, כי רוב השמן בנר היא הסבה לכבות אורו (ס"א לכהות הודו), והזהר מהתעלם ומהתעצל ומהתרפות והדבק הזריזות בזריזות והרדף הסבל בסבל בהדרגה וסמוך לכל מדרגה מן המדות הטובות את הסמוך לה. ואל תתעלם מפקוד לבך ומחשב עם נפשך תמיד, והתעסק בעיון ספרי זה וקריאתו וזכור עניניו ושמור שרשיו וחקור על תולדותיו תדיר תגיע בו אל המעלות החמודות ותכלית המדות המעולות הרצויות לפני האלהים והיה בו מיושר ואליו מישר. ואל תיחל נפשך שתגיע אל זה עד שתפנה לבך מדאגות העולם וטרדותיו אפילו שתמאסם. כאשר לא יתכן לשכור להרפא מן היון עד שיתרוקן ממנו. ואמר אחר מן החסידים אלו היינו בושים מהבורא לא היינו זוכרים אהבת העולם ואנחנו שבורים מכוס יין אהבת העולם. ע"כ השתדל אחי לפנות לבך ממנו עד אשר יפנה גופך מעסקיו, כי אתה צריך בעת בדידותך הגופניות אל בדידות רוחניות מפני הקשר המחשבה בעסקי העולם אפילו אם יפנה הגוף מהם וינוח מהתעסק בהם. פקוד אחי זה מנפשך תמיד והשתדל להרחיק תאות העולם מלבך. והמירם בעניני אחריתך וחובות לבבך, והשיבם ברעיונך תדיר. תגיע בהם אל רצון הבורא יתברך ויאר פניו אליך ויקבל ממך מעשיך הטובים ויסלח לעונך ותמצא חן בעיניו. כמ"ש (משלי ח) אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני. ואמר (שמואל א ב) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:

וראיתי בהשלמת התועלת והישור לך אחי, שאקבץ ראשי עניני ספרי זה בעשרה בתים עבריים. יסבול כל אחד מהם ענין שער אחד משעריו על מחברתם וסדורם. וחתמתי בהם ספרי להיותם לך למזכרת כאשר תדעם על פה ותשיבם בלבבך וברעיונך לילך ויומך בעת נוחך ותנועתך. לא תחדל לפקוד עניני ספרי זה ולזכור שרשיו. שאם תהיה במעשה ממעשי העבודה. יזכירוך הבתים האלה ליחד לבבך בו לאלהים. ואם תהיה במעשה העולם יזכירוך בחשבון עם נפשך. ואם תהיה בענין צר בדברי עולמך יזכירוך בבטחון על האלהים. ואם תהיה בענין שיביאך אל הגאוה והגובה יזכירוך בכניעה. ואם יהיה לבך פנוי יזכירוך לבחון בטובת האלהים עליך. ואם תהיה בענין שמחה ותענוג גופני יזכירוך בפרישות מן העולם. ואם תהיה בענין שתמרה בו את האלהים יזכירוך בתשובה. ואם תהיה מתעלם מתורתך ואמונתך יזכירוך להדבק בעבודת האלהים. ואם תהיה בענין יחוד האלהים יזכירוך. שיהיה יחודך בלב שלם. וכן בעניני תפלתך והרהורי לבך לחסום לשונך ולאסור חושיך ולמשול בתאותיך ולהחזיק באבריך ולפקוד רעיוניך ולשקול מעשיך, ושאר מה שזכרתי בו מן המנהגים הטובים המוסרים העליונים. והאלהים יורנו ואותך את דרך עבודתו ברחמיו וגדולתו, אמן:

ואלו הן עשרת הבתים

יכלול בהן שערי הספר. בית אחד לכל שער. ורשום בראשי הבתים שם המחבר.

יתד וב' תנועות, יתד וב' תנועות, ויתד ותנועה, בדלת וכן בסוגר.

בני, יחד יחידתך לצורך – ביחדך לאל אחד יצרך: (יחוד האל)
חקור ודרוש, והתבונן פלאיו – ושים שכל ודת צדק אזורך: (בחינה)
ירא האל, ועדותיו וחוקיו – שמור לעד, לבל תמעד אשורך: (עבודה)
יהי סמוך לבבך, ותמוך – ובטוח בצור יהיה בעזרך: (בטחון)
בלב טהור, עשה חוקיו למענו – ואל תשא פני אדם בדורך: (יחוד המעשה)
ראה כי סוף יציר עפר לעפר – ושח, כי חול וגוש עפר מגורך: (כניעה)
יריבך לשון שכלך לסכלך – ושובה מזדון לבך ויצרך: (תשובה)
ודרכי אל בדין צדק ומישור – חכם לתור במחשבתך וסתרך: (חשבון הנפש)
סחה ילדות ושחרות מלבבך – ואל תתאיו למחמדי נעורך: (פרישות)
פני אל חי אזי תראה בחשקך – ותתיחד יחידתך לצורך: (אהבת ה')

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות לרבינו בחיי הדיין הספרדי בר"י זצ"ל
חברו בלשון ערבי. והעתיקו ללשון הקודש החכם הכולל
ר' יהודה ן' תיבון זצ"ל
מהדורת ווארשא – שנת שלשה המה מיטיבי צעד לפ"ק

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5