שאלה קמו: באיזה אופן יכול בן קטן לברך ברכת המזון לאביו.

——–

תשובה: אם אכל האב כדי שביעה ונתחייב בברכת המזון מהתורה אין הקטן שחיובו בברכת המזון מדין חינוך יכול להוציאו ידי חובה. אבל כשהאב לא אכל כדי שביעה וחיובו בברכת המזון מדרבנן והבן אכל כדי שביעה, ולא יודע האב לברך, יכול הקטן לברך ולהוציא את אביו ידי חובה. ואם האב והבן שניהם לא אכלו כדי שביעה כל אחד יברך לעצמו ובשעת הדחק יכול לסמוך על הסוברים שיכול הקטן להוציאו.

כתב מרן (סימן קפו סעי' ב) קטן חייב מדרבנן, כדי לחנכו. וההיא דבן מברך לאביו, כשלא אכל האב כדי שביעה, שאינו חייב אלא מדרבנן. וכתב המ"ב (ס"ק ז) ואם גם הבן לא אכל כדי שביעה דהוי אצלו תרי דרבנן, אם מוציא לאביו יש דעות בין הפוסקים ויש להחמיר. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ז) קטן שאכל כזית צריכים לחנכו לברך ברכת המזון מדרבנן, וכיון שאין חיובו אלא מדרבנן לכן לכתחלה אינו יכול להוציא ידי חובה את הגדול שאכל ושבע שחיובו בברכת המזון הוא מן התורה. אולם גדול שאכל שיעור כזית ולא שבע מאכילתו, יכול לצאת ידי חובת ברכת המזון בשמיעת הברכה מקטן. ואם הקטן אכל רק כזית, ולא שבע, והגדול אכל גם כן כזית, יש אומרים שאין הקטן יכול להוציאו ידי חובת ברכת המזון, ולכתחלה נכון לחוש לסברא זו, וכל אחד יברך לעצמו. ובשעת הדחק יכול לסמוך על המגן אברהם הסובר שבכהאי גוונא יכול הקטן להוציאו ידי חובה. [ילקוט יוסף, הלכות ברכות עמוד שכה, ועמוד תשיט. שארית יוסף ח"ג עמ' שיב]. ע"כ. וכתב בהלכה ברורה (אות ח) גם אם הקטן אכל ושבע יכול להוציא את הגדול שלא שבע רק כשאין הגדול יכול לברך שהרי אמרו חכמים תבוא מארה למי שאשתו ובניו מברכים לו. ואם גם הקטן אכל ולא שבע לכתחילה אינו מוציא את הגדול ובדיעבד שברך וכיון להוציא את הגדול אינו חוזר ומברך שסב"ל. [ואע"פ שאין חיוב על הבן כלל אלא על אביו חל החיוב לחנכו. תירץ הרב זצוק"ל בהליכות עולם חלק ג (עמוד יג) בשם תוס' ברכות טו. שכשלא אכל האב כדי שביעה וחיובו לברך רק מדרבנן החיוב בברכת המזון היא חומרא יתירא ביותר, הי לכך בקל נפטרים ממנה כדאמרינן ברכות כ. הם החמירו על עצמם עד כזית עד כביצה. עוד כתב ויש לתת קצת טעם לזה שמצד מצות חינוך שעל האב נמשך קצת מצוה על הבן שהגיע לחינוך שמשתף פעולה עם האב בקיום המצוה ומסייע לו לקיים את המצוה].

שו"ע סימן קפז

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5