שאלה רח: כששנים רוצים לאכול פרי מה עדיף יותר שאחד יברך ויוציא חברו, או שכל אחד יברך לעצמו.

——–

תשובה: מצד הדין אם הם יושבים עדיף שאחד יברך ויוציא חברו בברכה ראשונה משום ברוב עם הדרת מלך. אבל נהגו שכל אחד מברך לעצמו כיון שלא כולם יודעים לכוין, ובברכת המוציא נהגו שאחד מברך לכולם. ולענין ברכה אחרונה צריך כל אחד לברך לעצמו, וגם בברכת המזון אפילו כשיש זימון נכון יותר שכל אחד יברך לעצמו.

כתב מרן (סימן ריג סעי' א) על כל פירות ושאר דברים חוץ מפת ויין אם היו האוכלים שנים או יותר אחד פוטר את חבירו אפילו בלא הסיבה ומיהו ישיבה מיהא בעי דדוקא פת ויין בעי הסיבה ולדידן הוי ישיבה כמו הסיבה לדידהו ולפי זה לדידן דלית לן הסיבה אין חילוק בין פת ויין לשאר דברים דבישיבה אפילו פת ויין אחד מברך לכולם ושלא בישיבה בשאר דברים נמי כל אחד מברך לעצמו. והא דאמרינן דאחד מברך לכולם בשאר דברים חוץ מן הפת הני מילי בברכה ראשונה אבל בברכה אחרונה צריכין ליחלק וכל אחד מברך לעצמו דאין זימון לפירות. (וכתב הרמ"א בהגה: ויש אומרים דבכל הדברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה והוא הדין ישיבה לדידן ולכן נהגו עכשיו בפירות שכל אחד מברך לעצמו). וכתב המ"ב (ס"ק ג) אחד פוטר את חבירו אפילו יודע כל אחד בעצמו לברך אפילו הכי אחד מברך ומוציא חבירו לכתחלה והוא שחבירו ישמע הברכה מתחלה ועד סוף ויכוין לצאת כדלקמן ס"ב והכי עדיף טפי דברוב עם הדרת מלך. עוד כתב (ס"ק ח) הני מילי בברכה ראשונה אבל בברכה אחרונה צריכים ליחלק, הטעם משום דברכה ראשונה כל אחד מרויח באותה ברכה שעי"כ מותרין לאכול וליהנות לפיכך מצטרפין לה אבל בברכה שלאחר אכילה שכבר אכלו ודעתם להפרד אין מצטרפין ואפילו ביין. עוד כתב (ס"ק יב) וכמדומה שכעת המנהג פשוט ברוב המקומות שאין מוציאין אחד את חבירו כמעט בשום דבר מאכל אף שהוא נגד הדין ואפשר משום שאין הכל בקיאין להתכוין לצאת ולהוציא וכעין זה מבואר בח"א כלל ה. ע"כ. וכ"כ בסימן ח (ס"ק יג) בדעת מרן עיי"ש. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות א) אין המברך מוציא אחרים בברכת הנהנין אלא אם כן יאכל וישתה עמהם, ואז יוצאים בשמיעתן שמכוונין אליו, אפילו לא יענו אמן. וכאשר מברך להוציא אחרים ידי חובתם צריכים לשבת. ולכן יש להזהיר את הצבור לשבת בעת שמיעת ברכות ההבדלה, כשהשליח צבור מבדיל ומכוין להוציא את הצבור ידי חובתם. ובברכה אחרונה על פירות, כגון ברכת נפשות או על העץ וכדומה, שאין בהם זימון, לכתחלה כל אחד יברך לעצמו, ולא יצאו ידי חובה על ידי שומע כעונה. ואם השומע אינו בקי לברך ברכה זו בעל פה, יאמר עמו מלה במלה. [ילקוט יוסף דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקלו. ש"ע סימן ריג]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות א ב). ולענין ברכה אחרונה כתב (אות ה ו) שבברכת המזון אף כשיש שם זימון כיון שיש לחוש שמא לא יכוין היטב לשמוע כל מה שאומר המברך, נכון יותר שיברך כל אחד ברכת המזון לעצמו. ובשאר ברכה אחרונה בין בברכת מעין שלוש ובין בברכת בורא נפשות צריך כל אחד לברך לעצמו ואפילו היו שלושה אנשים או יותר שאכלו ביחד.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5