שאלה ריד: כשיש ספק ספיקא להצריך ברכה האם יברך או אמרינן ספק ברכות להקל.

——–

תשובה: לא יברך, אבל אם דעת מרן השלחן ערוך באחד הספקות שיש לברך, המברך יש לו על מה שיסמוך.

כתב מרן (סימן רטו סעי' ד) כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן. וכתב המ"ב (ס"ק כ) כנשבע לשוא – הוא לשון הרמב"ם ומקורו ממה דאיתא בגמרא כל המברך ברכה שא"צ עובר משום לא תשא את שם וגו' ומ"מ דעת כמה ראשונים דעיקר האיסור הוא מדרבנן כיון שהוא מזכירו בברכה דרך שבח והודאה וקרא אסמכתא בעלמא אבל אם הוא מזכירו להשם ח"ו לבטלה בלא ברכה לכו"ע יש בו איסור תורה שהוא עובר על מ"ע דאת ה' אלהיך תירא שהיא אזהרה למוציא שם שמים לבטלה כדאיתא בתמורה [דף ד'] כי זהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כ"א בדרך שבח והודאה מה שמחויב אבל לא לבטלה. ומ"מ בין לדעת הרמב"ם ובין לשארי פוסקים אם נסתפק לו על איזה ברכה אם בירך או לא אם הוא דבר שהוא דאורייתא חוזר ומברך ואם הוא דרבנן לא יחזור ויברך ומשמע מכמה אחרונים דאיסור יש בדבר לחזור ולברך. כתבו האחרונים דאפילו יש ספק ספיקא להצריך ברכה כגון ספק אכל כזית או לא ואת"ל לא אכל שמא הלכה דעל בריה אפילו פחות מכזית מברכין אפ"ה ספיקו להקל ולא יברך. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י סימן רח (אות לז) מי שאכל שיעור מועט מפירות וכדומה, וספק אם היה בו שיעור, וכגון שאכל שיעור כ-18 גרם, ואחר כך אכל בריה שיש ספק אם מברך עליה ברכה אחרונה, אף על פי שיש כאן ספק ספיקא להחמיר ולחייבו בברכה אחרונה, אפילו הכי אינו מברך ברכה אחרונה. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות, ח"ג, עמוד תקו. שארית יוסף חלק ג' עמוד שמט]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה סימן רט (אות יא) וכתב ומכל מקום אם יש ספק ספיקא לברך, וגם דעת מרן השלחן ערוך באחד מן הספקות כדברי האומרים שיש לברך, יש להורות כדברי השלחן ערוך, ואין לומר בזה ספק ברכות להקל. [אולם מהליכות עולם חלק ב (עמוד מ) משמע דלית ליה האי כללא אלא גם אם יש ספק ספיקא לברך, וגם דעת מרן השלחן ערוך באחד מן הספקות כדברי האומרים שיש לברך, אמרינן דהמברך יש לו על מה שיסמוך, אך לא מורים לברך. שכתב שם גם אם היה אוכל מפרות שבעת המינים ויצא מחוץ לביתו וחזר לא צריך לחזור ולברך. והמברך יש לו על מה שיסמוך. וביאר במקורות כיון שיש כאן שני צדדים לברך, שמא כדעת מרן בסימן קעח סעי' ה שכתב בויש בתרא ששבעת המינים אינם טעונים ברכה במקומם. וממילא אם שינה מקומו באמצע אכילתם דינם כשאר פירות שלכ"ע טעונים ברכה. ואפילו את"ל כי"א שדינם כפת שטעונים ברכה במקומם, שמא הלכה כדעת מרן בסימן קעח סעי' ב שאפילו בפת אם יצא לחוץ וחזר צריך לחזור ולברך לכן המברך יש לו על מה שיסמוך. עוד כתב שם בהערה ובאמת שבלאו הכי אפילו בפת המברך כדעת מרן יש לו על מה שיסמוך, ואפילו אם אכל כזית. ע"כ. ומה שציין בהלכה ברורה לשו"ת חזון עובדיה פסח סימן מט המעיין שם יראה שסיים בזה הלשון הילכך המברך בורא פרי הגפן בנידון דידן, וסומך על פסק מרן, ינוחו לו ברכות על ראשו. ומיהו מי שירצה לחוש לסברת הגנת ורדים שחולק על מרן וכו' יברך בורא פרי הגפן בהרהור הלב וכו'. ע"כ. ולשון זה שכתב המברך וסומך, וכן מי שירצה לחוש וכו' משמע דלא פסק בסכינא חריפא כמו שכתב בהלכה ברורה שכשיש ספק ספיקא וגם דעת מרן לברך שיש להורות לברך].

שו"ע סימן רטז

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5