שבת שירה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

נוהגים בשבת פרשת בשלח לתת מעט לחם או חיטים לפני הציפורים.

והטעם למנהג, כי כשירד מן לעם ישראל במדבר, ציוה הקב"ה את משה רבנו לתת מן בצנצנת למשמרת, כמו שנאמר (שמות טז לב): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר". ובאר רש"י: למשמרת לדורותיכם, בימי ירמיהו הנביא שהיה מוכיח את עם ישראל למה אינם עוסקים בתורה, והם אומרים לו: אם נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה – מהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן, ואמר להם 'ראו' דבר ה'. 'שִמעו' לא נאמר, אלא 'ראו', שבזה התפרנסו אבותיכם במדבר, הרבה שלוחים יש לו למקום להכין מזון ליראיו. ע"כ. וכתבו הפוסקים שהיום כיון שנגנזה צנצנת המן, שמטרתה היתה שיראו העם מה שאכלו אבותינו במדבר ויתחזקו במידת הביטחון, לכן בשבת שירה [פרשת בשלח] שקוראים את פרשת המן, מנהג ישראל קדושים לתת מעט לחם או חיטים לפני הציפורים, להורות שכשם שהם מוצאים את מזונותיהם בלי עמל וטורח, כך ישראל אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוות ויבטחו בה' יתברך, גם להם יזמין הקב"ה פרנסתם בנחת ובשלוה בלי עמל וטורח.

ועוד טעם אמרו בזה, על פי המדרש שדתן ואבירם הרשעים לקחו את המן שלקטו ביום שישי, והניחוהו בשדה בליל שבת, כדי להכחיש את נבואתו של משה רבנו שאמר שלא ירד מן בשבת, וזממו לצאת ביום שבת בבוקר לשדה ולהכניסו לעיני כל העם. מה עשה הקב"ה? זימן ציפורים ואכלו את הכל. וכשיצאו דתן ואבירם ללקוט, לא מצאו כלום וחזרו בבושת פנים. ולכן נותנים להם שכרם בשבת פרשת בשלח שהיא פרשת המן. ועוד טעם, לפי שהעופות אמרו שירה על הים בקריעת ים סוף, ואנו מחזיקים לה טובה בפרשת בשלח שקוראים בה קריעת ים סוף, ובזה אנו זוכרים את שמחת שירת הים.

אף שלמדנו לעיל שאין נותנים מזונות לפני בעלי חיים שאין מזונותם עליך, מכל מקום כיון שאין כאן טירחה אלא זריקת פירורים בלבד, מותר (המאירי). ובצירוף דעת התוספות שרק ביום טוב שמותר אוכל נפש, גזרו שלא לתת לעופות, מחשש שמא יצוד מהם לאכול, אבל בשבת שאוכל נפש אסור, לא גזרו. ובצירוף דעת העולת שבת והלבוש שלא גזרו בשבתות של ימי החורף, כיון שלא פזורים על פני השדה חיטים ושעורים כבימי הקיץ. (תוספת שבת, אור פני משה ועוד. שבת ד רעא)

{ הרפואה בשבת}

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5