שלו ולא של חברו – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——–

אין הכלאים נאסרים אלא כשהתבואה והירק או הגפן של הזורע, אבל אם אינם של הזורע, אינו יכול לאסרם על חברו, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ולכן אם היה לאחד גפן, ובא אחר וזרע שם תבואה בלי ידיעתו, התבואה נאסרת לבעל התבואה, אבל הגפן לא נאסר לבעל הגפן. (סימן רצו סעיף ד)

שאלה: יש להבין לכאורה מה ההבדל בין איסור כלאים לשאר איסורים, שהרי ידוע אם לקח אדם חלב ושפך לתוך תבשיל בשר של חברו, או שפך כל מאכל איסור לתבשיל של חברו, בודאי שנאסר המאכל, ואין אנו אומרים 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו', אם כן מדוע כאן בכלאים, לא אוסר בעל התבואה את הגפן של חברו? תשובה: נראה לחלק, שמה שאמרנו 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו', הוא דוקא באיסור התלוי במחשבתו של האדם, אבל באיסור התלוי במעשה, לא שייך כלל זה. והבאור בזה, כי בשאר איסורים כבשר בחלב וכדומה, אין הדבר תלוי במחשבתו של האדם כלל, שהרי אפילו אם נפל האיסור לתבשיל בטעות בלא שימת לב כלל, נאסר התבשיל, נמצא שאין ענין לידיעתו ורצונו של בעל התבשיל, ולכן אף אם אדם אחר שפך איסור בתבשילו, נאסר התבשיל. לא כן בכלאים, שאם נפלו מאליהם וצמחו, כבר בארנו שלא אסרתם התורה כל שלא נודע לבעל הכרם וקיימם מרצונו, נמצא שהאיסור תלוי במחשבתו ורצונו של בעל הכרם, לכך גם כשאדם אחר בא וזרע ירק או תבואה בכרם של חברו, כל שנעשה הדבר שלא בידיעתו ושלא ברצונו של בעל הכרם, לא נאסרו. (תוספות יבמות דף פג רע"ב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה

מנחם אב התשס"ז

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5