שער אהבת ה' – פרק ו – חובת הלבבות לרבינו בחיי

——–

אבל אותות האהבה באלהים מן האוהב, מהם עזיבת כל מה שיטרידהו מעבודת הבורא יתברך מעניני המותרים. ומהם הראות אותות יראתו ואימתו על פניו כמו שכתוב (שמוח כ) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. והיראה על שני פנים. אחד מהם יראת עונשו ונסיונו וזהו הירא בעבור מה שיצערהו וידכאהו שאם היה בטוח ממה שיצטער בו לא היה ירא את ה' ועליו אמרו רז"ל ליהוש דילמא אתי למעבד (מאהבה ו) מיראה והוא מקצר ממדרגת יראי אלהים והוא מה שהזהירו ממנו רז"ל אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. ואמר אחר מן החסידים אני מתבייש מאלהים שאעבדנו בעבור הגמול והעונש ואהיה כעבד הרע אם יירא ויקוה יעשה ואם לאו לא יעשה אבל אעבדנו למה שיאות לו. והשני יראה לכבודו ורוממותו ועוצם גבורתו ואיננה סרה מן האדם ולא נפרדת ממנו כל ימי חייו וזאת העליונה שבמדרגות יראי אלהים אשר נזכרו בספרים ביראה והוא המביא (ס"א המבוא) אל האהבה הזכה והכוסף המצער. ומי שהגיע אל המדרגה הזאת מן היראה לא יאהב ולא יירא זולת הבורא כמו שספר אחד מן החסידים על אחד מהיראים שמצאו ישן באחד המדברות ואמר לו האינך ירא מן האריה שאתה ישן במקום הזה, אמר לו אני בוש מאלהים שיראני ירא זולתו. ומהם שישתוה בעיניו אם ישבחוהו בני אדם או יגנוהו ברצון הבורא יתברך כשהוא מצום לעשות הטוב ולהתרחק מן הרע. ומהם שיתנדב בנפשו וגופו וממונו ובניו ברצון האל יתברך כמ"ש (תהלים מד) כי עליך הורגנו כל היום. ומהם שישיב שם האלהים תמיד על לשונו בשבח והודאה ותהלה כמ"ש (שם לה) ולשוני תהגה צדקך ואמר (שם עא) ימלא פי תהלתך. ואל יזכור שם הבורא לשוא ולא לשקר ולא בקללה, והשבועה לשוא היא מה שמוציא האדם על פיו מן השבועות לבטלה וללא צורך, ולא יחייבהו בה דין, והשבועה לשקר היא השבועה שמחייבין אותו בה מן הדין במשאו ובמתנו עם בני אדם, והוא חייב להזהר מכל מה שיביאהו להשבע בשם הבורא יתברך לכבודו כמה שכתוב (שם כד) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא וגו' ואמר (דברים כח) ליראה את השם הנכבד והנורא הזה וגו' ואמר (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ואמרו חכמינו ז"ל אלו בני אדם שיראים להוציא שם שמים לבטלה. והקללה הם הקללות והגדופים והחרפות שמזכירים בהם שם שמים לבטלה והוא גנאי גדול למאמין. וכבר התירו עמי הארץ לעצמם זה עד שהגיעו בו אל תכלית הגנות והם מכונים בזה להפליא ולהפליג בגדופיהם ולהגדיל ולפאר חרפותם. והם דומים בזה למה שאמר החכם (משלי י) כשחוק לכסיל עשות זמה. ומהם שיתנה בכל מה שעתיד לעשותו ולאמרו ברצון הבורא בעת שהוא יועד בו זולתו אפילו אם יהיה לזמן קרוב עד מאד. וזה בעבור שני דברים. האחד מיראת מהירות המות אליו והשני מפני שאינו יודע אם קדם בגזרת האל לעשותו. ומהם שיאשר ויודה לעבודת האלהים בין ברכה בין בקשה כפי הצריך לזמן ולמקום ולכתות בני אדם ולמעלותם מהגדולים ועד אנשי השוק כמ"ש החכם (שם א) ישמע חכם ויוסף לקח וגו' לתת לפתאים ערמה וגו'. וראוי לך אחי לדעת כי זכיות המאמין אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתקון נפשו לאלהים ית' ואלו היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו אינם כזכיות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומישר הרשעים אל עבודת הבורא שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים. והמשל בזה משני סוחרים הגיעו אל המדינה הרויח אחד מהם בסחורה אחת שהיתה בידו עשרת כפלי הקרן והיה הכל מאה זוז והרויח השני כפל אחד בלבד והיו לו סחורות רבות והגיעו לידו עשרת אלפי זוזים והיה ריוח הסוחר הראשון עם רוב כפלי הריוח תשעים זוז ועשרה חלקים מאחד עשר חלק בזוז והיה ריוח הסוחר השני חמשה אלפים זוזים עם מעט כפל הריוח.

וכן אחי מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד תהיה זכותו מעטה ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות תכפל זכותו כפי זכיות כל מי שיתקן לאלהים כמ"ש רז"ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו ואמרו משה זכה וזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר (דברים לג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ואמר (משלי כד) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב ואמר (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו וגו' ואמר (דניאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ועל כן צוה הבורא להוכיח את המקצרים כמ"ש (ויקרא יט) הוכח תוכיח את עמיתך ואמרו ז"ל עד היכן היא תוכחה רב אמר עד קללה ושמואל אמר עד הכאה ונאמר (משלי כח) מוכיח אדם אחרי חן ימצא. ומהם שמחתו וגילתו בזכיותיו מפני שהוא שש בהם לא לגאוה ותפארת ואבלו ויגונו על חטאיו לתשובה מהם וחרטה עליהם כמ"ש דוד (תהלים קיט) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. ומהם שיתנפל בלילה ויתענה ביום אם יוכל לסבול זה כי תפלת הלילה היא זכה יותר מתפלת היום לכמה פנים. מהם כי האדם בלילה יותר פנוי ממה שהוא ביום. ומהם שתאות הגוף מהמאכל והמשתה יותר נחים בלילה ממה שהם נחים ביום. ומהם הפסק חברה בינו ובין בני אדם כאוהב יבקרהו וחבר ידבר עמו ובעל חוב יתבעהו במה שיש לו עליו. ומהם נוח חושיו מרוב מוחשיו בלילה מפני שאינו רואה מה שיטרידהו ולא שומע מה שיפסיק עליו ומהם המלטו מן החנופה ורחקו ממנה מפני מעוט היושבים עמו בלילה ואפשר שלא יוכל להתבודד ביום. ומהם שיתיחד בזכר האלהים ויתבודד בו בעת התיחד כל אוהב באוהבו והתבודד כל חושק עם חשוקו כמ"ש (ישעיה כז) נפשי אויתיך בלילה וגו' ואמר (שיר השירים ג) על משכבי בלילות. וכבר נזכר יתרון תפלת הלילה בספרי הקדש הרבה. מהם מה שאמר דוד ע"ה (תהלים קיט) זכרתי בלילה שמך ה', (שם) חצות לילה אקום להודות לך, (שם) קדמתי בנשף ואשועה, (שם) קדמו עיני אשמורות, (שם פח) יום צעקתי בלילה, והרבה בזה ונאמר (איכה ב) קומי רוני בלילה, וכבר חברתי דברים נמרצים יש בהם תוכחת והכלם לנפש ותחרץ בעבורה ותתעורר לתפלה בלילה והם בלשון עברית וקראתים תוכחה, ואח"כ סמכתי להם דברים צחים בלשון העברית בשבח והודאה לאל ובקשת מחילה ותחנונים דברים רבים מעירים לב המתפלל ומעוררים את טבעו וקראתים בקשה וכתבתים בסוף הספר הזה למי שרוצה להתנפל בהם לילה או יום. ומי שקבל על עצמו זה הענין ינהג בתוכחה שיתפלל אותה בישיבה אחר שיקדים מה שיזדמן מן הזמירות הידועות או זולתם לפניה ואחר כך יתפלל הבקשה בעמידה והשתחויה עד סופה ויכרע ויאמר מה שירצה מן התחנונים ויאמר סמוך לזה אשרי תמימי דרך ושיר המעלות עד סופם, ואם יבחר בזולתם מן הדברים וזולת הסדר הזה הרשות בידו אך זכרתי לך הטוב שבמנהגים בה. ועיקר הדבר אחי בזוך נפשך בעת שתתפלל אותה וכוונת לבך בה ושתסדרנה לאט (ס"א במתון) עם הסמוך לה ואל יקדים בה לשונך את לבך כי המעט ממנה עם המצא לבך בו טוב ממהירות תנועות לשונך ברב ממנה כשיהיה לבך ריק ממנה. ואמר אחד מן החסידים אל תשבחו שבח ריקם ריק ממצוא הלב בו אבל יהיה בהמצא הלב כמ"ש דוד ע"ה (תהלים קיט) בכל לבי דרשתיך וגו' ואמר (שם) חליתי פניך בכל לב ואמר (שם פד) לבי ובשרי ירננו אל אל חי. ומהם השמחה והששון באלהים יתעלה ובידיעתו והכוסף לרצונו והגילה בתורתו והחמלה על יראיו כמ"ש (שם קיט) חבר אני לכל אשר יראוך ואמר (שם מ) ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ואמר (שם קיט) בדרך עדותיך ששתי ואמר (שם) נחלתי עדותיך ואמר (חבקוק ג) ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות לרבינו בחיי הדיין הספרדי בר"י זצ"ל
חברו בלשון ערבי. והעתיקו ללשון הקודש החכם הכולל
ר' יהודה ן' תיבון זצ"ל
מהדורת ווארשא – שנת שלשה המה מיטיבי צעד לפ"ק

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5